צילום: אוראל כהן
"חברות הליסינג מונעות את הוזלת המשפחתיות"
ערן יעקב, סמנכ"ל רשות המסים שאחראי על מדיניות מיסוי הרכב בישראל, תוקף בהתבטאות פומבית נדירה את חברות הליסינג ש"מעוותות את השוק", את ועדת זליכה "שאינה מסתמכת על נתונים אמיתיים וחלק ממסקנותיה אינן ישימות", ומבטיח הטבות מס גם למתחרות של בטר פלייס
כיצד אתה רואה כיום את התחרות בשוק הרכב הישראלי?
"השוק בהחלט קרוב לתחרות בריאה, אך יש בו בעיות ועיוותים כגון ציי הרכב והיבוא האישי. לא מדובר בכשלים חמורים. כיום יש חברות ליסינג שמהוות כוח שוק ויוצרות עיוותים: בפלחי שוק כמו מכוניות משפחתיות, שנפוצות בליסינג, קיימת קשיחות מחירים למטה. כיום, הודות למדיניות המס הירוק אנו עדים לירידת מחירים בחלק גדול מהמכוניות - למעט משפחתיות מדגמים פופולריים בליסינג. עם זאת, העיוות מצטמצם. ברכבים הקטנים התחרות נאה והמחירים יורדים, אך המשפחתיות שפופולריות בליסינג אינן מוזלות. בל נשכח שמדובר בתחילת תהליך ממושך והליסינג אכן מצטמצם. השוק הופך להיות רציונלי".
חברות הליסינג אכן סובלות בימים אלה מצמצום נתח שוק, לא מעט בגלל חדירתן של מכוניות קטנות ונקיות הודות למדיניות המיסוי הירוק, אך ברשות המסים מכינים "שפנים בכובע" לחברות הליסינג. "בעידן של מחאה חברתית קיימת אג'נדה להפחתה של כמות הרכבים המזהמים ואנו יוזמים עוד שינויים שיגיעו, בהם טיפול בנושא הפחת לצורך חישוב מס שחל על רכבי ליסינג".
"היבואנים הישראלים מרוויחים מעט יותר"
בשנים האחרונות פנו חברות ליסינג לרשות המסים בבקשה לייצא מכוניות שסיימו את שירותן בחברת הליסינג, אך חברות הליסינג דרשו מרשות המסים החזר של מס הקנייה ששילמו על המכונית בעת רכישתה. יעקב דוחה את הרעיון: "הדרישה להחזר מס לרכבים המיוצאים לא לגיטימית. אין לנו מטרה להזקין את צי הרכב בישראל. אין לנו מטרה לייצר היצע קטן יותר ולהעלות את המחירים בשוק המשומשות. בעולם שבו אורח חיים ממוצע של מכונית הוא שבע שנים, אין סיבה לייצא רכב בן שלוש שנים ישירות מחברת ליסינג. תהליך כזה יש לו השלכות רוחב על סוגי מוצרים רבים אחרים ויבואנים רבים, שהיו שמחים לקבל החזר מס על מוצרים רבים".
האם יבואני הרכב בישראל מרוויחים יותר מיבואנים בחו"ל?
"מטרתנו היא שמי שעובד במדינת ישראל גם ירוויח. כאשר בדקנו את רווחי יבואני הרכב בישראל לעומת יבואנים בעולם גילינו שאין הבדלים ניכרים ברווחים, אך יבואנים ישראלים מרוויחים מעט יותר. אם כבר, יש לשאול האם קיימים חסמים שמפריעים להתנהלות השוק, כלומר האם מחירי הרכב היו נמוכים יותר אלמלא חברות הליסינג. בדקנו את הנושא ואינני משוכנע שאפשר להצביע על סיבה ותוצאה במאה אחוז. אני כן יכול לומר שככל שהעיוות היה קטן, כך מחירי המכוניות המשפחתיות היו נמוכים יותר".
לדבריו, "כאשר בודקים את מחיריהן של מכוניות בישראל בפועל אפשר לראות שונות מחירים גדולה, כלומר פער בין המחיר הרשמי למחיר המכירה האמיתי. זה מתחיל בהטבות לחברי מועדוני צרכנות ומסתיים בהנחות. המחירים בפירוש אינם קרטליסטיים אך יש יוצא דופן - מכוניות מדגמים שפופולריים בליסינג. שם המבצעים לצרכן פרטי מוגבלים. הסיבה לכך היא שחלק גדול מחברות הליסינג מחזיקות מלאים גדולים ויכולות לווסת את יציאת הרכבים הללו לשוק, וכך הן משפיעות על מחירי המחירון ועל ההיצע של רכבים שגילם הוא עד שלוש שנים. היום הן מחזיקות מלאים ולא משחררות לשוק כדי לא למכור במחיר נמוך. הן מנסות לקבע את השוק, אך כיום הדבר הופך קשה יותר ויותר. ישנם שווקים הרבה פחות תחרותיים משוק הרכב, כמו שוק המזון. גם כאשר בודקים את שוק הרכב בפרמטרים של הגבלים עסקיים עולה שהשוק כן תחרותי, אך יש היבטים שדורשים טיפול".
"זליכה לא מסתמך על נתונים אמיתיים"
בדבריו מתייחס יעקב לנושא שווי השימוש החודשי לרכב צמוד. בזמנו שאפה רשות המסים להנהיג שווי שימוש בגובה של 2.74% מערך הרכב אך נסוגה. אולם ברשות המסים, כך מתברר, עדיין לא סיימו את הטיפול בנושא. "בימים אלה אנו בוחנים גם את נושא שווי השימוש לרכב צמוד, בין היתר עקב עליית מחירי הדלק; אם כי יש לציין שגובהו של שווי השימוש החודשי לרכב צמוד, 2.48% מערך הרכב, אינו עומד להשתנות. אין זה סוד שרשות המסים שאפה לשווי שימוש גבוה יותר מהשווי הנוכחי".
דבריך על תחרותיות בריאה בשוק סותרים את הצהרותיו של ירון זליכה על שוק מונופוליסטי.
"אני חבר בוועדת היישום להמלצות ועדת זליכה. חלק בלתי מבוטל מהמלצות הוועדה ראויות וזכו לתמיכתנו, כגון המלצות בנושא שוק החלפים ושיפור הרגולציה בנושא היבוא המקביל, אך חלק מהחיסרון בוועדה הוא שהיא לא מסתמכת על נתונים אמיתיים ולכן חלק ממסקנותיה לא יהיו רלבנטיות ולא יהיו ישימות. לדוגמה, ההמלצה ליבוא של רכב משומש. כיום מעטות הן המדינות שמאפשרות זאת, ניו זילנד לדוגמה. פנינו אל הרשויות שם כדי ללמוד את הנושא וקיבלנו תשובה שהמדינה הפכה לפח אשפה למכוניות ירודות. עמדתנו היתה שפתיחת השוק ליבוא רכב משומש תיצור אפליה, אובדן הכנסות ממסים ובעיות בירוקרטיות".
יבואן של מכוניות משומשות הוא רק אחת מהמלצות ועדת זליכה, הבוחנת בימים אלה הגבלה של נתח השוק של יבואני הרכב ואיסור על בעלות צולבת בין יבואנים וחברות ליסינג - המלצות שירון זליכה מקדם במרץ. לדברי יעקב, "גם ההמלצה העיקרית להגבלת נתח השוק של יבואני הרכב דורשת בחינה זהירה ולא הצהרות סתמיות. ייתכן שבדיקה זהירה תגלה שדווקא האפשרות לייבא כמה מותגים באמצעות אותו יבואן תוריד עלויות לצרכן. באופן פרדוקסלי, הימצאם של כמה מותגים תחת אותה מטרייה יכולה לצמצם הפסדים ולהביא להוזלת מחירי רכב, ראה מקרה ב.מ.וו שמכוניותיה הוזלו לאחר שעברה לידי דלק רכב. גם נושא האיסור על בעלות צולבת בין יבואן רכב לחברת ליסינג דורש בחינה מחודשת ויותר מבוססת, היות שחלק גדול מהצורך של יבואני רכב בחברות ליסינג נועד לאפשר צינורות שיווק חדשים בעולם שבו חברות ליסינג חזקות קובעות אילו רכבים יגיעו לשוק המשני. נושא הבעלות הצולבת בליסינג חייב להיבדק באופן מבוקר לפני יישום".
המדינה מעניקה הטבות מס גדולות לרכב חשמלי והיברידי, אך היבואנים דורשים עוד הטבות, במס קנייה ובשווי שימוש. האם הם יקבלו את מבוקשם?
"המדינה מקדמת את נושא הרכב החשמלי במרץ ואנו פועלים בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, אך הציבור לא מכיר את ההטבות שרכב חשמלי מקבל במלואן. לאחרונה הוזל מס הקנייה על רכב חשמלי פעם נוספת, מ־10% ל־8% בלבד. על מכונית רגילה חל מס של 83% שממנו מנוכה מיסוי ירוק. נכון להיום, על חשמל להנעת רכב אין בלו. מדובר בהטבה משמעותית - במכונית בנזין משלמים 3 שקלים בלו לליטר. בנוסף, קביעת מס קנייה נמוך מאוד לרכב חשמלי מאפשרת לו ליהנות משווי שימוש נמוך. באופן פרדוקסלי, המס שמוטל על מכוניות רגילות מאפשר קביעת מדיניות שמעודדת רכב חשמלי והיברידי, לכן אין לנו כוונות לשנות את שווי השימוש שמוטל על רכב חשמלי".
כיום רק יבואנית רכב חשמלי אחת נהנית מחישוב ייחודי של מס הקנייה ושווי השימוש על מכוניותיה - בטר פלייס, שהמיסוי על הרנו החשמלית שהיא מייבאת מחושב ללא עלות הסוללה המתנתקת מהרכב. אולם ברשות המסים מתכוננים לעודד את המתחרים. "עד שנת 2014 רשות המסים תיצור מנגנון שיאפשר קביעה של שווי שימוש לכל הרכבים החשמליים בלי המחיר של הסוללה", אומר יעקב. "פירושו של דבר הוא שגם מחזיקי מכוניות חשמליות שהסוללה שלהן אינה מתנתקת מהרכב ישלמו שווי שימוש מוזל בהשוואה למחיר המלא של הרכב החשמלי, כולל הסוללה. מדיניות רשות המסים פועלת למניעה של אפליה בגלל שיטת פעולה שבה בחר גורם עסקי מסוים. ההטבה הנובעת מסוללה מתחלפת יוצרת בעיות ברמה היישומית, ולאור זאת רשות המסים תפעל להתאים את ההטבה ולקבוע אותה באופן שיאפשר רמת ישימות גבוהה".
"המשק מרוויח פעמיים"
בחודשים הקרובים תציגו מתווה מס ירוק חדש ומחמיר יותר שייקר את המכוניות. מדוע לעשות זאת בתקופת מחאה חברתית?
"כשהנהגנו את מתווה המס הירוק (חישוב מס קנייה לפי שיעור המזהמים שהרכב פולט), הבהרנו שיהיה צורך להתאים את נוסחת החישוב באופן תקופתי כדי שגם בעתיד תתומרץ רכישת רכבים נקיים. אם הנוסחה לא תתעדכן, הישראלים לא יקנו רכב נקי. מתווה המס הירוק הביא להוזלת המכוניות ביותר ממיליארד וחצי שקל בשנה. המיסוי הירוק הציג לישראלי לראשונה מכוניות קטנות ב־60 אלף שקל. לא סוד שמס הקנייה על כלי הרכב הוא גם מכשיר פיסקאלי, אך עם זאת יש לראות היכן היינו לפני כמה שנים - המס הממוצע, השולי והסטטוטורי עמד על 95%. היום שיעור המס הממוצע הוא 60%. וזה בגלל האופן הייחודי של שיטת המיסוי הקיימת בארץ. דווקא בעולם של מחאה ועליות מחירים
ניתן לראות שהיום ניתן להשיג רכב בישראל במחירי מס אפקטיבי של עד 30% למכונית סופר־מיני שמתאימה למשפחה. המשק מרוויח פעמיים, גם הצרכן רוכש רכב שבאמת מתאים לו וגם המשק חוסך בדלק. שוק הרכב הישראלי היה מעוות ומבודד, והוא נשלט על ידי חברות ליסינג שהכתיבו לרוב לקוחותיהן נסיעה במכוניות משפחתיות. כעת יש גם מכוניות מיני וסופר־מיני".
לאן צועד מנגנון הטלת המיסוי על רכב בישראל?
"אני עומד בראש ועדה שבוחנת את ההתמודדות של המדינה בעתיד עם גודש ומיסוי. השאיפה היא למסות נסועה, כלומר כמה קילומטרים הרכב נוסע, היכן ומתי, כדי לבנות נוסחה לכימות הפרמטרים. יכול להיות שאם אדם ייסע ברכב נקי באותן שעות כמו אדם עם רכב מזהם, ישולם פחות מס. אם תיסע עם רכב מזהם בשטח חוץ־עירוני, ייתכן שתתוגמל על הנסיעה בשעות שאינן עמוסות. אך עדיין קיימים לא מעט מכשולים טכנולוגיים. הוועדה תבצע ניסוי כדי לבחון את המדיניות".
20 תגובות לכתיבת תגובה