אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יוצאים מהמסגרת צילום: רמי זרנגר

יוצאים מהמסגרת

העבודה במקום יצירתי כמו מוזיאון העיצוב תובעת מהעובדים להיות מעודכנים תמיד, ולהפגין טעם מתוחכם וסגנון אישי. בשיחה עם כלכליסט הם מדברים על ימאמוטו, על השראה, ועל הבגדים שהם לובשים לעבודה שלהם

08.07.2012, 09:34 | עילית מינמר

מאחורי המבנה הפיסולי והדינמי של מוזיאון העיצוב בחולון, מעבר לדלתות פלדה אפורות שחלון עגול טבוע בהן, כמו בצוללת, שוכנים המשרדים של העובדים. חדרים מינימליסטיים, קירות לבנים חפים מקישוטים מיותרים. על הקירות בחדר האוכל תלויים שרטוטים של התערוכה הקרבה. בחדרה של גלית גאון כבר מסודרות תמונות של התערוכה המתוכננת לנובמבר. ספרי עיצוב מפוזרים בחדר, על קולב תלוי כובע קש של יוז'י ימאמוטו שקיבלה במתנה לקראת התערוכה.

איך מתלבשים לעבודה במשרד שתכנן רון ארד? כל אחד מחברי הצוות שפגשתי הוא בעל רקע קודם בעיצוב, אך כולם מודים שהעבודה במוזיאון הרחיבה את אופקיהם, חידדה את התפיסה האסתטית שלהם וחשפה אותם לטכנולוגיות חדישות, מעצבים יוצאי דופן ומוצרים מפתיעים. "אני עובדת במקום יצירתי ולכן מרגישה שיש לי אפשרות, ואפילו חובה, לביטוי אישי", מסבירה שירה שובל, מנהלת ספריית החומרים.

מעצבות אירופיות שיוצרות קולקציות ממוספרות, עבודות יד עתיקות מקוריאה, מגזין ירושלמי חתרני ופרויקט מצולם של לורד בריטי הם רק חלק מהתמהיל המסקרן שנפרס בפניי כשביקשתי מהם לשתף בפריטים שמרכיבים את תפיסת עולמם האסתטית ובדרך שבה היא באה לידי ביטוי במה שהם בוחרים ללבוש בבוקר. הרי הם לפניכם.

 

מיה דבש  (משמאל) לובשת  חולצה וז מיה דבש (משמאל) לובשת חולצה וז'קט של אילנה אפרתי, מכנסיים של שיין, נעליים של Sidewalk, צמיד של המעצבת שלי יעל, ושרשרת שקיבלה במתנה לפני שנים. לובשת מכנסי ג'ינס שחורים של קסטרו, חולצה של מנגו, ז'קט של H&M ונעליים של זארה | צילום: רמי זרנגר מיה דבש  (משמאל) לובשת  חולצה וז

 

מיה דבש, עורכת תוכן ראשית ומנהלת אתר המוזיאון

לובשת חולצה וז'קט של אילנה אפרתי, מכנסיים של שיין, נעליים של Sidewalk, צמיד של המעצבת שלי יעל, ושרשרת שקיבלה במתנה לפני שנים.

"האיפוק האסתטי היפני שינה את עולמי"

אתר המוזיאון: "לעומת המבנה הארכיטקטוני חלל התצוגה כאן הוא קטן יחסית. באתר האינטרנט המטרה שלנו היא בעצם להרחיב את גבולות הדיון שלנו בעיצוב לחללים נוספים. בהתאם, אפשר למצוא באתר מידע אינפורמטיבי, אבל גם ראיונות, כתבות ורשמים מאירועי עיצוב בולטים בעולם, כמו מילאנו ואיינדהובן".

בגדים של סטודיו Bless. קולקציות חד פעמיות, צילום: בגדים של סטודיו Bless. קולקציות חד פעמיות | צילום: בגדים של סטודיו Bless. קולקציות חד פעמיות, צילום:

מעצבים אהובים: "אני לא מכירה מעצבי אופנה דווקא, והחיבור שלי לאופנה לא נובע מכך שאני מעודכנת אופנתית. יש מעצבים שגיליתי דרך תערוכות במוזיאון - למשל סטודיו Bless שמופעל על ידי שתי מעצבות, האחת מברלין והשנייה מפריז. הן מעצבות הרבה דברים וגם בגדים, ממספרות את הקולקציות שלהן, ורותמות את העולם החדש כדי לייצר דברים ולהפיץ אותם. הן לא שייכות לעולם שמחצין את עצמו, הן לא כוכבות - ועם זאת, כל דבר שהן עושות נראה חד־פעמי ומובחן".

בגדים ואביזרים: "בשנים האחרונות אני קונה פחות בגדים ויותר אביזרים. אני נהנית לגלות מעצבים עצמאים של אביזרים, שהם עולם שלם העושה שימוש בחומרים יוצרי דופן - למשל ענבל יצחקי שיוצרת תכשיטי טקסטיל, ועינת בורג שיוצרת למותג פרוג דיזיין".

הירושימה. איפוק אסתטי, צילום: שאטרסטוק הירושימה. איפוק אסתטי | צילום: שאטרסטוק הירושימה. איפוק אסתטי, צילום: שאטרסטוק

השראות: "יפן היא מקור ההשראה שלי, וההשפעה שלה עליי גדולה. גרתי שם כמה חודשים בתחילת שנות השבעים. אחרי טיול בהודו, נפאל וסינגפור, יפן היתה גילוי עבורי. אחר כך נסעתי לאמריקה, וכל מה שיפן היתה, אמריקה היתה ההפך. אני זוכרת שנסעתי להירושימה ושם קיבלתי נקודת מבט שונה משלנו על התמודדות עם טרגדיה. הירושימה העניקה לי חוויה על יכולת איפוק אסתטית, שדווקא הועצמה במקום כזה. במקום להראות תמונות של סבל, למשל, הם מראים שם את קופסת האוכל מברזל של הילדים; השאר נותר לדמיון. רמיזות אסתטיות כאלה שינו את תפיסת עולמי".

טל אמית, עורכת תוכן

"פעם אופנה היתה המקצוע שלי. היום היא תחביב"

לובשת מכנסי ג'ינס שחורים של קסטרו, חולצה של מנגו, ז'קט של H&M ונעליים של זארה

 

לימודי אופנה והמילה הכתובה: "למדתי אופנה בשנקר ועבדתי בתעשייה, בעיצוב בגדי ילדים. בהמשך גיליתי שיותר מלעצב, אני בעצם אוהבת את המילה הכתובה והתיאוריה - תולדות האמנות, תולדות העיצוב, תולדות הביגוד. בתפקיד הזה אני משלבת בין העולמות".

אופנה ואמנות: "קולקציות הוט קוטור הן אמנות בעיניי. פרט א־פורטה זו יצירה. מעבר לזה, אם בהתחלה התייחסתי לאופנה כאל מקצוע, היום מבחינתי זה תחביב. יותר נוח לי עם זה. אני פתוחה להסתכל מסביב, אני לא צריכה להוכיח את עצמי, ויכולה פשוט ליהנות מזה".

 

מעצבים אהובים: "אני מאוד אוהבת את ננדו, סטודיו לעיצוב יפני. הם מדהימים מבחינת מינימליזם, דיוק. הקולקציה האחרונה של רף סימונס לז'יל סנדר היתה שובת לב ברמה הצורנית והצבעונית. בין ננדו לסימונס יש משהו מקביל: הדיוק בכל קו, העובדה שאין עומס, הניקיון. לכל דבר יש תפקיד, משמעות, אין קישוטיות יתר".

עיצוב של ננדו. דיוק וניקיון עיצוב של ננדו. דיוק וניקיון עיצוב של ננדו. דיוק וניקיון

השראות: "'ZOOZ', מגזין תרבות ישראלית אלקטרוני, הוא קריאה מרתקת בעיניי. גם מגזין התרבות הירושלמי 'אף', האוונגרדי יותר, מעניין. הוא נותן במה לרעיונות פרועים, פחות ממסדיים".

 

ימאמוטו: "התערוכה מאפשרת מחקר תרבותי מקיף שמתמקד בבגד - אופנה כהתבוננות, כאנתרופולוגיה, כסוציולוגיה, כעיצוב".

 

איל דה ליאו, מנהל קשרי חוץ

"אני רוצה ליצור שיח על אופנה כחלק מתרבות"

לובש מכנסי צ'ינו כחולים של אקנה, חולצה של המותג האיטלקי גולדן גוס ונעליים של אדם קימל

העבודה: "כמנהל קשרי החוץ במוזיאון אני מלווה מבקרים רבים: קולגות ממוזיאונים עמיתים וממוסדות תרבות מרחבי הארץ והעולם, משלחות רשמיות, עיתונאים ואורחי VIP. זה מרגש אותי בכל פעם מחדש לספר את סיפורו של המוזיאון - צעיר וממזרי, עם חזון עדכני ומדויק, שבתוך שנתיים נהפך לא רק לסיפור הצלחה מקומי ובינלאומי, אלא גם חולל שינוי אמיתי בתפיסת העיצוב בהקשר תרבותי רחב".

איל דה ליאו לובש מכנסי צ איל דה ליאו לובש מכנסי צ'ינו כחולים של אקנה, חולצה של המותג האיטלקי גולדן גוס ונעליים של אדם קימל | צילום: רמי זרנגר איל דה ליאו לובש מכנסי צ

בלוגינג: "אני כותב עם סהר שלו את 'הגרסונייר', בלוג אופנת גברים, כבר מ־2008. במשך השנים יצרנו קהילה של גברים ונשים שמתעניינת ומלווה אותנו. הרעיון הוא להביא דוגמאות ולספר מה קורה בעולם בתחום הזה, וכך לעורר מודעות, אבל גם ליצור שיח נרחב על אופנה כחלק מתרבות".

אופנה: "אופנה היא חלק ממארג מעניין של תרבות, דרך להביע את עצמנו ולרכוש סוג של שפה. סגנון אישי אינו תלוי בהכרח בהבנה של אדם באופנה".

מתוך תצוגה של מרגי מתוך תצוגה של מרגי'אלה | צילום: אי פי אי מתוך תצוגה של מרגי

ימאמוטו: "התערוכה תעורר שאלות על חיבורים בין אופנה לתחומי תרבות ואסתטיקה: אופנה ואמנות, אופנה ואדריכלות, אופנה וקולנוע - שאלות של זהות, על אדם, לבוש, מקום. הרווח בין הגוף לבגד, המתח בין פרטי לציבורי. מרתק אותי לראות איזו השפעה יש לימאמוטו על אמנים, במאים, אדריכלים. למשל סרטו של וים ונדרס 'רשימות על ערים ובגדים', שבוחן את דרכי עבודתו של ימאמוטו בין פריז לטוקיו".

ימאמוטו בסרט "רשימות על ערים ובגדים" ימאמוטו בסרט "רשימות על ערים ובגדים" ימאמוטו בסרט "רשימות על ערים ובגדים"

מעצבים אהובים: "מי שפתח לי פתח לעולם האופנה הוא המעצב מרטין מרג'יאלה. עכשיו, כשאני לומד על ימאמוטו, על הגעתו לפריז בשנות השמונים ועל האוונגרד שהביא עמו, אני מבין את מרג'יאלה טוב יותר. אני גם אוהב את העבודה של דריס ואן נוטן הבלגי בטקסטיל".

השראה: "פרויקט מקסים של בית האופנה השבדי אקנה בשם Snowdon Blue, שבו ג'וני ג'והנסון, המעצב הראשי של המותג, משתף פעולה עם לורד סנואודון, צלם פורטרטים של החברה הגבוהה בבריטניה ובעלה של הנסיכה מרגרט, אחותה של המלכה אליזבת. הפרויקט כולל ספר מהודר ובו 61 דיוקנאות של גיבורי תרבות כמו סרז' גינסבורג, דיוויד בואי, ג'רמי איירונס וגרהם גרין, לבושים בווריאציות של החולצה הכחולה הקלאסית".

שירה שובל, מנהלת ספריית החומרים

"במקום כזה יש אפשרות, ואפילו חובה, לביטוי אישי"

הספרייה: "זו ספרייה יחידה מסוגה בארץ. היא נפתחה עוד לפני המוזיאון, כחלק מהמרכז הישראלי לעיצוב, כדי לגשר על מה שקורה בעולם מבחינת חומרים וטכנולוגיות, לחשוף כמה שיותר דברים, לעורר השראה ולנווט לעשייה. בספרייה יש מאות דוגמאות של חומרים בעושר של צבעים, טקסטורות, ציפויים והדפסות. אפשר לראות שם, למשל, עור מעובד וצבוע של דגי ים כמו סלמון וטרוטה, שיכול לשמש לאביזרי אופנה בעיקר, ובד קריסטלים של חברת סוורובסקי. היא מיועדת בעיקר לאנשי מקצוע אבל פתוחה גם לקהל הרחב בתשלום, ומציעה גם הרצאות, ערבי עיון וסיורים".

שירה שובל לובשת חולצה של רוס אווטה, מכנסיים של זארה, שרשרת בסריגת יד שעיצבה והכינה וצמידים שרכשה באירוע תרבות מרכז אמריקה, צילום: רמי זרנגר שירה שובל לובשת חולצה של רוס אווטה, מכנסיים של זארה, שרשרת בסריגת יד שעיצבה והכינה וצמידים שרכשה באירוע תרבות מרכז אמריקה | צילום: רמי זרנגר שירה שובל לובשת חולצה של רוס אווטה, מכנסיים של זארה, שרשרת בסריגת יד שעיצבה והכינה וצמידים שרכשה באירוע תרבות מרכז אמריקה, צילום: רמי זרנגר

אופנה: "בעיניי אופנה היא הכל. גם אדריכלות היא אופנה. למעשה, אופנה היא הלך רוח של תקופה שבא לידי ביטוי לאו דווקא בבגדים. בני האדם לא פועלים ביקום לבד, וזה בא לידי ביטוי בחומרים, באמנות, בעיצוב".

מעצבים אהובים: "כמעצבת טקסטיל בוגרת שנקר אני אוהבת מעצבי אופנה שמתמקדים בטקסטיל. הטקסטורות מרתקות אותי, ואני נוטה להתבונן במיקרו. אני אוהבת למשל את צורי גואטה, מעצב טקסטיל ישראלי שחי בפריז ועשה את זה בגדול, את דריס ואן נוטן ואת מיסוני".

שרשרת של צורי גואטה שרשרת של צורי גואטה שרשרת של צורי גואטה

טיולים והשראות: "בן זוגי ואני נוסעים לטיול אחת לשנה. כתבה ב'נשיונל ג'יאוגרפיק' הובילה אותנו לדרום קוריאה וסיאול, ומאז ביקרנו שם כבר כמה פעמים. קוסמת לי הדרך שבה המסורות העתיקות של עבודות היד הקוריאניות - הדפסים, עבודות טלאים, פיסול בנייר, קרמיקה - מקבלות ביטוי עכשווי בעיצוב ובאמנות. יש שם כבוד גדול לטכניקות עתיקות, ואיתן יוצרים עיצוב ואמנות חדשים. האמן דוֹ־הוֹ סוּ, וגם הבמאי קים קי־דוּק שיצר את 'להרגיש בבית' ואת 'אביב קיץ סתיו חורף ואביב', הם מהאהובים עליי".

בגדים לעבודה: "אני עובדת במקום יצירתי ומרגישה שיש לי אפשרות, ואפילו חובה, לביטוי אישי. מבחינתי זה מקום לבחון בו דברים, עבודות שלי, תכשיטי טקסטיל שאני מעצבת".

תיק של מיסוני, צילום: אי פי אי תיק של מיסוני | צילום: אי פי אי תיק של מיסוני, צילום: אי פי אי

 

ימאמוטו: "עבורי זו תערוכה מרגשת במיוחד ששמה בקדמת הבמה את העיסוק בטקסטיל, בגוף ובמרחב. ימאמוטו משלב טכניקות מסורתיות ומורכבות ביותר של צביעה ידנית, הדפסת משי ורקמה; כל הבדים בקולקציות שלו מעוצבים ומיוצרים במיוחד עבורו ביפן באיכות הגבוהה ביותר, ולכן הם גם מחזיקים לאורך זמן ומקבלים ערך הדומה ליצירת אמנות או פריט אספנים. 'הבד הוא הכל', הוא אמר פעם, 'אני אומר למי שאחראי על עיצובו להקשיב לחומר, לחכות ולראות מה הוא יגיד. והוא יגיד משהו'".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות