מה לראות בפסטיבל ירושלים

"חיות הדרום הפראי". (ארה"ב, 2012). הסרט המדובר ביותר בפסטיבל סאנדנס השנה. בן צייטלין (29), שכנראה עוד תשמעו עליו רבות, ביים אגדה המתרחשת באמריקה שלאחר אסון קטרינה. השפאפי, ילדה בת שש, חיה עם אביה בקהילה מקומית בלואיזיאנה. כשאסון טבע מתרחש באזור מגיע צבא שלם של יצורים מיתיים, והילדה בורחת כדי לחפש את אמה. עם קאסט של שחקנים לא מקצועיים, צילום משופע באפקטים מפתיעים ועיצוב שכאילו נלקח מסרט של קוסטוריצה.

"פשיטה". (אינדונזיה, 2011). סרט אקשן אלים מאינדונזיה שצריך לראות כדי להאמין. כמויות בלתי נגמרות של זעם, טסטוסטרון וכוריאוגרפיה מרהיבה של אמנויות לחימה מייצרות את אחד מסרטי הפעולה המשובחים שתראו בשנים הקרובות. הבמאי שחתום על הפרויקט הוא גארת אוואנס, וולשי במקור, ויש מי שכבר הכתיר אותו בתור הג'ון וו הבא. רכבת הרים שתגרום ללסת שלכם להישמט מתדהמה.

"ספר החיות". (קנדה/צרפת, 2012). סרטו של דני קוטה מתחיל בסדנת ציור חיות, ממשיך בתהליך הפחלוץ, ועובר לספארי במונטריאול, ללא כל היגיון נרטיבי. סרט מרהיב ונועז המבקש מאיתנו להתבונן בזברות, ג'ירפות, קרנפים ושאר מיני חיות, אך לא מבלי שאלו יתבוננו בנו בחזרה. ניסיון מקורי להבין באופן ויזואלי את האינטראקציה הבלתי אפשרית בין אנשים לחיות. סרט שתנסו לפענח גם לאחר הצפייה.

"תביא ת'חומר". (ארה"ב, 2012). אחת ההפתעות המרעננות מהקולנוע האמריקאי העצמאי. שני אמני גרפיטי צעירים בניו יורק יוצאים לרחובות כדי לגייס כסף ליצירה שירססו באצטדיון המטס. יצירת הביכורים של אדם לאון מצולמת בלוקיישן בסגנון מגורען, ומעבירה את המראות והקולות של העיר מעיני קהילה דלת אמצעים. בזכות הופעות מרגשות, עריכה מוזיקלית קצבית והומור שובה לב, קל להבין מדוע הסרט קטף את הפרס הגדול בפסטיבל SXSW.

"אל תוך האין". (ארה"ב, 2011). לאחר שסרטו "מערת החלומות הנשכחים" הציג בפסטיבל בשנה שעברה, חוזר ורנר הרצוג לייצר את שיחת היום. הפעם הוא מבקר בעיירה קטנה בטקסס שאת שלוותה מפר רצח משולש. הרצוג מדבר עם הנאשמים, משפחותיהם, חבריהם וטיפוסים מרתקים כמו הכומר שמתלווה למוצאים להורג בשעתם האחרונה. זהו סרט מטלטל על האלימות והאבסורד בעונש ההוצאה להורג.

*שעות הקרנה ומחיר ב־jff.org.il.