אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
80% גיוס חרדים עד 2016: "אם לא יעבור חוק עד אוגוסט אנו נכנסים למשבר חוקתי" צילום: גיא אסייאג

80% גיוס חרדים עד 2016: "אם לא יעבור חוק עד אוגוסט אנו נכנסים למשבר חוקתי"

סנקציות אישיות על משתמטים, ישיבות שייסגרו אם רבע מתלמידיהן ישתמטו מלימודים, והקמת צוות נוסף שידון בגיוסם של ערבים לצבא - כל אלה במרכזו של דו"ח ועדת פלסנר, שראש הממשלה הורה על פירוקה

04.07.2012, 10:32 | תומר אביטל ו-ynet

חרדים יחויבו להתגייס לשנתיים או למלא 18 חודשים של שירות אזרחי, וזאת עד גיל 23 - אלו עיקרי מסקנות ועדת פלסנר שהוצגו הבוקר (ד'). עם זאת, הוועדה מציעה לאפשר 1,500 צווי "מתמידים" שנתיים עבור אברכים מצטיינים שיוכלו להמשיך וללמוד ולקבל פטור משירות כאשר אלו ייבחרו על פי המלצת ועד הישיבות או ראשי הישיבות. כמו כן, תקצוב בחורי הישיבות יותנו בעמידה ביעדי הגיוס השנתיים: המתווה קובע 6,000 מתגייסים חרדים בשנת 2016 וימשיך לעלות ב-400 צעירים מדי שנה.

"נמשיך לסחוב את האלונקה עד הסוף", הכריז ראש הוועדה ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) במסיבת העיתונאים הבוקר בהתייחסו לביטול החסות שהעניק לוועדה רה"מ בנימין נתניהו, ואף הדגיש כי "אני סומך על שיקול הדעת של ראש הממשלה. ישראל נמצאת במתווה מסוכן ולשם כך מינתה אותנו הממשלה. מסקנות אלו הן הן הבסיס לצדק חברתי". במהלך מסיבת העיתונאים הוצא ח"כ מיכאל בן ארי שהביע זעם על כך שהמסקנות לא מתייחסות לגיוס ערבים.

בהמשך ציין פלסנר כי מדובר במסקנות מאוזנות: "זו הצעה שלא משסה ציבור בציבור. הראייה היא שתקפו אותנו מכל הכיוונים ואף אחד לא מרוצה" והדגיש כי "נפגשנו עם עשרות מומחים, לרבות מנכ"ל משרד רה"מ איל גבאי שייעץ לנו. לגבי ההיתכנות הפוליטית - אם לא יעבור חוק עד אוגוסט אנו נכנסים למשבר חוקתי. הצגנו את התוצרים למרות המהמורות ולמרות שלא קיבלנו את כל הסיוע. ההחלטות הפוליטיות יתקבלו במסגרות הפוליטיות. אני מאמין ומקווה שראש הממשלה יאמץ את המסקנות ושיהיו הבסיס לעבודת החקיקה בשבועות הקרובים".

 

בסוף הדיון אמר הרב ח"כ חיים אמסלם כי "הוועדה עשתה עבודה מצוינת ויש לקבל את המסקנות. אני פונה לאחיי החרדים בבקשה שיבינו כי המצב לא יכול להמשיך". ח"כ מרינה סולודקין סיכמה כי "מי שברח מוועדת הפלסנר הם שפנים ופחדנים".

הוועדה פעלה במשך חודש ימים במטרה להמליץ על מתווה לחקיקה מחודשת בנושא גיוס חרדים לצבא ולשירות האזרחי. "המסקנות הכתובות בדו"ח זה, אינן מבקשות לרמוס ציבור כזה או אחר או להכניע מגזרים בחברה הישראלית. מטרתו להוביל שינוי היסטורי וליצור חברה מלוכדת ומאוחדת", כתבו בדו"ח.

הדו"ח מבטא את עקרונות העל הבאים:

  • החלת עקרון "שירות לכול" על כל אזרח ישראלי.
  • האחריות לשירות - אישית.
  • תמריצים וגמול מוגבר למשרתים ובבסיסם קיצור השירות בצה"ל.
  • יצירת מערך אכיפה יעיל ומרתיע מפני כל הפרה של החוק, השתמטות ורישום כוזב.
  • בנוגע לאוכלוסיית הגברים החרדים חייבי הגיוס, עקרונות הוועדה ייושמו לאלתר.
  • על אוכלוסיית ערביי ישראל יחול עקרון "שירות לכול". קביעת מסלולי השירות האזרחי לאוכלוסייה זו תסתיים עד סוף השנה וחקיקה תושלם עד סוף מרס 2013.

בדו"ח צוין, כי עד שנת 2016, כ-80% מכל שנתון של אוכלוסיית הציבור החרדי ישרתו במסלולי שירות משמעותי בצבא או בשירות האזרחי.

 

האחריות לשירות היא אישית וכוללת קנס כספי למשתמט, ענישה פלילית לאחר חמש שנים מיום כניסת החוק לתוקף, או חלופת קנס. בכל מקרה יתבצע רישום פלילי. בנוסף, יישללו הטבות בתחומי הארנונה והטבות לדיור, וכן תבוטל מלגת "כולל" חודשית בסך 850 שקל.

חיילים דתיים (ארכיון), צילום: אלעד גרשגורן חיילים דתיים (ארכיון) | צילום: אלעד גרשגורן חיילים דתיים (ארכיון), צילום: אלעד גרשגורן

 

גיל הגיוס

לא תהיה דחיית שירות מעבר לגיל 22, למעט קבוצת "מתמידים" המונה 1,500 תלמידים בשנתון.

עד גיל 22 תינתן עדיפות מוחלטת לשירות צבאי על פני שירות אזרחי, ולא יהיה ניתן להתנדב לשירות אזרחי עד גיל זה. בנוסף הוחלט כי מנהלת השירות האזרחי-לאומי תועבר למשרד ראש הממשלה.

בהגיעו לגיל 22 יחויב המועמד לשירות ביטחון להצהיר על החלטתו בדבר השירות באחד משלושת המסלולים הבאים:

• גיוס לשירות צבאי

• גיוס לשירות אזרחי

• בקשת מעמד "מתמיד".

מסלולי שירות

הוועדה מצאה כי קיים כשל מידע משמעותי בכל הנוגע לאפשרויות השירות השונות העומדות בפני החרדים. "רוב מוחלט של החרדים נחשף אליהן 'מפה לאוזן'", נכתב. על כן ממליצה הוועדה על הקמת מרכז מידע באחריות צה"ל הכולל מיון ואבחון לחרדים המתייצבים לקריאה ראשונה. כל חרדי המיועד לשירות בגילאי 17-22 יתייצב בממ"ח, יעבור רישום מלא ואבחון רפואי ויקבל מידע על האפשרויות השונות. לצה"ל תינתן הסמכות לבחור ממאגר המתייצבים את חייליו - הוא שיחליט על מידת ההתאמה ויעניק את האישור לשירות אזרחי או להמשך הלימודים בישיבה.

באשר לדחיית שירות, ממליצה הוועדה להמשיך לאפשר לכלל בחורי הישיבות לדחות את שירותם במשך ארבע שנים. בשנים אלו יוכלו המעוניינים להשתלם בלימודי תורה ואף להקים בית בישראל. לאחר מכן לא יוכלו מרבית בחורי הישיבות לדחות עוד את שירותם הצבאי ויחויבו בגיוס לצבא או לשירות האזרחי.

הוועדה קוראת להרחבת גיוון ומסלולי השירות הייעודיים לחרדים. בשלב ראשון יוקם גדוד חרדי נוסף של "נצח ישראל", בהמשך יוקמו עוד שלושה גדודי לוחמים חרדיים. כמו כן ירחיב צה"ל את פרויקט שח"ר ויפתח בתיאום עם המשרד לביטחון פנים מסלולי שירות ייעודיים לחרדים במסגרת כוחות הביטחון השונים - בהם משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, כיבוי אש, מגן דוד אדום, שירות הביטחון הכללי והמוסד.

באשר לאופן השירות, במטרה לקדם את השוויון בין המשרתים, קובעת הוועדה כי יש למסד משך שירות מינימלי של 24 חודשים בכל אחד מהמסלולים למעט מסלול ההסדר. אורך המסלול האזרחי יועלה בהדרגה בתוך ארבע שנים, מ-12 חודשים ל-18.

ח"כ יוחנן פלסנר, צילום: מיקי אלון ח"כ יוחנן פלסנר | צילום: מיקי אלון ח"כ יוחנן פלסנר, צילום: מיקי אלון

 

אחריות קהילתית ומוסדית

הוועדה ציינה כי יש ליצור זיקה ישירה בין עמידה במתווה יעדי הגיוס העולים, לסך תקציב הישיבות הכולל. אי עמידה ביעדי הגיוס תפחית את סכום ההקצבה ביחס ישר.

הוועדה מציגה את מפתח התקצוב הקבוע היום שלפיו על כל תלמיד ישיבה מקבל המוסד ערך של נקודה אחת ועל אברך כולל מקבל ערך של 1.8 נקודות. "בשנת 2010 עמד ערך נקודה על 475 שקלים וערך של 1.8 נקודה על 828 שקלים", צוין.

הוועדה ממליצה לשנות את אופן התקצוב ולהתנות אותו בעמידה בייעדי גיוס שנתיים. מודל התמריצים, קובעת הוועדה, נוגע לקהילה החרדית, למוסד עצמו ולפרט החרדי. הוא ייקבע על פי מתווה שיגיע ל-6,000 מתגייסים חרדים בין הגילאים 18-23 בשנת 2016. משנה זו ימשיך המתווה לעלות ב-400 צעירים מדי שנה. מודל התמרוץ לקהילה ייעשה בגובה שיעור העמידה במתווה.

ישיבות שתלמידיהן ישרתו במסלולי השירות, יתוגמלו ביתר לעומת ישיבות אחרות שיתוגמלו בחסר. במקביל יינתן תמריץ חיובי לגיוס מוקדם החל מגיל 18.

המקל והגזר

באשר לסנקציות האישיות, שעמדו במרכז המחלוקת שהביאה לפיזורה של הוועדה, ממליצה הוועדה כי תלמיד ישיבה שייקרא לגיוס ולא יתייצב יישא באחריות אישית: תישלל אוטומטית קצבת הישיבה שלו וזכאותו למלגת הבטחה הכנסה לחרדים. מעמדו כבחור ישיבה בביטוח הלאומי יבוטל. סרבן הגיוס לא יהיה זכאי לתמיכה מדינתית בדיור ובמשכנתה, ואם קיבל תמיכה שכזו, היא תקוזז מתשלומי הביטוח הלאומי. כמו כן לא יהיה זכאי להנחות בארנונה.

 

בנוסף לכך, ממליצה הוועדה על קנס כספי לסרבן הגיוס בגובה 7,500 שקלים באופן מיידי, וקנס בסך 75 שקלים עבור כל יום שלא התייצב לשירות. כעבור חמש שנים מרגע חקיקת החוק, תיווסף סנקציה נוספת: רישום פלילי.

הוועדה ממליצה על יישום מנגנוני פיקוח אפקטיביים יותר מהקיימים היום, אחד מהם הוא מעבר למנגנון ביומטרי שעשוי להקל את המלאכה. כן ממליצים על עריכת ביקורות תכופות יותר, ביטול זכאותם של תלמידי ישיבות לדחיית שירות בגין היעדרותם מלימודים ואף קנסות אישיים על ראשי מוסדות ששיעור גבוה מתלמידיהם ייעדר בזמן הביקורת. היעדרות בשיעור של 25% מהתלמידים תביא להתרעה ותחייב ביקורת נוספת. אם יימצא שיעור זהה בביקורת השנייה, יופסק מיידית תקצוב הישיבה עד לבירור מקיף.

באשר לפרט, תלמיד שייעדר בבדיקה יקבל התרעה. היעדרות שנייה תגרור את ביטול זכאותו לדחיית השירות והחלה מיידית של הליכי גיוס. כמו כן יוטל על התלמיד הנעדר קנס של 50 אלף שקלים.

מול המקל מציעה הוועדה את הגזר: תגמולים עבור גיוס לשירות צבאי או אזרחי. אדם הזכאי לדחיית השירות בגין הגדרתו כ"תורתו אומנותו" והתגייס מעל לגיל 21 למסלול שאינו קרבי, יהיה זכאי למענק שחרור בגובה 50% מהמענק הקיים היום. כמו כן זכאותו לתשלומי משפחה ואחזקת דירה תוכפל בשיעור הזכאות לדחויי שירות.

קיצור השירות

המלצות הוועדה נוגעות גם להקטנת הנטל על משרתי החובה. "על הממשלה להורות על יישום השלב הראשון של קיצור השירות לכלל המשרתים בצה"ל", נכתב. הוועדה ממליצה לקצר את שירות החובה לגברים החל משנת 2013 ל-32 חודשים, וצה"ל יוכל אף לקצר את שירותם על פי צרכיו ל-28 חודשים. מי שישלים 36 חודשים יתוגמל ב-3,000 לחודש, בהתאם להמלצות ועדת בן בסט.

ועדה נוספת לגיוס ערבים

הוועדה ממליצה לעגן בחקיקה את חובת השירות של כלל האוכלוסייה בישראל שתיושם בהדרגה. גם בנושא הזה ממליצה הוועדה על יעדי גיוס כמותיים לשירות אזרחי בלבד, ולחזק את התמריצים לגיוס שכזה. על פי המודל, אם בשנת 2012 גויסו כ-2,400 בני המגזר הערבי לשירות אזרחי, קצב הגידול במספר המשרתים במגזר יעמוד על 600 משרתים בשנה עד שיגיע ל-6,000 משרתים בעוד חמש שנים. כמו כן יוקם צוות מקצועי לבחינת השירות האזרחי לאוכלוסייה הערבית שיפעל תוך הידברות עם ראשי המגזר.

הוועדה מציינת כי בניגוד ל"סוגייה החרדית הנמצאת בראש סדר היום הציבורי, היתכנות שירותם של ערבים בצה"ל ובשירות האזרחי לא נידונה בצורה מעמיקה בשיח הציבורי ובכנסת". לכן הוועדה ממליצה כי הסוגייה תידון בוועדה מקצועית שיקים ראש הממשלה ותגיש את מסקנותיה עד לחודש דצמבר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות