"ג'ובס אישר את רכישת אנוביט"

 "אפשר לומר שאפל היא פרטנר קשוח במשא ומתן, אבל אם היית שואל את אפל יכול להיות שהיו חושבים שבאטרי היא פרטנר קשוח במשא ומתן", כך אומר ל"כלכליסט" סקוט טובין, השותף הבכיר של קרן ההון סיכון באטרי בישראל. זו התבטאות ראשונה של אחד מאנשי הקרן על מכירת חברת אנוביט, שבה היא היתה מושקעת, לאפל בתחילת השנה.

כעת מתברר כי העסקה אמנם נסגרה בתקופתו של טים קוק כמנכ"ל אפל, אך היא החלה להתגלגל עוד בימיו של סטיב ג'ובס, וכי המנכ"ל המנוח ידע על העסקה המתגבשת. "היא נוהלה על ידי אנשים שדיווחו ישירות אליו", אומר טובין, ומגלה כי המשא ומתן הוקפא לזמן קצר כאשר ג'ובס נפטר.

עם זאת, המגעים בין החברות היו מהירים יחסית: הדיונים על רכישת אנוביט החלו כבר בחודשי הסתיו והסתיימו בינואר, עם חתימת העסקה שהביאה לישראל את אפל, אשר החליטה לייסד כאן שני מרכזי פיתוח: אחד בהרצליה והשני בחיפה. "המו"מ עם אפל היה המשך ישיר של העבודה ארוכת השנים בין שתי החברות", אומר טובין.

מייסד אפל סטיב ג'ובס. שתי החברות שיתפו פעולה תקופה ארוכה | צילום: בלומברג

"בניגוד לעסקת Extreme I/O, שבה היתה תחרות בין כמה חברות על הרכישה, כאן הדברים נעשו על ידי שני פרטנרים ותיקים שיש ביניהם אמון והיכרות ארוכת שנים".

לא מתחרט על ההשקעה בגרופון

סקוט טובין עלה לארץ מארה"ב לפני כשלוש שנים עם משפחתו, אך רק כיום, לאחר שנה רוויה באקזיטים ובעסקאות, בהם מכירת אנוביט לאפל ורכישת נתח בביטוח ישיר, הוא יכול להרגיש לראשונה שמכירים אותו בארץ. טובין, שנחשב לציוני נלהב, שוויתר על חיים נוחים כשותף הון סיכון בבוסטון, שמתייחס להשקעה בחברות סטארט־אפ כאל הגשמה של חזון כלכלי־ליברלי, מוכיח שהוא גם יודע לעשות כסף, והרבה.

קרן ההון סיכון באטרי

טובין הוא שותף מנהל בקרן ההון סיכון האמריקאית באטרי, אחת מקרנות ההון סיכון הגדולות בעולם, שמנהלת סכום של 4 מיליארד דולר, מה שהופך אותו לשותף ההון סיכון הבכיר ביותר בישראל. בתור אחד מעשרת השותפים הבכירים ביותר בחברה, הוא אחראי על קבלת החלטות לגבי כל אחת מ־77 חברות הפורטפוליו הקיימות של הקרן, ובעוד כמה חברות שכבר נמכרו והונפקו. המפורסמת שבהן היא גרופון, שהונפקה בנובמבר בשנה שעברה וגייסה 700 מיליון דולר לפי שווי של 12.8 מיליארד דולר. החברה אמנם איבדה מאז 63% משווייה, אך לפי ההערכות מכרה באטרי את כל מניותיה בחברה עוד כשזו העניקה לה רווח של מאות מיליוני דולרים ותשואה של פי חמישה על הכסף.

טובין אינו מגיב למספרים שהצגנו לו, אך הוא מסכם לראשונה את ההרפתקה של באטרי בחברת הקופונים המקוונים הגדולה בעולם: "זו היתה זכות מדהימה להיות חלק מחברה שתוך שנתיים הגיעה למכירות של מיליארדי דולרים. זה היה כמו לתפוס נמר בזנב". על שערוריית החשבונאות וחילופי ההנהלה שפקדו את החברה הוא אומר: "גרופון היא כמו ילד גאון שמנגן בפסנתר: היו כלפיו ציפיות גדולות, אבל בסוף הוא בעצם רק ילד. מה שקרה לגרופון לא היווה אינדיקציה לכך שהמודל העסקי לא מוצלח, אלא שהחברה סבלה מחוסר בגרות. אז היו כאבי גדילה שהיה צריך להכיל, אבל היינו שמחים להשקיע היום שוב בחברה שמגיעה במהירות להכנסות משמעותיות ויוצרת קטגוריה חדשה".

נוסף על גרופון, טובין מתגאה בלא פחות מחמש הנפקות ועוד ארבע עסקאות מכירה של חברות שהניבו לבאטרי בתוך שנה בלבד כמיליארד דולר ועוד כ־5 מיליארד דולר לשותפיה להשקעות. בין אלה אפשר למצוא את החברות הישראליות אנוביט, יצרנית שבבי הפלאש מהרצליה שנמכרה לאפל בתחילת השנה תמורת 390 מיליון דולר, או Extreme I/O שנמכרה ל־EMC לפני כחודשיים תמורת 450 מיליון דולר.

במקביל להיותו חלק מהצוות הבכיר והבינלאומי של הקרן מנהל טובין, עם השותף איציק פרנפס, את הסניף הישראלי של באטרי, שמאתר השקעות טכנולוגיה חדשות ואחראי על השקעות קיימות בעשר חברות, בהן פאנאיה, פרסוויי, סיבידיה וזרטו. טובין אינו מסתפק בהשקעות הון סיכון בחברות סטארט־אפ בלבד, ובשנים מאז הגיע לישראל הוא משחק במגרש של הגדולים, ומנסה לאתר כאן הזדמנויות השקעה של פרייבט אקוויטי, בסכומים שלא היו מביישים קרנות כמו אייפקס או פרמירה. את ההשקעה הזו מצא טובין בדמות 17% מחברת ביטוח ישיר, שאותם רכש מאיי.די.איי ביטוח בפברואר האחרון תמורת 124 מיליון שקל.

"אנוביט לא נבנתה במקור לרכישה"

באטרי היתה אחת הקרנות הראשונות בישראל שזיהו את הטרנד המתעורר שלפיו רכיבי הפלאש יתפסו את מקומו של הדיסק המגנטי באחסון מידע במחשב האישי והארגוני. הקרן השקיעה כבר ב־2007 באנוביט, שפיתחה שבב בעל טכנולוגיה מבוססת עיבוד אותות לשיפור האמינות של זיכרון הפלאש ולהגברת כמות הזיכרון שהוא יכול לשאת. ב־2010 השקיעה באטרי ב־Extreme I/O, שפיתחה מערכת הפעלה ארגונית לכונני פלאש.

קרן ההון סיכון באטרי

כעת חושף "כלכליסט" כי שתי החברות עבדו אחת עם השנייה — Extreme I/O היתה לקוחה נאמנה של אנוביט. בנוסף השקיעה EMC בשתי החברות, כך שהיא היתה חשופה גם לעסקת מכירת אנוביט לאפל ב־390 מיליון דולר בינואר האחרון. עבור השותף איציק פרנפס היתה זו הפעם השלישית שחברה שהוא מעורב בה הופכת למרכז פיתוח ראשון של חברה זרה, אחרי שמכר את קאגור לג'וניפר ושימש כמנהל פיתוח בקלאס דאטה, החברה הראשונה בישראל שנמכרה לסיסקו.

אבל לא הכל הלך חלק במשא ומתן עם אפל. לאנוביט היו שתי חטיבות: אחת שעסקה בפיתוח שבבי פלאש למוצרי אלקטרוניקה אישיים, כגון אייפון, אייפד ואייפוד, וחטיבה נוספת שפיתחה וייצרה כונני פלאש לארגונים. אפל החליטה בסופו של דבר לסגור את חטיבת הכוננים הארגוניים, למורת רוחה של באטרי, שהעלתה את האפשרות לפצל את החטיבה הארגונית ולהפוך אותה לחברה עצמאית — אבל הרעיון לא אושר על ידי אפל. כתוצאה מהמהלך פוטרו לפי ההערכה לפחות 30 עובדים.

"החברה לא נבנתה במקור לרכישה, אלא לבניית קווי מוצרים בכמה תחומים", אומר פרנפס. "אבל זה טיבו של משא ומתן: לכל קונה יש אינטרסים מסוימים, שלא תמיד תואמים את אלה של המוכר. לפעמים החברות הגדולות בעולם הן גם חברות ממוקדות מאוד מבחינה עסקית ולא תמיד מה שהגיוני להן הגיוני גם לנו. החדשות הטובות הן שאנוביט נשארת בישראל וממשיכה לפעול כאן, פעולה חשובה בעידן שבו חברות בינלאומיות רוכשות חברות ישראליות, מקפלות אותן ומעבירות אותן לסן פרנסיסקו, כפי שראינו לאחרונה עם פייסבוק. זו לא תופעה בריאה לכלכלה המקומית".

טובין לא רואה בהון הרב שהושקע בחטיבת הפלאש הארגוני של אנוביט כסף מבוזבז, אף שמרבית ההון שהושקע בחברה הגיע אליה. "יש הרבה מהנדסים ומומחים שגדלו בחטיבה הזו, וזה מוצר שהיה חשוב לפתח אותו. המהלך שקרה שם קורה במשאים ומתנים רבים, אבל אפל התנהלו בצורה בוגרת ואחראית. הסיבה לרכישת החברה היא הפיתוח ושיתוף הפעולה הוותיק שהיה להם עם החברה הגדולה בעולם. מי יודע מה יהיה שם עכשיו, אפל היא חברה כל כך חזקה שפועלת בסודיות ולא נוכל לדעת מה תוכניותיה לגבי אנוביט".

ההצעה הגבוהה ביותר היא לא הטובה ביותר

בניגוד לאנוביט, המשא ומתן על Extreme I/O כלל כמה שחקנים שהתחרו על רכישת החברה, שטרם השיקה מוצר מסחרי. "אפילו כשהחברה היתה צעירה, היו לנו חברות רבות שרצו לשלם עליה ולהציע החזר שהוא לא רק טוב אלא מצוין", אומר פרנפס, שניהל את ההשקעה בחברה. בחברה השקיעה במקור EMC, אך ההצעה הגיעה דווקא מכיוון חברה אחרת.

"יש כיום חמש ענקיות טכנולוגיה שמתחרות על לבם של הארגונים הגדולים: EMC, HP, נטאפ, דל ויבמ", אומר פרנפס. "ובמהלך תקופת החגים האחרונה נפל לכולם האסימון שטכנולוגיית פלאש היא עניין אסטרטגי. זה התחיל עם חברה אחת שפועלת בתחום האחסון, והמשיך עם לקוחות שלחצו על כל השאר לאמץ כונני פלאש בארגונים. אחרי שהחלו הדיונים עם אותה חברה בחודש ינואר, השוק כולו הבין שExtreme I/O־ הישראלית מציגה את הטכנולוגיה הטובה ביותר בתחומה ביחס למתחרות כגון פיור סטורג', סוליד פייר ו־ווייפטייל", מסביר פרנפס.

איציק פרנפס (מימין) וסקוט טובין. לא מגבילים עצמם לסטארט-אפים בלבד | צילום: עמית שעל

"במהירות קיבלנו הצעה מחברה נוספת, ואז הודענו למשקיעה EMC (שלה היתה זכות לשקיפות על הצעות רכש, אך לא זכות וטו — א"ג) כי יש מעוניינות ברכישת Extreme I/O. EMC הודיעו לנו שהם לא מתכוונים לתת לחברה ללכת לשום מקום ונוצרה דינמיקה תחרותית של מו"מ. בסופו של דבר שלוש קבוצות נתנו הצעות מחיר יפות מאוד, מהן אחת שנתנה הצעה טובה יותר מ־EMC — אך העדפנו ללכת דווקא איתה, כי לכל הקרנות בסיפור היה ברור שרוצים שהרכישה תצליח. היו לנו קשרים טובים עם הנהלת EMC, התחושה שיש כאן משפחה טובה שמוכנה לקבל את Extreme I/O לתוכה, והעובדה ש־EMC מחזיקה כאן מרכז מו"פ שכנעה אותנו לבחור בה כקונה".