"המגזר העסקי הפך מטרה למתקפה משולבת - רגולטורית וציבורית"

"אנחנו מצויים בעיצומו של משבר מתמשך בארה"ב, באירופה וגם כאן – בישראל. במצב שכזה, הציפייה הטבעית מהממשלה היא לעודד את המגזר העסקי ולהקל עליו לצלוח את המשבר". כך אמר הבוקר (ד') עו"ד אמיר חן בכנס השנתי בנושא ממשל תאגידי שנערך בשיתוף פעולה בין משרד עורכי הדין פישר בכר חן וול אוריון ושות' לבין משרד רואי-החשבון KPMG סומך חייקין, קבוצת D&B ישראל.

לדבריו, "ממשלה יכולה לסייע בדרכים רבות – מענקים, מלוות, פישוט הליכים ועוד. ממשלה "סבירה" נוקטת יוזמות לסיוע במטרה להגביר ייצור, להגדיל תעסוקה ולזרז צמיחה. ממשלה סבירה פחות משתדלת לפחות לא להפריע למגזר העסקי לעשות את כל אלה לבדו

"ואצלנו? נדמה לי שאצלנו משהו השתבש בתוכנית ההפעלה. בתקופה האחרונה הפך המגזר העסקי מטרה למתקפה משולבת – רגולטורית וציבורית. האיש הרזה, זה שנושא על גבו את האיש השמן (וגם לא מעט כאלה שמבקשים לאכול בחינם), הוא זה שמתיישב על ספסל הנאשמים. ועדה רודפת ועדה, דו"ח רודף דו"ח, וגזירה מצטרפת לגזירה. מדובר לא רק במהלכים רגולטורים כוחניים המבקשים לשנות סדרי עולם; מדובר בשבירת קודים – הפקעה דה-פקטו של רכוש והחלטות רטרואקטיביות; מה שהיה טאבו עד אתמול, הופך לנורמה של מחר. כל זה נעשה באווירה עוינת, הגובלת בהסתה. לא במקרה אינני נכנס לדוגמאות – גם מכיוון שזו תופעה רחבה, החוצה כמעט כל ענף במשק וגם כי, בעיניי, אווירת ה"אנטי" הכוללת מסוכנת יותר מהמהלכים הפרטניים עצמם.

עו"ד אמיר חן בכנס ממשל תאגידי | צילום: אוראל כהן

"לפעמים נדמה לי, כי מתקיימת תחרות בין הממשלה, הכנסת והרגולטורים השונים, כשכל אחד מנסה להפגין קו קשוח יותר מאחרים כלפי הגופים העסקיים, או בכינוים הלא מחמיא – "הטייקונים". בחלק מהמקרים אנו עדים למצב בו רגולטורים שונים פועלים – בו זמנית או בדירוג קל – באותו ענף במשק, ומתחרים ביניהם מי יציג עמדה קיצונית יותר. המנצח בתחרות זוכה כמובן בכותרות אדירות פונטים בעתונות, ומוכתר כ"רובין הוד", "דון קישוט" ועוד שלל דמויות מהספרות הקלאסית.

"המגמות הללו אינן מנותקות כמובן מההקשר הרחב – המחאה החברתית ותופעות בעייתיות במגזר העסקי. אין לי כוונה לייפות את המציאות. נדרשים מהלכים מתקנים גם במישורים אלה. אבל, וזה העיקר, צריך לשמור על פרופורציות. לפעול בצורה ממוקדת, מושכלת, אחראית. ומעל לכל – להיזהר מפופוליזם. עם כל הכבוד, הסקטור העסקי הוא המקור המרכזי עליו נשענת יכולה של המדינה לספק שירותי חינוך, בריאות, רווחה, ביטחון. כבר היום ניתן לראות שהמהלכים הכוחניים הללו משיגים תוצאה הפוכה, וזה עוד לפני שהתבררו הנזקים ארוכי-הטווח.

"אני משוכנע שהאווירה הקיימת מייצרת אפקט משתק כלפי המגזר העסקי, משמרת מצב תמידי של אי-ודאות, מצננת את פעילותם של עסקים מקומיים ומרתיעה משקיעים זרים. הבעיה היא, שאת מחיר המדיניות הזו לא משלמת הממשלה, אלא אנחנו – האזרחים. אומרים לי שישנה היום נהירה של חברות ישראליות בתחום ההייטק והביוטק לג'וריסדיקשנס זרות. זה לא פחות מאסון שאת משמעויותיו נרגיש בעוד 5 ו-10 שנים.

"אני מקווה שההתעשתות תבוא לפני שיהיה מאוחר מדי. אני רוצה להאמין שהממשלה תנקוט מדיניות שמוכוונת לעידוד ולטיפוח המגזר העסקי. בינתיים, בקשתי הצנועה היא "אל תפריעו". תנו לעבוד בשקט. אל תתקנו את מה שלא שבור. עם היתר נסתדר בעצמנו".