מסתמן: נפגעי הונאת הליבור בעד תביעות פרטיות ולא ייצוגיות

בשעה שהממשלה בבריטניה דרשה תשובות מבנק ברקליס בעקבות התפוצצות פרשת המניפולציות בריבית הליבור, המשקיעים שוקלים כעת את האופן שבכוונתם לדרוש את כספם. לפי דיווח של סוכנות רויטרס, כמה משקיעים גדולים שוקלים לתבוע את כספם שלא במסגרת תביעה ייצוגית, מה שעלול להעלות בהרבה את הסכומים המוטלים על הכף שאותם עלולים ברקליס ובנקים אחרים לשלם במסגרת הפרשה.

עד כה היה ברקליס הבנק הראשון שהסכים לפצות את הרשויות בארה"ב ובבריטניה, בעת שהעביר להן 453 מיליארד דולר. רק בשבוע האחרון הובילה הפרשה הזו להתפטרותם של יו"ר הבנק, המנכ"ל וסמנכ"ל התפעול.

לדברי מקורבים למשקיעים שנפגעו מהפרשה, לקוחותיהם שוקלים לצאת מהתביעות הייצוגיות ולתבוע את הבנקים בעצמם באופן נפרד כדי שתהיה להם שליטה מלאה על התיקים והאינטרסים שלהם. הדבר עשוי להקנות להם מרחב תמרון גדול יותר, כמו גם את האפשרות לדרוש פיצוי גבוה יותר בתנאים שלהם על הנזק שנגרם להם לכאורה.

עד כה נקשרו שמותיהם של כתריסר בנקים בפרשה, ובהם סיטיגרופ האמריקאי, HSBC הבריטי ו־UBS השוויצרי, ובהתאם להתפתחות הפרשה עלולים גם הם למצוא את עצמם כנתבעים בתביעות המשקיעים. בין התובעים ניתן למצוא רשויות, ענקים פיננסיים ובתי השקעות כצ'ארלס שוואב, עיריית בולטימור וקבוצת ההשקעות הגרמנית מצלר בע"מ, המנהלת נכסים בשווי 47 מיליארד יורו. טענת התובעים היא כי בשל התנהלות הבנק נמנעה מהם הגישה למיליארד דולר שהגיעו להם.

עם זאת יודגש כי בתביעות הייצוגיות המתגבשות נקשרים גם שמותיהם של משקיעים וגופים שנפגעו מהתנהלות הבנקים, גם אם הם מיוזמתם לא הגישו תביעה. תביעות אלה יצטרכו להמתין לקבלת אישור להתייחסות אליהן כתביעות ייצוגיות בידי שופטת אמריקאית.

אשר לתגובות הבנקים הנתבעים, שם מכחישים כי נעשתה פעילות משותפת מצדם שנועדה להגביל את התחרות, וטוענים כי התובעים כשלו בניסיונותיהם להציג זאת באופן אחר. "טענתם היחידה של התובעים היא שהריבית שנגבתה היתה לא מדויקת, באופן שגרם לריבית הליבור בדולר אמריקאי להיות נמוכה יותר מבבריטניה, אבל אין בין זה לבין הגבלת תחרות דבר וחצי דבר", כתבו הנתבעים במסמכים שהגישו לבית המשפט.

לפי דיווח של "הדיילי טלגרף", בנק ברקליס השקיע 100 מיליון ליש"ט על פני שלוש שנים במטרה לחקור את מעורבותו בפרשה ו"לוודא שלא נשארה אבן אחת לא הפוכה". במסגרת זאת בחן הבנק 22 מיליון מסמכים, האזין למיליון קובצי שמע וביצע יותר מ־75 ראיונות.