גיקיפדיה: למה הסרטים בטלוויזיה לא נתקעים?

• יש לכם שאלות טכנולוגיות לגיקיפדיה? שלחו אותן לאימייל tech@calcalist.co.il
  
• לכתבות הקודמות בסדרת גיקיפדיה
  

כל מי שצופה בווידיאו ברשת מכיר את התופעה: הסרטונים מתחילים להתנגן, אבל אז נתקעים עד שההמשך ייטען. הסרטים אמנם נטענים ברקע כדי שהצפייה תהיה חלקה ככל האפשר, אבל רוחב הפס של החיבור בבית, אורך הסרט וחלונות נוספים שפתוחים במחשב יכולים להאט את הטעינה.

אבל גם השידורים בטלוויזיה כבר מבוססים על חיבור דיגיטלי - גם בממירים של HOT ו־yes וגם בממיר של עידן+, והחברות גם מציעות סרטים ותוכניות ב־VOD. אז למה בטלוויזיה בסלון אנחנו לא רואים סימנים של טעינה ברקע ו־Buffering?

ההבדל העיקרי בין שידור טלוויזיוני רגיל - אם הוא מופץ באמצעות מערך "עידן פלוס", או באמצעות התשתית של HOT ו־yes - לבין צפייה בתוכן וידיאו ברשת דומה להבדל בין האזנה לרדיו לעומת שימוש בנגן MP3. העיקרון הבסיסי של שידורי ה־Broadcast, כלומר שידורי הטלוויזיה והרדיו המוכרים, מתבסס על תהליך שבו גורם אחד משדר וגורמים רבים קולטים.

תהליך שכזה פועל כשורה רק אם התוכן המופץ באמצעותו זהה לכל אחד מהצופים הקולטים. זרם אחיד של מידע מופץ באמצעות משדר רדיו רב־עוצמה בשידורי רדיו או באמצעות מערך של כבלים/לוויין בטלוויזיה, וכל צופה המחזיק באביזר שמסוגל לקלוט את התדר בו שמועבר השידור יכול לצפות בו או להאזין לו.

למה ביוטיוב הסרטים מגמגמים לפעמים? | צילום מסך

ספריית וידיאו, גרסת 2012

תהליך הצפייה בווידיאו ברשת דומה יותר למצב שבו כל צופה מחייג לספרית הווידיאו של פעם, ומבקש כי ישלחו לביתו סרט. את המקבילה הנוכחית למסעו של השליח מספריית הווידיאו לבית הלקוח מבצע תהליך המשגר ביטים של מידע מהשרתים שעליהם מאוחסן קובץ הווידיאו למחשב או המכשיר הנייד שממנו יצאה הבקשה לצפייה בסרט.

הקובץ מחולק למספר עצום של יחידות מידע, הנשלחות מהשרתים למחשב, לסמארטפון או לטאבלט בו משתמש הצופה, וכאשר הן מגיעות אליו יש צורך לוודא כי הן אכן עומדות להיות "משודרות" לפי סדר. אפקט ה"חציצה", או ה־Buffering, מתרחש כאשר קצב השידור של פיסות המידע אינו מהיר כמו קצב הצפייה של המכשיר שבו משתמש הצופה. מצב שכזה יכול להתרחש עקב מהירות אטית מדי של חיבור האינטרנט שלו, או עומס על השרתים שעליהם מאוחסן קובץ הווידיאו.

על מנת למנוע מהצופה לחוות מעין מסך שחור או תמונה קפואה מדי כמה שניות, מתבצעת בדרך כלל פעולת החציצה כשלב הראשון בשידור - השרת שולח לעבר מכשירו של הצופה פיסות מידע, אך אינו מתחיל להקרין את הסרט. פיסות המידע מחוברות לכדי כמה שניות או אפילו דקות מתחילתו של אותו סרט, ורק אז הוא מתחיל להתנגן.

במקביל ממשיך שיגור פיסות המידע על מנת להמשיך ו"להרכיב" את המשך הסרט. גם אם תחול הפרעה בשידור, ימשיך הסרט להיות מוקרן ללא הפרעה, כיוון שהמכשיר שבידי הצופה מחזיק במעין רזרבה של מספר שניות או דקות של שידור, שבמהלכן אמורה להיפתר הבעיה העוצרת את המשך הגעת פיסות המידע למכשיר.

פתרון שכזה משמש את כל אתרי הווידיאו באינטרנט, אם מדובר בווידיאו לפי דרישה, כדוגמת YouTube, או בשידורים חיים. אגב, גם כאשר אתם מאמינים כי אתם צופים בשידור חי באינטרנט, קיים עדיין מרווח מסוים בין ההתרחשות בפועל לבין השידור המגיע אליכם, מרווח שנוצר באמצעות יצירת חציצה שמטרתה לאפשר לכם צפייה ללא הפרעה.