לאומי שוקי הון: בנק ישראל יעצור את הפחתות הריבית - בגלל הגירעון

בלאומי שוקי הון מעריכים כי בנק ישראל יראה בחומרה יתרה את הסטייה של ממשלת ישראל מתוואי הפחתת הגירעון ויאלץ לקחת פסק זמן מהפחתות הריבית.

"בנק ישראל נטה בדרך כלל להצטרף למגמות העולמיות בכל הקשור להרחבות מוניטאריות. בתחילת שנת 2009 הוריד בנק ישראל את הריבית לרמה הנמוכה ביותר אי-פעם וכן ביצע מהלך של הרחבה כמותית (רכישת איגרות חוב ממשלתיות ארוכות) להגברת הנזילות. בקיץ שעבר לאור התגברות המשבר העולמי ביצע בנק ישראל "סיבוב פרסה" ממהלך העלאות הריבית שהוביל מקיץ 2009 וחזר לתוואי של ריבית יורדת. בחודש שעבר הוריד בנק ישראל את הריבית ב-0.25% וזו עומדת כיום על 2.25%", כותב דוד רזניק, מלאומי שוקי הון.

רזניק מסביר שעל רקע הגירעון התקציבי הגדול, אשר ממומן ברובו הגדול באמצעות שוק האג"ח הישראלי, נראה כי הורדות ריבית נוספות יידחו כרגע ולפי שעה. נראה כי רק הידרדרות משמעותית באירופה עשויה להביא את בנק ישראל להורדת ריבית נוספת בזמן הקרוב.

בתוך כך נציין שגירעון גדול של הממשלה הוא אחד הגורמים העיקריים לאינפלציה, בשל עודף ביקושים שמייצרת הממשלה במשק. לפיכך, בציפייה לעלייה באינפלציה לא יוכל בנק ישראל להוריד את הריבית.

"אנו סבורים כי סביבת האינפלציה צפויה להישאר נמוכה בתקופה הקרובה, ולפיכך נראה כי הציפיות האינפלציוניות עשויות להמשיך לרדת במעט בתקופה הקרובה. לפיכך אנו ממשיכים לתת עדיפות להשקעה בשקלים הלא צמודים, בעיקר בחלק הקצר בינוני של העקום", מסביר רזניק.

"על רקע המדיניות הפיסקאלית המרחיבה של הממשלה בשילוב העובדה כי התשואות השקליות נמצאות ברמות שפל אנו מעדיפים לקצר מעט מח"מ ההחזקות בתיקים לכיוון מח"מ לטווח של 5-4 שנים", כותבים בלאומי.

"תלילות העקומים צפויה להישמר ברמות הנוכחיות על רקע העובדה כי ריבית בנק ישראל לא צפויה לרדת בשלב זה ומאידך פרמיית הסיכון של ישראל המגולמת בתשואות הארוכות עלולה לעלות", מסבירים בלאומי שוקי הון.

מימין: יובל שטייניץ וסטנלי פישר | צילום: דוברות משרד האוצר

אייכל: "תוואי הגירעון גבוה מ-4%"

מסיכום פעילות הממשלה בחודש יוני עלה כי גם חודש זה לא הביא עימו בשורות משמחות בנוגע לגירעון הממשלתי. בדומה לחודשים קודמים נמשכת מגמת הגידול בגירעון. בחודש יוני הסתכם גרעון הממשלה בסך של 5.4 מיליארד שקל. רון אייכל, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב אומר היום כי "חודשי יוני ידועים בכך שהגירעון בהם הוא גבוה, מפאת תשלום דמי הבראה בסקטור הציבורי. עם זאת, בעשור האחרון הגירעון הממוצע עמד על 4.7 מיליארד שקל בלבד. השנה היה פער לרעה של 700 מיליון שקל בין הרצוי למצוי".

מתחילת השנה, הגיע הגירעון ל-9.7 מיליארד שקל. גירעון זה, כידוע, מכיל בתוכו הכנסות חד-פעמיות (מס על דיבידנדים) שנתקבלו בינואר, בהיקף של 3.7 מיליארד שקל. "ללא הכנסות אילו היה מגיע הגירעון המצטבר לכדי 13.4 מיליארד שקל. כל זאת, כאשר היעד הרשמי לשנה הנוכחית עמוד על 2% מהתוצר (18.3 מיליארד שקל)", מציין אייכל את הפריצה של מסגרת התקציב.

ב-12 חודשים האחרונים הסתכם הגרעון בכ-33.1 מיליארד שקל שמהווים כ-3.7% מהתוצר המקומי גולמי. אם נשמיט את ההכנסות החד-פעמיות אזי הגיע הגירעון לכדי 36.8 מיליארד ש"ח, שהם 4.1% מהתוצר – זהו תוואי הגירעון הממשלתי האמיתי", אומר אייכל בשורה התחתונה.