אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נאמני אייס שלחו חשבון: 1.9 מיליון שקל ל-3 חודשים צילום: מיכאל קרמר

נאמני אייס שלחו חשבון: 1.9 מיליון שקל ל-3 חודשים

חצי שנה אחרי קריסת אייס, שהותירה חובות עתק לספקים, הם מנהלים לבדם מאבק להגדיל במעט את הכסף שבקופה. מהצד השני ניצבים הבנקים, שייפרעו מלוא החוב כלפיהם; הבעלים, שלא יכניסו את היד לכיס; והנאמנים, שמיישרים קו וגוזרים קופון. אפילו הכנ"ר הודיע שלא ממנו תגיע הישועה

09.07.2012, 07:00 | ענת רואה

שישה חודשים חלפו מאז שפנתה רשת אייס לבית המשפט וביקשה הקפאת הליכים, עקב חובות של 452 מיליון שקל וסימני השאלה סביב ההתנהלות בתיק רק הולכים ונערמים. ממסמכים שונים שהוגשו לבית המשפט מצטיירת תמונה שלפיה הספקים והנושים הלא מובטחים שהחוב כלפיהם עומד על 200 מיליון שקל - נותרו לבדם במערכה ומנהלים מאבק נואש לאחר שהבינו כי מה שצפוי להם להגדרתם "הוא לא תספורת - אלא קרקוף".

מעמדם הרעוע של הספקים כנושים לא מובטחים מציב אותם בתחתית הרשימה וכאמצעי זמין ונוח לגלגל עליהם לכאורה את כל התשלומים שאף אחד אחר לא מעוניין לשאת בהם. החשבונית האחרונה שהוגשה לפתחם עומדת על 1.94 מיליון שקל - מקדמת שכר הטרחה שמבקשים הנאמנים, עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית, בעבור שלושת החודשים הראשונים בלבד, כלומר עד אפריל. הנאמנים מציינים שהבנקים הסכימו פה אחד לדרישת השכר, אך הם לא יממנו אפילו שקל אחד מתוכו.

סניף של רשת אייס, צילום: שאול גולן סניף של רשת אייס | צילום: שאול גולן סניף של רשת אייס, צילום: שאול גולן

אלא שהפעם שכר הטרחה הוא הצרה הפחות גדולה של הנושים הלא מובטחים. בנוסף - אם בית המשפט לא ימנע זאת - הם ייאלצו לממן כנראה על חשבון חלקם המדולדל ממילא עוד 18 מיליון שקל שהם ערבויות שהבעלים לשעבר, משה גאון ושלמה זבידה, נתנו לבנקים.

בנוסף, כפי שהדברים נראים כעת הספקים ייאלצו כנראה לוותר על עוד 20 מיליון שקל, שמקורם בהתחייבות מפורשת של גאון וזבידה בדו"חות הכספיים של אייס, כתנאי שהציבו בפניהם רואי החשבון כדי להימנע מלרשום לה הערת עסק חי, אך הם לא הזרימו את הכסף. הנאמנים מצדם טוענים כבר שישה חודשים כי הם טרם הספיקו לבחון את הסוגיה לעומק.

וזה עוד לא הכל: מתברר כי אף שבחוזה מכירת הרשת לאלקטרה צריכה נכתב במפורש כי זו תשלם כ־80 מיליון שקל תמורת המלאי שרכשה ממילא בהנחה של 15% ממחיר עלות וב־30 תשלומים - בפועל הודיעו הנאמנים במסגרת בקשת השכר שלהם כי אלקטרה תשלם עבור המלאי רק 45 מיליון שקל. לאן נעלמו עוד 35 מיליון שקל? בבקשת השכר לא הובא הסבר כלשהו.

מדוע הנאמנים מתנגדים למימוש ערבויות הבעלים?

הקרב העיקרי שמנהלים בימים אלו הנושים הלא מובטחים הוא על הערבויות. מתברר כי גאון וזבידה חתמו על ערבות בנקאית בסכום של 18 מיליון שקל לטובת הבנקים זמן קצר לפני הקריסה. הכספים הופקדו בבנקים במזומן. 14 מיליון שקל מתוך סכום הערבות נמצאים בשלושה חשבונות בבנק לאומי, בבנק הפועלים ובבנק הבינלאומי.

באופן צפוי מראש העובדות הללו עוררו מיד עימות בין הבעלים, המיוצגים ע"י עו"ד רונן מטרי ומתנגדים בתוקף שהבנקים יחלטו להם את הפיקדונות, לבין נושים בלתי מובטחים המיוצגים ע"י עו"ד יקיר ניידיק ועו"ד ציפי קולפ־פרידר, ומתנגדים בתוקף לכך שהבנקים יגבו מקופת הנושים את הכסף הזה במקום מהפיקדונות.

עם זאת, אפשר היה להניח שהנאמנים, שהאינטרס שלהם הוא להגדיל ככל הניתן את הקופה - יצטרפו לנושים הבלתי מובטחים וידרשו שהבנקים יפרעו את הערבויות ורק לאחר מכן יבואו לנגוס בקופה הכללית.

שלמה זבידה, מבעלי הרשת, צילום: חן מיקא שלמה זבידה, מבעלי הרשת | צילום: חן מיקא שלמה זבידה, מבעלי הרשת, צילום: חן מיקא

אבל זה לא קרה. בפועל הנאמנים תומכים בסוגיה זו בעמדת הבעלים ובעמדה שהגישו לביהמ"ש כתבו שיש להם "ספקות כבדים לגבי ביסוסה המשפטי של הבקשה". גם הבנקים מצידם נעמדו על הרגליים האחוריות ונאבקים לכאורה כדי לשמור על האינטרס של גאון וזבידה. בזה אחר זה הגישו הבנקים תגובות לבית המשפט המבהירות לטענתם כי אין לאיש זכות לחייב אותם לחלט לגאון וזבידה את הערבויות, וזכותם המלאה להחליט לגבות את החוב, במלואו, מתוך קופת הנושים. בנק לאומי אף ציטט החלטה של השופטת ורדה אלשיך בה ציינה כי לבנק מותר לשקול "את העובדה שערב הוא לקוח חשוב של הבנק".

מה עם פיקוח של כונס הנכסים הרשמי?

לקרב על הערבויות נכנס באופן טבעי גם כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) אשר הודיע מיד בפתח עמדתו כי "בכל הכבוד לא ניתן לחשוד בכנ"ר שאינטרס הנושים הבלתי מובטחים אינו עומד לנגד עיניו". עם זאת לדבריו, "הכנ"ר אינו מכיר מקור שבדין או תקדים כלשהו המאפשר להמליץ לביהמ"ש להיעתר לבקשה".

הכנ"ר הבהיר, בדומה לעמדות הבנקים, הנאמנים והבעלים לשעבר, כי מרגע שהערבויות ניתנו לטובת הבנקים - רק הם יחליטו אם לגבות אותן מתוך הפקדונות שנמצאים אצלם או מהקופה הכללית. הוא אף הוסיף - שוב בדומה לכל הצדדים האחרים - כי ממילא נראה שלפי חוק הערבות אם הבנקים יממשו את הפקדונות, גאון וזבידה יוכלו לחזור לקופה כנושים מובטחים ולקחת את הנתח הזה מהספקים.

אלא שלפחות לגבי הקביעה האחרונה הזו - יתכן והכנ"ר נחפז למסקנות. לאחר שהשופט אילן שילה נעתר לבקשת עו"ד ניידיק בשם ספקים לעיין בכתב הערבות, וחרף התנגדות הבעלים לכך, הגיש ניידיק הודעה לבית המשפט בה הוא מאשים את הבנקים, הבעלים לשעבר ואפילו את הנאמנים בניסיון להטעות את בית המשפט. ניידיק טוען כי עיין בערבויות והתברר לו כי הבעלים ויתרו על זכות החזרה שלהם לקופה בערבויות מול הבנק הבינלאומי ובנק לאומי, כלומר לגבי 10 מיליון שקל. לטענתו הנאמנים ידעו זאת משום שהם קיבלו עותק מהערבויות. ביום ראשון יערך דיון בפני השופט שילה שיכריע בסוגיה.

תגובות נאמני אייס "יש בקופה עודף גבוה ממה שחשבנו" עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית: "ההערכה שהתמורה על הסחורה תהיה 80 מיליון שקל נלקחה מהמערכת השיווקית. בסופו של דבר הסתבר שיש חוסרים, ואלו מיליוני שקלים שהתגלו רק בספירת המלאי" ענת רואהלכתבה המלאה

מתי תיבחן התחייבות הבעלים להזרים 20 מיליון שקל?

בינואר, כשהוגשה הבקשה להקפאת הליכים של אייס הורמו לא מעט גבות בעולם העיסקי נוכח העובדה שהשתמע ממנה סכסוך חריף בין ההנהלה לבין הבעלים - מצב לא שגרתי לכאורה. ההנהלה כזכור ביקשה באמצעות עו"ד גיא גיסין בפתח בקשת ההקפאה לחייב את גאון וזבידה להזרים מיד 20 מיליון שקל, בהתאם להתחייבות שלהם שהופיעה בדוחות הכספיים ומנעה מרואי החשבון של החברה לכלול בדוחות הערת עסק חי. הבעלים סירבו.

אלא שכבר באותו יום נחשף ב"כלכליסט" שהקרע קטן מכפי שנראה, שכן מהנספחים לבקשת הקפאת ההליכים עלה שהנהלת הרשת הגיעה להסכמות מול הבעלים לפיה הזרמת 20 מיליון השקלים הללו יקבלו מעמד של "הוצאות פירוק", כלומר ישמשו רק כחמצן לצורך מימון הקפאת ההליכים ומיד לאחר מכן ישובו בחזרה לידיהם של גאון וזבידה. הנושים לעומת זאת סבורים כי הבעלים צריכים להזרים כסף כפי שהתחייבו ואח"כ לעמוד ביחד איתם בתור, לקבל את מה שיישאר.

ומה עמדת הנאמנים? הם הודיעו בינואר כי הם יבחנו את הסוגיה ויודיעו מהי עמדתם. למרות ש־6 חודשים חלפו מאז הקפאת ההליכים, בשבוע שעבר הודיעו הנאמנים לשופט כי הם "טרם בחנו את הסוגיה".

יש להוסיף כי בבקשת מכירת אייס לאלקטרה נכתב כי הסחורה תמכר לה תמורת סכום שהוערך אז ב־80 מיליון שקל (ובתמורה ל־45 מיליון שקל נוספים עבור הרשת). בסופו של דבר הודיעו הנאמנים במסגרת בקשת שכרם כי הסכום בעבור הסחורה יעמוד רק על 45 מיליון שקל, ב־30 תשלומים חודשיים.

מדוע בקשת שכר הטרחה כל כך מסובכת לפענוח?

קשה שלא לתהות לנוכח סגנונה המינימליסטי של בקשת השכר. הבקשה מבוססת על תקנות השכר, והנאמנים מבקשים "שכר מימוש" ו"שכר ניהול" המחושבים לדבריהם באחוזים מתוך הסכומים שבקופה ובמדרגות שהולכות ופוחתות, כך שעל הסכומים הראשונים שבקופה הם יכולים לגבות עד 20% וככל שהסכום שבקופה גדול יותר - ניתן לגבות 1% בלבד על ההפרש.

נראה שהנאמנים נהנו לכאורה מהעובדה שאייס מורכבת מחברת אם וחברת בת, וערכו תחשיבי שכר המאפשרים להם ליהנות לכאורה בצורה כפולה ממדרגות השכר הנמוכות, פעם במימוש ופעם בניהול, לכל אחת מהחברות. הנאמנים כנראה יצאו מנקודת הנחה שהשופט כבר ידע לערוך את הסיווג בעצמו.

הנאמנים הודיעו בינואר כי יבחנו את הלוואת הבעלים שלא הוזרמה. בשבוע שעבר הנאמנים הודיעו לשופט כי "הסוגיה טרם נבחנה"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות