ההזדמנות האחרונה של אירופה

כמו אסיר באגף הנידונים למוות, כך גם היורו קיבל הארכה של הוצאת גזר דינו לפועל, הוא ימשיך לשרוד עוד זמן מה. השווקים חוגגים, בדיוק כפי שעשו אחרי כל אחת מארבע פסגות משבר גוש היורו הקודמות - זאת כמובן עד שהן הבינו שהבעיות המהותיות באמת לא נידונו בה.

חדשות טובות שכן הגיעו מהפסגה האחרונה שהתקיימה לפני כעשרה ימים היו שמנהיגי אירופה הבינו סוף סוף שהשיטה הזו, שבמסגרתה אירופה מלווה כסף לבנקים כדי להציל את האג"ח הממשלתיות, וקונה את האג"ח הממשלתיות כדי להציל את הבנקים, לא תעבוד. בדומה לכך, הם גם מזהים את העובדה שהעדפת הלוואות מסוימות על פני אלה של המגזר הפרטי רק תגרום למשקיעים הפרטיים לדרוש ריביות גבוהות יותר על ההשקעות שלהם בעתיד.

מדאיג ביותר לראות כמה זמן לקח למנהיגי אירופה להכיר במשהו כל כך מובן מאליו. אולם גם הפעם, מה שנעדר מההסכמים משמעותי יותר ממה שנמצא בהם. שנה קודם לכן הכירו מנהיגי אירופה בכך שיוון לא תוכל להיחלץ מהמשבר שלה ללא צמיחה, וכי לא ניתן יהיה להשיג את הצמיחה הזו באמצעות צנע בלבד. ובכל זאת מעט מאוד נעשה בתחום זה.

מעט מדי ומאוחר מדי

מה שעומד כעת על הפרק הוא הזרמת הון חדשה לבנק ההשקעות האירופי (EIB), המהווה חלק מחבילת צמיחה בהיקף של 150 מיליארד דולר. אך הפוליטיקאים, המתמחים באריזה מחדש, לא מבינים שמדובר בסכום שהוא שבריר בלבד ממה שבאמת צריך, והוא לא ייכנס למערכת באופן מיידי. בקיצור: התרופות המוצעות - מעט מדי ומאוחר מדי - מבוססות על אבחנה שגויה של הבעיה ושל הכלכלות הפגומות.

שר האוצר ההולנדי יאן קיס דה-ייגר ויו"ר קרן המטבע כריסטין לאגארד בבריסל | צילום: בלומברג

האירופים קיוו שהשווקים יראו בצעדי הצנע משהו חיובי, אך השווקים מפגינים פרגמטיות: מבחינתם, אם צנע חונק - כמעט תמיד - את הצמיחה, הרי שהדבר מגביל את יכולתה של מדינה נתונה לשלם את חובותיה, מה שלא יגרום לריבית לרדת. אם כבר, ההשקעות הן שיירדו - מעגל מכושף שאליו נכנסו זה מכבר כלכלות יוון וספרד.

את גרמניה נראה שהמגמה הזו מפתיעה. במקום זאת, מנהיגיה מסרבים לראות שהתרופה שלהם לא עובדת, וממשיכים לתת אותה לחולה עד שהחולה ימות.

אג"ח אירופיות בריבית משותפת (יורובונדס) וקרן חילוץ סולידרית יוכלו לקדם את הצמיחה ולייצב את שיעורי הריבית של הממשלות הנתונות במשבר. הורדת הריבית, למשל, עשויה לשחרר כסף כך שאפילו מדינות עם מגבלות תקציביות הדוקות יוכלו להוציא יותר על השקעות מעודדות צמיחה.

המלכוד הבנקאי

מצב העניינים במגזר הבנקאי גרוע בהרבה. מערכת הבנקאות של כל אחת ממדינות גוש היורו מגובה על ידי הממשלה באותה מדינה. אם יכולתה של הממשלה תישחק, הדבר ישפיע ישירות על המגזר הבנקאי. מרוב התלהבותם לכונן "שוק אחד", שכחו מנהיגי אירופה את העובדה החשובה הזו.

היורו היה פגום מהרגע הראשון, אבל ברור שהיה צורך במשבר כדי שהדבר יצוץ מעל פני השטח. נכון. תחרותיות פירושה שההון לא ילך בהכרח להיכן שהתועלת החברתית הגדולה ביותר תצמח, אלא להיכן שהוא ימצא את העסקה המשתלמת ביותר. וכך, עובדים מאירלנד ומיוון עשויים לעזוב את ארצותיהם לא משום שפריון העבודה שלהם שם נמוך, אלא כדי לברוח מנטל החוב שצבר הדור של הוריהם ושמונח כעת על כתפיהם.

טמון באירופה חוזק עצום. חולשתה כיום משקפת בעיקר מדיניות שגויה והסדרים מוסדיים פגומים. ניתן לשנות את אלה, אך ורק אם יכירו בחולשותיהם הבסיסיות - משימה חשובה בהרבה מהרפורמות המבניות שעליהן מכריזות מדינות ספציפיות השכם והערב.

חשוב בכל רגע לזכור כי אף שרפורמות מבניות החלישו את התחרותיות, הן לא אלה שגרמו למשבר. הגישה הזמנית כל כך במהותה של אירופה לפתרון בעיותיה אינה יכולה להימשך לאורך זמן. לא רק הביטחון בפריפריה האירופית הולך ומתערער, אלא שרידותו של גוש היורו כולו.

הכותב הוא זוכה פרס נובל בכלכלה ומרצה לכלכלה באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק. פרוג'קט סינדיקט 2012, מיוחד ל"כלכליסט".