צילום: ארז ביטון
השופטת נגד הנהלת בתי המשפט: "יש להיזהר בקביעת נוהל שיוצר אפליה"
שופטת שלום בירושלים יצאה נגד נוהל שקבעה הנהלת בתי המשפט, המחייב בעלי דין ערבים לממן את התרגום במשפטם. הבג"ץ בדרך
"נראה כי ראוי להיזהר בקביעת נהלים, אשר תוצאתם הישירה יוצרת אפליה ואבחנה בזכות הגישה לערכאות בין בני לאום אחד לבין בני לאום אחר, אשר מהווים כחמישית מאוכלוסיית המדינה". בביקורת נוקבת זו סיכמה שופטת בית משפט השלום בירושלים תמר בר־אשר צבן את פסק דינה מהשבוע שעבר, שבו ביטלה נוהל של "המעביד" שלה - הנהלת בתי המשפט.
מדובר בנוהל שהופץ לאחרונה, ולפיו על בעלי דין דוברי ערבית לממן מכיסם מתורגמן כשהם באים בפני שופט שאינו מבין ערבית. עו"ד מאג'ד גנאים, שאליו הצטרף עו"ד תחריר נאיל מהנא, המייצגים צדדים בסכסוך מקרקעין בין שני תושבי הכפר עיסאוויה, ביקשו מביהמ"ש לבטל את החיוב במימון התרגום.
בניגוד להליך פלילי שבו מחויבת המדינה על פי חוק לממן את שירותי התרגום, הרי שבהליכים אזרחיים לא קיימת הוראה דומה ושיקול הדעת ניתן לכל נשיא בית משפט לפטור בעלי דין - תלוי במצב התקציב של בית המשפט או במצבם הכלכלי של הצדדים. הנוהל הוצא בהתאם להנחיה שניתנה ביולי 2003 על ידי מנהל בתי המשפט דאז דן ארבל, כי תרגומים במשפטים אזרחיים ימומנו על ידי הצדדים, ורק במקרים חריגים יוטל המימון על הנהלת בתי המשפט. מאז ועד היום פועלת המערכת לפי הנחיה זו.
"הטלת הוצאה נוספת יוצרת חוסר שוויון"
ואולם השופטת קיבלה לאחרונה את טענות עו"ד גנאים, וזאת בפסק דין בעל אופי "חוקתי" שהשורה התחתונה בו מבקרת את התבונה והלגיטימיות בנוהל של הנהלת בתי המשפט. "במקום שדוברי הערבית המתדיינים בבתי המשפט הם רבים, הטלת הוצאה נוספת על אוכלוסייה זו... יוצרת חוסר שוויון בין המתדיינים, באופן שיוצר אפליה שספק אם יש לה מקום על פי הדין", כותבת השופטת.
השופטת לא מסתפקת בטענת האפליה ומוסיפה אזהרה: "ירושלים היא עיר שתושביה דוברי הערבית הם רבים... היצמדות להוראות חוק כאלו ואחרות ואל פרשנות בדרך שפורשה על ידי הנהלת בתי המשפט, עשויה אמנם להביא לחיסכון כספי ניכר בתקציב הנהלת בתי המשפט, אולם לא מן הנמנע שהמחיר לכך יהיה גבוה בהרבה, באופן שלא ניתן לאומדו בכסף".
אין זו החלטתה הראשונה בסוגיות רגישות. באשר לאומץ לב ולפסיקה חריגה, יש לשופטת בר־אשר צבן קבלות. כך למשל, ב־2008 רעשה הארץ כאשר הורתה למחוק כתבי אישום שהוגשו נגד ארבעה בעלי מסעדות בירושלים על חוק החמץ. החוק אוסר על הצגת חמץ בפומבי, ובר־אשר צבן הרגיזה את החרדים כשקבעה כי חנות אינה עונה להגדרה "פומבי" על פי החוק. לצורך כך נעזרה בפירוש רש"י לגמרא ולפיו רשות הרבים הנה "פרהסיה" ואילו חנות היא מתחם סגור.
בפסק הדין הנוכחי התנגד עו"ד גנאים לשלם את עלות שכרו של המתורגמן מהטעם שערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל. לטענתו, הנוהל המחייב תשלום על התרגום עומד בניגוד לדין. עוד טען עורך הדין כי בעלי הדין אינם זקוקים למתורגמן, ואם בית המשפט נזקק לתרגום כדי להבין, הרי שעל הנהלת בתי המשפט לשאת בעלות שכר המתורגמן.
"לא חוקקו שעברית היא הלשון היחידה"
פרקליטות מחוז ירושלים התייחסה כנראה בביטול לדרישה זו, והראיה היא שלדיון לא נשלח עורך דין אלא המתמחה מיכל וולברגר־טוויטו, שהתנגדה לטענות עו"ד גנאים והצביעה על הנוהל כקלף המנצח. אלא שהפעם הקלף הזה הובס.
השופטת בר־אשר צבן ניתחה בהחלטתה את החקיקה והפסיקה שמעמידה את הערבית במעמד שווה כמעט לעברית. "מאז קום המדינה", היא מתארת, "לא הצליחה הכנסת לחוקק חוק שיקבע שהעברית היא הלשון הרשמית היחידה במדינה... הסיבה שרוב יהודי בכנסת לא חוקק חוק מעין זה היתה נעוצה ברגישויות שיש לקביעה שכזו בחוק ולנוכח ההשלכות שעשויות להיות לה". השופטת מסיקה מניתוח המצב המשפטי כי "מותר להשתמש בשפה הערבית במשרדי הממשלה ובבתי המשפט", ולכן "לא ניתן לחייב את בעלי הדין לשאת במימון התרגום, המהווה חלק משירותי המשפט שניתנים להם, מבלי שניתן בדין מקור לחיובם".
"אולם אפילו טעיתי", היא מוסיפה בהחלטתה, "דומה כי יש מקרים שבהם נכון הכלל כי לא די להיות צודק, אלא ראוי לנהוג בתבונה". והתוצאה: יוזמן מתורגמן ששכרו ימומן על ידי הנהלת בתי המשפט. בתגובה לפסיקת השופטת, הנחתה נשיאת בית משפט השלום בירושלים שולמית דותן את השופטים להמשיך ולפעול על פי הנוהל שנקבע.
אשר אקסלרוד, ראש ועד מחוז ירושלים בלשכת עוה"ד אמר כי "לא נעבור על כך בשתיקה. ואם לא נצליח לשנות את הנהלים בהידברות, ננקוט בהליכים משפטייים כולל פניה לבג"ץ".
לדברי עו"ד גנאים "מדובר בבעיה יומיומית בכל התיקים הנוגעים לתושבי מזרח ירושלים או תושבי הרשות הפלסטינית שתובעים או נתבעים בישראל. אם אכן הנוהל ימשיך להיות מיושם, אגיש בג"ץ יחד עם לשכת עורכי הדין. הטיוטה כבר מוכנה".
מהנהלת ביהמ"ש נמסר: "בהחלטה לא נפסל הנוהל, וכל שנקבע הוא כי הנהלת בתי המשפט תישא בעלות התרגום בהליך הספציפי נשוא ההחלטה".
5 תגובות לכתיבת תגובה