סתיו 2012: אופנת העילית בפריז

שתי אמירות מרכזיות בלטו מעל היתר בתצוגות אופנת העילית, Haute Couture, שנראו על מסלולי שבוע האופנה בפריז בשבוע שעבר. מעצבי־העל הציגו דגמים שמחוברים חזק מאוד בהשראות שלהם למגמות ולמסורות מן העבר, ובנוסף נראה שאפילו אופנת ההוט־קוטור החליטה לוותר מעט על הראוותנות ועל הגינונים שכל כך אפיינו אותה. "כלכליסט" מסכם את התצוגות של ארבעת בתי האופנה המובילים.

דיור: קוטור רלבנטי

כשנה וחצי חיכה העולם לתצוגה הראשונה של רף סימונס בבית דיור, ולכן אין פלא שרבים מבכירי ענף האופנה הגיעו ותפסו את מקומם בשורה הראשונה. אלבר אלבז, מארק ג'ייקובס, ריקרדו טישי, דונטלה ורסאצ'ה ועוד ישבו והמתינו במתח לראות את הקו שהציג מחליפו של ג'ון גליאנו.

סימונס, שקצר תשואות וביקורות אוהדות מעמיתיו, אמר: "אני לא מעוניין לעצב פריטי קוטור שייראו טוב במגזינים, אלא פריטי קוטור שיהיו רלבנטיים". אמירה זו מסבירה היטב את היעדרם של סממני הפאר והדרמה המוקצנת, שאפיינו את דיור בתקופת גליאנו - ואולי אף את הבית עצמו בימיו הראשונים. סימונס העמיד קולקציית קוטור הנשענת על צלליות מארכיון הבית, בעיקר משנות הארבעים עד השישים. הקולקציה עוצבה בקו מינימלי, מאופק ונקי, המאפיין את המעצב.

התצוגה: סימונס יצר קולקציה שנראית צנועה, כזו המתאימה להלכי הרוח בימינו. הוא התמקד בקווים ארכיטקטוניים ופיסל גזרות המדגישות את המותניים ומבליטות את אגן הירכיים.

הגזרות שלו הזכירו את המותניים שכריסטיאן דיור נהג לעתים להדגיש בעזרת עלי כותרת הפוכים. כמחווה נוספת למייסד הבית כוסו קירות חדרי התצוגה באלפי פרחים. השמלות של סימונס שידרו איפוק וחיסכון, ייתכן שכביקורת על ההידור המוגזם של גליאנו.

רף סימונס, המעצב החדש של בית דיור. יצר קולקציה שמשדרת הידור וחיסכון, בניגוד לקודמו הראוותני, ג'ון גליאנו | צילום: איי פי

שאנל: וינטג' חדש

לקולקציה שהציג קארל לגרפלד, המעצב של בית שאנל, קרא ניו וינטג'. "הווינטג' מדכא, אבל לניו וינטג' שווה לחכות", הסביר לגרפלד את הבחירה בשם, אך אולי אפשר לפרש אותה קצת אחרת, כאשר נזכרים בשם דומה. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הציג כריסטיאן דיור את הקולקציה ניו לוק - ובעקבותיה הוכתר כמי שהצליח להחזיר לפריז את מעמדה כבירת האופנה הבינלאומית.

הבחירה של לגרפלד בשם משונה במקצת, בעיקר כיוון שהקולקציה שלו היא כולה מחווה למייסדת הבית, קוקו שאנל, ונשענת על גזרות הבית משנות השלושים, כמו מעילים וחליפות מטוויד, סימן ההיכר של המותג עד היום. מצד שני, ייתכן שלגרפלד כה בטוח במעמדו עד שהוא מרשה לעצמו לקרוץ לעבר בית האופנה המתחרה והמעצב החדש שמיקד תשומת לב כה גדולה.

התצוגה: את הקולקציה הציג ב־Salon d'honneur בגראנד פאלה, שנחשב בשנות השלושים לאזור האירוח הכי מהודר בארמון. שיפוצו הסתיים ב־2011 לאחר שהיה סגור 70 שנה, והוא עוצב לתצוגה ברוח סלון הקוטור של קוקו שאנל.

השילוב בין ישן לחדש התבטא בקולקציה בעיקר בגזרות האיקוניות משנות השלושים, ובבדי טוויד שנארגו בעבודת יד על נולים. למרות השימוש בשיטה המסורתית התקבל מראה עכשווי מאוד, עם צבעוניות מעושנת ומרקמי בד שלעתים נראו כאילו הוכנו כעבודת קולאז' של בדים, בעוד בעצם נארגו כך במקור. עבודת היד מהווה גם היא ביטוי לקוטור החדש, שכבר אינו חייב להיראות פומפוזי כדי להעביר את המסר שלו.

שאנל. בדי טוויד שנארגו ביד | צילום: אם סי טי

אטלייה ורסאצ'ה: מראה האשה החזקה

מסיבת הדיסקו רבת המשתתפים שנערכה לאחר תצוגת הקוטור השנייה שהעמיד בית ורסאצ'ה לאחר היעדרות של שמונה שנים מפלח שוק זה, מביעה היטב את הרעיון שביקשה להעביר המעצבת הראשית, דונטלה ורסאצ'ה. נאמנה לקו המאפיין אותה ואת הבית, היא הצעידה דגמי גלאם בוהקים, שלא התאפיינו באיפוק יתר. "זה היה מרגש מאוד. הייתי צריכה למצוא בעצמי את האומץ לחזור", אמרה לאחר התצוגה, שהתקיימה סביב הבריכה במלון ריץ, כשהיא רכוסה כולה בשמלת מיני צמודה ומחטבת מקליעות עור שחור. הלוקיישן לתצוגה נבחר כמחווה לאחיה ג'יאני ורסאצ'ה, שנהג להציג את קולקציות הקוטור שלו בריץ.

התצוגה: שמלות מקסי מתנופפות מבדים קלילים עטורי רקמות חרוזים וקריסטלים, שמלות מיני צמודות עם עבודת קליעה בעור, ושלל הדפסי קלפי טארוט על משי ביטאו היטב את רוחה של דונטלה, המעצבת לנשים כמותה: נשים חזקות שאין להן בעיה להחצין את חושניותן. המעצבת שאבה השראה מקלפי הטארוט, בניסיון להציג אשה לוחמת עטוית שריון דקיק, במראה שאפיין את רחבות הדיסקו הנוצצות של שנות השבעים. צבעוניות הקולקציה נעה בין גוני הניוד לגוונים של אבני חן, ולא בכדי, שכן לצד הבגדים מציע בית ורסאצ'ה גם קו תכשיטים המשובץ ביהלומים ואבנים חצי יקרות.

ורסאצ'ה. השראה מקלפי טארוט | צילום: אי פי אי

ג'יבנשי: הכי מעודכן בשטח

מייסד בית האופנה הוברט דה ג'יבנשי העמיד בזמנו קולקציות שהתאפיינו בקווים חדשניים. אודרי הפבורן היתה ההשראה שלו, והגזרות של החליפות והשמלות שעיצב היו רחוקות מהגוף, מעט בוהמייניות, בלי דגש על המותניים. שמלות אלה היו ההשראה לקולקציית הקוטור שהצעיד עכשיו ריקרדו טישי. אך טישי, נאמן למראה העכשווי, יצק לגזרות של דה ג'יבנשי אלמנטים השאובים מלבושם של הצוענים, שאפשר לפגוש בדרום איטליה, מקום מוצאו.

התצוגה: טישי השתמש בחומרים יוקרתיים, אך בהקשרים שאינם בהכרח מקומם הטבעי, ויצר קולקציה שבה הקוטור פוגש את הרחוב. כתוצאה מהעירוב נוצרה קולקציה ובה שלל שכמיות מעור שחור קלוע וסריגי אוברסייז בקשת של צבעי אדמה. עוד נראתה על המסלול עליונית פרווה שגולחה, על מנת להותיר מקום לרקמת חרוזים בוהקת. הדוגמניות נעלו שילוב בין מגפיים לסנדלים מעור. רשתות האופנה כבר ודאי נכנסו לפעולה, בניסיון לחקות אלמנטים מתוך הקולקציה של המעצב הכי מעודכן בשטח.