בלעדי ל"כלכליסט" - עוה"ד בירן והרמולין: הדם הרע והקרב על הדירה

יותר משבע שנים מאז שפרץ, הסכסוך בין השותפים לשעבר עו"ד צדקיהו הרמולין ועו"ד שרגא בירן עדיין חי ובועט. ההליך העיקרי בין הצדדים מתנהל בימים אלה בבית המשפט העליון בהליכים חסויים. אך תיק על מסירת דירה שמתנהל בבית משפט השלום ברחובות פותח צוהר לעוינות שבין השותפים לשעבר. הרמולין ובירן היו שותפים כ־24 שנה, עד מרץ 2005, אז ביקש הרמולין לפרק את השותפות ודרש לקבל 19% מנכסיו של בירן, כולל נכסים אישיים, שלטענתו התערבבו באלה של המשרד.

במשך יותר מארבע שנים נמשך הסכסוך המשפטי. בספטמבר 2009 הכריע השופט אלטוביה מגן כי הרמולין היה במעמד שותף מלא וזכאי ל־19% מפעילות המשרד, ולא רק שותף לרווחים. בהמשך קבע השופט כי שני מומחים מכריעים יבדקו את נכסיו של בירן לצורך החלוקה. למרות זאת, דחה השופט את הבקשה של הרמולין לפרק את משרד בירן. הצדדים הגישו ערעורים על ההכרעה והתיק עבר לביהמ"ש העליון, שהסכים להפוך את הדיון בערעורים לחסוי. במרץ 2011 נחשף חלק מפרוטוקול הדיון לבקשת "כלכליסט", וממנו עלה כי המומחים אמנם יפעלו כמגשרים (שדעתם אינה מחייבת), אך נקבע גם כי אם הגישור לא יצליח, המומחים ימשיכו בעבודתם כמעריכי השווי לנכסי בירן.

"סכסוך תלוי ועומד"

עיקר העסקים הפרטיים של בירן נמצאים בחברה המשפחתית שיבג, שבאמצעותה מחזיקה המשפחה בשורת נכסים בתחומי האנרגיה, הקמעונאות והנדל"ן. נוכח היקף הנכסים של בירן, נראה שההתקוטטות על דירה אחת בבניין מגורים ברחובות קשורה יותר ליחסים בין השניים מאשר לנכס עצמו.

הסכסוך על הדירה החל בפברואר 1995, אז חתמו כמה רוכשים פרטיים (ובהם משפחת לרר שהיתה ממקימי נס ציונה) שמשרד בירן ייצגם על הסכם קומבינציה עם חברת אזורים. ההסכם, שהגיע לידי "כלכליסט", כלל מספר רב של בניינים ובהם דירות מגורים בשכונת "רחובות החדשה". עוד נקבע כי בעלי הנכס ימחו חלק מזכויותיהם לבירן והרמולין באופן אישי, ככל הנראה כחלק משכר הטרחה לעורכי הדין. קבוצת לרר המחתה 7% ממה שהגיע לה בנכס לבירן והרמולין - מתוכם נרשמו 1.05% אישית על שמו של הרמולין, שבאו לידי ביטוי בדירה המהווה את נושא המחלוקת.

מה שגרם לבעיה הוא הקביעה שפניית הרוכשים לאזורים תהיה רק באמצעות משרד ש. בירן. החל ממאי 2011, כשבניית הבניין התקרבה לסיומה והבעלים היו צפויים לקבל את החזקה בדירות מאזורים, החלה שרשרת תכתובות והתכתשויות שגם היא הגיעה לידי "כלכליסט". "אבקש להבהיר כי בעניין מסירת החזקה בדירה המגיעה לי בבניין איני מיוצג על ידי איש", כתב הרמולין לאזורים, בפנייה ראשונה מתוך שלוש במאי־יולי 2011, ללא מענה מצד אזורים. בפניות הבאות הטון של הרמולין כבר הפך תקיף יותר: "אם לא תמסרו בידי את החזקה, איאלץ לראות את אזורים כאחראית על כל נזק או הפסד שייגרמו". הפנייה הבאה שלו כבר היתה למנכ"ל אזורים, אופיר גרינברג. אזורים פנתה לבירן כדי לבדוק איתו את עניין הבעלויות, ובאוגוסט הגיעה תשובת בירן: עו"ד בירן הכחיש את הטענה של הרמולין לזכאות על הדירה, וטען כי הוא היחיד שיכול לתת הוראות בנוגע לחלוקת הזכויות. "בין עו"ד בירן לעו"ד הרמולין תלוי ועומד סכסוך... הואיל והטענות ההדדיות טרם הוכרעו, קבע עו"ד בירן כי הדירה תוחזק בידיו בנאמנות", נכתב.

הבניין. חברת אזורים מחזיקה בדירה | צילום: יובל חן

"להשתלט שלא כדין"

תגובת הרמולין לא איחרה לבוא: "שילמתי את כל המסים בגין זכויותיי בפרויקט. לא הסמכתי איש לקבל החלטות בנוגע לרכושי, קל וחומר החלטות שנועדו להשתלט שלא כדין על רכושי". חברת אזורים החליטה לפנות לבית משפט השלום ברחובות, והשופטת איריס לושי־עבודי נכנסה לקלחת. השופטת החליטה שאזורים תחזיק בדירה עד שהמומחים שמנסים לחלק את הרכוש בין בירן להרמולין יכריעו לגביה.

הרמולין הגיש בשבוע שעבר ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה, ובמסגרתו הוא טוען ל"קנוניה בין אזורים לבירן". לטענתו, אזורים מסרה לבירן את שלוש הדירות שמגיעות לו, ורק את הרביעית לא הסכימה למסור להרמולין. הרמולין אף טוען להסתרת מידע מבית המשפט על ידי אזורים וליחס לא שוויוני מצד החברה.

ממשרד ש. בירן ושות' נמסר בתגובה: "לפני כשמונה שנים סיים עו"ד הרמולין את עבודתו במשרד ש. בירן ושות', ובחר לנתק עצמו ממנו ולפנות לעיסוקיו ולביתו. הניסיון החוזר והנמשך מצדו לקבל כספים, נכסים ושכר טרחה גם היום, בשנת 2012, מידיהם של אלו שעודם עוסקים במלאכה מדי יום ביומו, הנו ניסיון התעשרות על חשבונם של אחרים, ובימ"ש השלום ברחובות סירב לתת לכך יד. המחוזי בת"א וביהמ"ש העליון דחו ב־2010 בקשות שונות של הרמולין לקבל לידיו נכסים מידי השותפות. בהתאם, גם בימ"ש השלום ברחובות דחה את בקשת הרמולין לקבל דירה בפרויקט ברחובות ופסק כי 'אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי מדובר בעסקה שהתבצעה בקשר עם פעולתם כעורכי דין במסגרת השותפות, ולא במסגרת של עסקה שבה פעלו כאנשים פרטיים'".

ממשרד בירן הוסיפו כי "המקרה הנו דוגמה נוספת להתנהלותו הנפסדת של הרמולין, שמאז פרישתו מנסה לזנב במשרד ולהשיג לעצמו נכסים וכספים שאינם שלו ואינם פרי עבודתו, כל זאת על גבם ועל חשבונם של עורכי הדין הפעילים במשרד".

עו"ד הרמולין סירב להגיב לדברים.