אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט" - סקר: 82% מהיזמים לא רוצים הון סיכון צילום: shutterstock

בלעדי ל"כלכליסט" - סקר: 82% מהיזמים לא רוצים הון סיכון

סקר שערכה זיו האפט עבור "כלכליסט" בקרב 68 סטארט־אפים צעירים מגלה כי רק 18% מהם יבקשו לגייס כספים מקרנות הון סיכון, וכל היתר יעדיפו מקורות אחרים. רוב החברות מפגינות אופטימיות לגבי מצב השוק, אבל רבע מהן לא חושבות לגייס עובדים

11.07.2012, 07:00 | מאיר אורבך

חברות הסטארט־אפ הצעירות בישראל לא רוצות לקבל כסף ממשקיעי הון סיכון, כך עולה מסקר מיוחד שערכה פירמת רואי החשבון זיו האפט BDO עבור "כלכליסט" השבוע. על פי הסקר, 62% מהחברות היו מעדיפות לגייס השקעה ממשקיע פרטי, בעוד ש־18% בלבד היו מעדיפות לגייס כסף מקרנות הון סיכון.

"מהסקר עולה בצורה ברורה שהיזמים לא מעוניינים בקרנות הון סיכון ומעדיפים משקיעים פרטיים, אם הם באים מ־Micro Funding (קרנות קטנות שמתמחות בתחומים ספציפיים - מ"א) , ובין אם הם אנג'לים או כל משקיע אחר", אומר על תוצאות הסקר רו"ח יניב כהן, שותף בפירמת זיו האפט BDO ומי שאחראי על התחום הטכנולוגי בה. "ההעדפה הזו נובעת מההבנה של היזמים כי הקרנות משקיעות היום הרבה פחות בחברות חדשות ומתמקדות בפורטפוליו הקיים, וגם מכך שהם רואים את הקושי של הקרנות בגיוס כספים. במקביל, סביר להניח כי ישנם יזמים שלא מעוניינים בקרנות, כי פורמט ההשקעה האגרסיבי שלהן לא מתאים להם והם רוצים להימנע מהדילול האגרסיבי הכרוך בהשקעה כזו".

אילוסטרציה  , איור: ערן מנדל אילוסטרציה | איור: ערן מנדל אילוסטרציה  , איור: ערן מנדל

על פי הסקר, 20% מהיזמים מעדיפים לקבל אשראי מהבנקים או מימון מהמדינה. "הם פחות מאמינים בקרנות ההון סיכון כפתרון ריאלי", מסביר כהן.

חיים טובים במובייל

חוסר הסימפטיה לקרנות הון סיכון נובע, על פי הערכות, מהעובדה שקרנות רבות הפסיקו להשקיע בחברות בשלבים מוקדמים (Seed) ובוחרות השקעות בחברות בשלבים כאלה בקפדנות יתרה. ההתנהלות ההססנית של הקרנות גורמת לחלק מהיזמים שלא לנסות אפילו לפנות אליהן כדי לגייס כסף.

נכון להיום, החברות היחידות שזוכות לתמיכה מקרנות הון סיכון בשלבים מוקדמים הן אלה השייכות ל"עולם החדש" של הרשתות החברתיות, המובייל והניו מדיה. מסקר BDO ניכרת אופטימיות מיוחדת בקרב חברות המובייל המאמינות מאוד בשוק.

ממצאי הסקר, הראשון מסוגו שנערך בקרב סטארט־אפים צעירים בישראל, מעיד על החששות הרבים שקיימים אצל החברות שבתחילת דרכן. חלק גדול מהחברות השיבו בסקר כי מצב השוק טוב מבחינתן, אבל כאשר נשאלו לגבי היכולת שלהן לגייס כסף או לגייס עובדים בתקופה הקרובה, חלקן הביעו הסתייגות ברמות שונות.

מהסקר עולה כי 90% מהחברות שנמצאות בשלבים ראשונים לא מאמינות שיצליחו לגייס סכומי כסף גבוהים ומבקשות לגייס בסיבוב הגיוס הקרוב עד 5 מיליון דולר. "חברות מבינות שלא יוכלו לגייס בסיבוב הראשון לחייהן סכום גבוה במיוחד לאור מצב השוק כיום. שליש מהחברות אף מסתפקות בסכום שלא עולה על מיליון דולר", אומר כהן.

מרבית החברות שמבקשות לגייס סכומי כסף גבוהים על פי הסקר, הן כאלה שכבר נמצאות בשלבים ראשונים של מכירות ומעוניינות בכסף בעיקר כדי להרחיב את מערך המכירות שלהן ולהתחיל בפעילות השיווק.

מהסקר עולה כי קיים הבדל מהותי בין חברות צעירות הפועלות בסקטור מדעי החיים לחברות הפועלות בתחומי האינטרנט והמובייל. בעוד שחברות מדעי החיים נתקלות בקשיים רבים לגייס כסף בשלבים מוקדמים, חברות בתחום האינטרנט והמובייל מדווחות על פחות קשיים בגיוס הון.

החברות העוסקות בתחום מדעי החיים אמנם מתקשות לגייס כסף, אבל על פי הסקר, הן מחפשות את הכסף הגדול: מרבית החברות בסקטור זה שנבדקו בסקר השיבו שהן מעוניינות לגייס עד 5 מיליון דולר בסבב הגיוס הקרוב, ואילו חברות המובייל והאינטרנט ביקשו לגייס עד מיליון דולר בלבד. "תחום מדעי החיים בישראל מתפתח ומספר החברות בתחום גדול, אבל מקורות המימון שיש לשוק זה אינם גדולים, ולכן חברות רבות שפועלות בתחום נאבקות כיום כדי לגייס כספים. אנחנו מאמינים שנראה בקרוב משקיעים זרים נכנסים לישראל ומרחיבים את היצע ההשקעות בתחום זה", אומר כהן.

לצד האופטימיות, רבות מהחברות שהשתתפו בסקר גילו גם לא מעט סימני חרדה שבאו לידי ביטוי בהתנהלות זהירה. "כאשר אתה מראיין יזמים צעירים וחברות חדשות, אתה מצפה להרבה אופטימיות ואמונה בהצלחת הדרך. למרות זאת, רבות מהחברות דיווחו על קושי לגייס כסף וציינו שאין בכוונתן לשכור עובדים חדשים, מה שמעיד על חוסר ביטחון גדול של היזמים".

מתוך 68 חברות שהשתתפו בסקר, שש חברות העריכו ששוויין לא יעלה בגיוס הבא שלהן. "אמנם יותר מ־90% מהיזמים הביעו אמונה בכך ששווי החברה שלהם יעלה לאחר הגיוס, אבל כל יזם הוא אדם שחייבת להיות לו אמונה בחברה שלו. יזם שבשלב כה צעיר כבר יודע ששווי החברה שלו לא יעלה בשלב הבא, מעיד על כך שכבר היום רואים בשוק ניצנים של משבר", אומר כהן.

צעירים אבל פסימיים

מתוך 70 החברות שנבדקו רק 75% דיווחו על כוונתן לגייס עובדים בשנה הקרובה. "25% מהיזמים מעריכים שלא יגייסו
עובדים בקרוב", אומר כהן. "זה משמעותי מאוד ביחס לאוכלוסייה שכל מהותה אמורה לשקף צמיחה והתפתחות. רבע מהיזמים לא יודעים מה יהיה איתם ולא בטוחים שהם במגמת התפתחות וגדילה. מעניין לראות שגם בקרב אלה שמתכננים לגייס כסף, לא כולם מתכננים לגייס עובדים. ייתכן שהם לא סגורים על המועד שבו יגיע הכסף או שהם מתכננים להיעזר בפתרונות יצירתיים אחרים".

לדברי כהן, המצב חריף עוד יותר בקרב יזמים בשלב הסיד - רק 25% מהם חושבים שיגייסו עובדים ברבעון הקרוב. "זה נתון קשה מאוד בקרב יזמים מתחילים שאמורים להיות במגמה של צמיחה והתפתחות מתמדת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
שמעו קטע
לפני כמה שנים כתבתי תוכנה שבכל חברת השקעות שנכנסתי אליה, הם התעניינו בה. התוכנה עבדה יפה, אבל היא לא הייתה גמורה ורציתי לגייס עובדים כדי לזרז את תהליך הפיתוח, ויחד עם זה גם להקים את חברת התוכנה הקטנה שרציתי. עשיתי חשבון ויצא שהייתי צריך 680K$ בשביל הסיד - לשלב הראשון בתכנון שהיה לי בראש, לגבי עתיד החברה המיועדת לקום. כמו שאמרתי, כולם התעניינו, אבל כולם גם התייחסו אלי כאילו הם שייחים סעודים - רוצים הכל, הם יודעים הכל, ואני לא יודע כלום... אהה כן, וה"נדיבים" שביניהם רצו להשאיר לי בערך 16% מהחברה... 16%?????? אני זה שהביא את הרעיון, אני זה שפיתח את האלגוריתם המתוחכם והמיוחד, אני זה שמומחה בתחום של התוכנה, אני זה שפיתח את רוב התוכנה, אני זה שמכיר במדוייק את קהלי היעד של התוכנה ובסוף להשאיר לי מהחברה ש-א-נ-י מקים רק 16%???? וזה עוד לפני האקזיט והנפקות...... וזה לא שהם רצו לשים מיליונים - כולה 680 אלף דולר! את כל מה שרציתי לעשות, הצלחתי לעשות לבד! בדברים שאני לא מבין בהם, הבאתי אנשי מקצוע שלחלקם שילמתי עבור דברים ספציפיים ולחלקם נתתי אחוזים בחברה. התכונה ה-כ-י שנואה עלי היא חמדנות! גם אני רוצה להרוויח, אבל לא יקרה לי כלום אם אני ארוויח קצת פחות והאנשים שאני רוצה בסביבבתי יקבלו יותר, כי ביחד נוכל להגיע להישגים טובים יותר אם כולם יהיו מרוצים!
איתן , אשקלון  |  11.07.12
4.
הסיבה האמיתית למה לא ללכת לקרנות
בשלב הראשון, אם בטעות אתה מגיע כיזם נלהב בשלב הסיד, בועטים אותך שתחזור עם מוצר מוכן. הצלחת איכשהו לפתח מוצר (בעצמך, חברים וכו')? אתה יכול להתחיל לדבר איתם. תעבור מסכת ייסורים (ומצגות) כדי לשכנע אותם להשקיע. שכנעת אותם? הם ישקיעו בחברה וידללו אותך (הגיוני) אך מרגע זה אתה נתון לגחמותיהם שביניהן: 1. מחזורי גיוס נוספים (שידללו אותך שוב) 2. הצנחת מנכ"ל שהם מינו תוך הענקת אחוזים (ושוב - דילול) ועוד.. בשלב כלשהו, כבר תשכח שאתה היזם והמוח שמאחורי הרעיון, הוא כבר לא שלך, אתה כמעט ללא אחוזים ובטח שללא מילה בדירקטוריון, כל ההחלטות מתקבלות בלעדיך ומיועדות לשרת את האינטרסים של הקרן בלבד. מה שנותר לעשות הוא לעזוב את המיזם, בלב כבד ולוותר על החלום. האלטרנטיבה: אנג'לים. גם הם לא מושלמים, אבל ההבדלים בינם לבין הקרנות - שמיים וארץ. היחס שהקרנות מקבלות מהיזמים מגיע להן במלוא מובן המילה
אחד שהיה שם  |  11.07.12
לכל התגובות