חזות הכל

תקשורת חזותית ועיצוב דיגיטלי הם תחומים עדכניים שהופכים פופולריים יותר ויותר. לכן, אף על פי שפרויקט הבוגרים המבטיחים של "כלכליסט" מתמקד בעיצוב תעשייתי, החלטנו לבחון גם את תערוכות הגמר של תחומים אלה.

במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל בלטה לטובה עבודתו של הסטודנט בני שליק, שבנה שפה חדשה לתחבורה ציבורית בגוש דן. שליק עיצב אפליקציה, פוסטרים וניסוח מחודש למדריך קווי האוטובוס, בשפה ויזואלית ידידותית למשתמש. המטרה היתה ליצור שפה שתארוג את התחבורה הציבורית העיר, באמצעות הפשטה והנגשה של המידע ובעזרת מוטיביים גרפיים.

בין בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר בלטה עבודתו של שאדי מטר, הנוגעת לתפיסה השלילית שנותרה בעיניו לגבי האמונה הנוצרית וסמל הצלב. מטר מנסה ליצור עולם איקונוגרפי חדש לנצרות, על ידי הצגת 12 פסוקים המתייחסים לחיים ולגאולה. הפסוקים מוצגים על ידי דימויים מופשטים של טוב מול רע, בתלת־ממד ממוחשב.

הפרויקט מה אכלתי מגיע מהמחלקה לתקשורת חזותית בחולון. אוראל בוב מציג מיצב אינטראקטיבי, עם ייצוג גרפי תלת־ממדי של הרגלי האכילה שלו במשך שנה. הפרויקט כולל 44 סוגי מאכלים, והנתונים שנאספו עליהם מדי יום, במהלך שנה שבה איבד בוב 50 ק"ג ממשקלו. המיצב כולל פסל ענק, יותר מ־300 מודלים מנייר, סאונד ואנימציה מתחלפים, ואפליקציה המאפשרת הורדה והדפסה של האובייקטים התלת־ממדיים. אפשר לצפות ולהשתתף ב־what-i-8.com.

פרויקט נוסף מהמכון הטכנולוגי חולון הוא גזומב"ה - ראשי תיבות של "גואלי זמננו ומולדתנו בעזרת השם". במסגרת הפרויקט, שנהגה על רקע תופעת תג מחיר, יצרה לירן פלח סדרת ספרים שבהם מתוארות פעולות נוער הגבעות כמעשה שובבות של חבורת ילדים בשם גזומב"ה. האופן הקליל בה מוצגים המעשים נועד לעורר שאלות מטרידות.

ספר גזומב"ה דיגיטלי של לירן פלח

עוד עבודה רעננה מסמינר הקיבוצים נקראת טאבולה ראסה, ועוסקת בעיצוב קוביות ציור כצעצוע המפתח דמיון אצל ילדים. רותם רילסקי יצרה צעצוע המורכב מ־25 יחידות לבנות, ששייכות לחמש משפחות של צורניות, בעבודה המעודדת יצירתיות ודמיון מופשט, וקוראת תיגר על הצעצועים המודרניים. היחידות עשויות חומר פלסטי ובעזרת צבעים מחיקים אפשר לצייר עליהן ולעצב משחק אישי וייחודי לכל ילד.

קוביית המשחק "טאבולה ראסה" של רותם רילסקי | צילום: שחר פלישמן