דש: "הפגיעה במגדל היא הגדולה ביותר, הראל והפניקס - יפגעו אבל פחות"

"אחד המקורות של אי.די.בי להכנסות בשנתיים הקרובות היא הדיבידנדים מכלל ביטוח - עניין אשר עשוי להיפגע לאחר ההחלטה הדרמטית של שריג", כך אמר טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת מחקר Sell Side בפסגות בשיחה עם "כלכליסט" על רקע כוונת האוצר לאסור על חברות הביטוח למכור פוליסות ביטוח מנהלים חדשות עם מקדם קצבה מובטח מראש.

"ברור לחלוטין שהמהלך של האוצר נועד להחיות את שוק הגמל. היתרון השיווקי הגדול ביותר שהיה עד עכשיו לביטוחי המנהלים היה שהם נתנו לך קצבה מובטחת - מה שלא היה לך בגמל", אמר.

לטענתו, חברות הביטוח מעריכות בחסר את קצב הגידול בתוחלת חיים, על כן ישנה כוונה להכריח את חברות הביטוח לבצע הפרשה של 500 מיליון שקל עד מיליארד שקל כבר בשנת 2012. עוד אמר כי לא ניתן לומר שהאוצר מיישר קו עם חו"ל מכיוון שבחו"ל אתה חוסך לפנסיה ואז קונה את הגימלה שלך מחברת הביטוח.

"שריג למעשה רוצה להבטיח את ההון של חברות הביטוח לקראת משברים אפריים בשוקי העולם על ידי הגבלת חלוקת הדיבידנדים שלהם. ייתכן שמהלך זה עשוי להוריד את תג המחיר של הפניקס, שנמצאת על המדף". קלינגמן הוסיף כי חברות הדירוג עשויות לבחון מחדש את דירוג כתבי ההתחייבויות של הביטוחים.

הפגיעה במגדל היא הגדולה ביותר

"המחקר שמדובר עליו באוצר אומר שתוחלת החיים מתארכת בשיעור מהיר יותר ממה שהוערך בעבר, ולכן צריך לעשות זה שני דברים: דבר ראשון, להגדיל את העתודות נכון להיום, כי העתודות היום כבר לא משקפות את תוחלת החיים מכיוון שהקצב שהיא עלתה בשנים האחרונות לא תואם את ההערכות המוקדמות. 2. בנוסף, אחרי עדכון העתודות להיום, צריך לראות האם קצב הגידול השנתי תואם את מה שהוערך בעבר, והתשובה היא שזה כנראה גם כן לא תואם. היקף הגדלת העתודות כל שנה יצטרך להיות גבוה יותר ממה שהיה לפי הנוסחה המקורית של האוצר", אמר ל"כלכליסט" מאיר סלייטר אנליסט בכיר בדש בית השקעות.

"מניתוח הרגישות עולה שהפגיעה הצפויה במגדל היא הגדולה ביותר, והחברה עלולה להכיר בהפסד שווה ערך ל-9% מההון. על פי דוחות הפניקס היא החברה הרגישה פחות לגידול בתוחלת החיים. היקף הפגיעה הנמוך בפניקס ובהראל מושפע להערכתנו מהיקף פוליסות הריסק הגדול שלהן ביחס לחברות האחרות וביחס לפוליסות החסכון. היקף ההפסד הצפוי שדווח בשנת 2010 היה 59 מיליון שקל, וההתכווצות שלו ב-2011 חריגה", הוסיף סלייטר.

"לכן חברות הביטוח יצטרכו להגדיל את העתודות שלהן מידי שנה בשיעורים גדולים ממה שביצעו בעבר, מה שיגרום להרעה בתוצאות השוטפות ולא רק בעדכון החד פעמי", הסביר סלייטר.

"כמו כן, האוצר מבין שהבטחת מקדמי הקצבה שבוצעה עד היום מסכנת את חברות הביטוח ורוצה להפסיק את מכירת המוצר הזה", אמר סלייטר. "אם ימכרו מוצר כזה לאדם בן 25 היום, בעוד 40 שנה, כשיהיה בן 67 תוחלת החיים שלו תהיה כבר כל כך גבוהה שכנראה שייגרם לחברות הביטוח נזק גדול שיסכן את היציבות שלהם. לכן האוצר מתכוון לאסור על מכירת מוצרים עם מקדם קצבה מובטח".

לגבי ביטול מקדם הקצבה המובטח בביטוחי מנהלים מדובר לפי סלייטר בצעד חיובי ושלילי כאחד. " מהצד החיובי משרד האוצר מגן על החברות ושומר על היציבות שלהן, מצד שני – הוא מוציא את העוקץ מהמוצר הזה שנקרא ביטוח חיים. כי היתרון הגדול של ביטוח החיים לעומת קרן הפנסיה היה מקדם הקיצבה המובטח, ולכן חברות הביטוח יכלו לגבות על זה מחיר גבוה יותר", אמר סלייטר.

"מה שצפוי לקרות עכשיו", הסביר סלייטר, "זה שקודם כל שהאוצר הולך לעדכן את לוחות התמותה עבור חברות הביטוח וזה ייצור הפסדים בשלב הראשון ואולי גם בהמשך.  בנוסף המוצר הרווחי יותר – ביטוח החיים- ירד מהמדף ופוטנציאל הרווחיות של החברות יקטן".

חד משמעית מדובר במהלך ששומר על חברות הביטוח, אמר סלייטר. בעבר החברות מכרו מקדמים מובטחים של 144 ו-166 , והיום המקדם המובטח הוא סביב ה-200. מקדם כזה לוקח בחשבון שאדם בן 30 שרוכש את המוצר, החברה מעריכה שיחייה עוד 16.5 שנים, כלומר עד גיל 83.5, אחרי גיל הפנסיה. ההנחה הזאת שבעוד 37 שנה, האדם יחיה עד גיל 83.5 היא כנראה לא נכונה והמשמעות היא שחברת הביטוח תצטרך להביא כסף מהבית כדי להשלים את הפנסיה שיקבל המבוטח".

"בשורה התחתונה – החברות צפויות לרשום הפסדים חד פעמיים, ככל הנראה כבר ב-2012, כשרק במגדל מדובר על היקף מהותי ביחס להון העצמי. בנוסף, הרווח הפוטנציאלי של החברות צפוי להתכווץ, עקב הצורך בעדכון בהיקף גדול יותר של העתודות מדי שנה. להערכתנו גם במקרה זה מגדל צפויה להיות המושפעת העיקרית, כשבחברות האחרות היקף ההשפעה נמוך יותר. הראל, צפויה להפגע פחות מהחברות האחרות, ולאחריה הפניקס ומנורה", אמר סלייטר.

לאור זאת, מורידים בדש את מחירי היעד של כלל ביטוח ל-50 שקל, הראל- 150 שקל, הפניקס- 10 שקל ומנורה - 33 שקל, אך מותירים את ההמלצה עבורן על תשואת יתר.