איך עושה נכס צאן ברזל?

הכלב נובח והברווז מגעגע. הפרה גועה והכבשה פועה. החמור נוער והסוס צונף. התרנגולת מקרקרת והאריה שואג, הזאב זורד והדב שוקק. לא כולם מכירים את כל שמות הקולות, ולמרבה הצער עוד פחות יודעים לזהות ולחקות את הקולות שאלה שמותיהם. אחד הדברים שהחיים בעיר לוקחים מאיתנו זה את הקולות.

איזה קול השמיעו הדינוזאורים? האם בכלל הפיקו קולות? והאם קולם (או קולותיהם השונים) אכן נשתכחו לעד? אף על פי שאין לשאלה הזאת תשובה נחרצת, יש לא מעט שמתנדבים להדגים את הניחוש שלהם, ויש מי שדואגים שהקולות שעדיין מושמעים בעולם לא יישכחו.

באתרים כגון findsounds.com ו־soundsnap.com מוצעים קטלוגים נוחים לחיפוש של אלפי הקלטות של בעלי חיים מוכרים ונדירים. אפשר לשמוע שם את נהמתו של דוב הקוטב ואת קולות החיזור של הזברה, והדמיות מלאכותיות של קולות בעלי חיים שכבר אי אפשר להקליט, רובם ככולם נגישים גם בגרסת חינם וגם בתשלום עבור מי שרוצה להשתמש בהם בסרטים, תסכיתי רדיו או רינגטונים.

ואיך עושה פקס, ומודם ישן? שירת המכשירים האלקטרוניים של חיינו מעניינת לא פחות, גם אם לרוב היא מעצבנת. צלילים הם גם בטבע וגם מעשה ידי אדם, והאתרים האלה משמיעים גם את שירת הטכנולוגיה, את ה"מוזיקה" שהניבו המכשירים האלקטרוניים בחיינו, שהם וקולותיהם נכחדים אפילו מהר יותר מצלילי עולם החי. הדור הבא כנראה כבר לא יידע דבר על שריקת הפקסימיליה.

שירת המכשירים האלקטרוניים של חיינו מעניינת לא פחות, גם אם לרוב היא מעצבנת | צילום: שאטרסטוק

באחרונה נפתח מוזיאון אינטרנטי חדש, צנוע במיוחד בממדיו אך יומרני מאוד במטרותיו. מאחוריו עומד סטודנט צעיר בשם ברנדן צ'ילטן, שמבקש, באמצעות "המוזיאון לצלילים נכחדים" (The Museum of Endangered Sounds) שהקים, לשמר לטובת הדורות הבאים צלילים שהם לא פכפוך מי מעיין או נהמת שיטפון - שגם הם קולות שכבר הולכים ונשכחים, ומפנים את מקומת לאזעקות רכב והתראות SMS - אלא את הצלילים הטכנולוגיים של ימינו ושל העשורים האחרונים, כדי שלא יישכחו.

באתר המוזיאון, savethesounds.info, כבר אפשר לשמוע את נעימת הפתיחה של מערכת חלונות 95, אותם צלילי פסנתר מלווים בכלי קשת, שהיו למשל ושנינה וכעת, כעבור פחות מעשור, לרבים קשה להיזכר בהם. מוקלטות שם הנעימות הדיגיטליות שליוו את משחקי הנינטנדו והגיימבוי. מוקלטים שם צרצורי הטמגוצ'י, שהיה להיט בסוף שנות התשעים; קולה של חוגת הטלפון הקווי; הנעימה הדיגיטלית הרוסית ברקע משחקי הטטריס הראשונים; נעימת הצלצול של נוקיה; הקול הנוסטלגי של דיסק שמרשרש בתוך דיסקמן; וגם הצלילים שנשמעים כשדגם מסוים של מכשיר וידיאו מ־1983 בולע את הקלטת שמוכנסת אליו. כולם קטעי פסקול חיים של תקופתם, וכולם, כמו התקופות, כבר החלו להיעלם אל תוך ערפילי העבר.

ובזמן שאנחנו לומדים להכיר תודה למלחין לירוי אנדרסון, מחבר הנעימה "מכונת הכתיבה", שהנציחה את קולותיו של המכשיר ההוא ושימשה אות הפתיחה האלמותי של יומן החדשות בשבת בבוקר, ובזמן שאנחנו מצטערים שאין עוד הנצחות אמנותיות לכלים ומכשירים מהעבר הרחוק יותר, אנחנו יכולים לכל הפחות להתגייס למאמץ השימור הדיגיטלי של רעשי חיינו הבנאליים, ולחשוב על צלילים שאפשר לתרום לפנתיאון החדש.

האם בעוד יובל יישאר זכר משריקת הקומקום? מצליל רכבת מתקרבת ומתרחקת? מטרוניותיו של מנוע מכונית שנותן גז בניוטרל או שמהלכו לא שולב כהלכה? נחוצה קצת עזרה כדי לשמר את נכסי צאן הברזל היומיומיים האלה. כך גם תהיה לנו תשובה לשאלה "איך עושה נכס צאן ברזל?".