פרשנות: לעצור את ההפקרות

זו הפעם השנייה השבוע שבה אנו מספרים את סיפורו של עו"ד אבנר כהן, ולא במקרה. עו"ד כהן הוא סממן של תופעה רחבה הרבה יותר, שבה קבוצה מצומצמת של עורכי דין התעשרה ממלאכת פירוק חברות מהגדולות במשק, העמדתן למכירה ולאחר מכן גביית הכסף וחלוקתו בצורה מסודרת לנושים תוך תספורת זו או אחרת. עורכי הדין קיבלו מיליונים והנושים קיבלו בדרך כלל תספורות.

1. הסיבה לכך שפרקליטי צמרת נכנסו לתחום הפירוקים היא שהוא רווחי עבורם. אך לעיתים המפרקים נוטלים לעצמם מיליוני שקלים והנושים הלא מובטחים נותרים בלא כלום או שמקבלים בחלוף שנים החזר חלקי בלבד, שאינו כולל ריבית או הצמדה ומגיע לעתים לאחר שחלק מהנושים כבר קרסו כתגובת שרשרת ונקלעו בעצמם להליכי פשיטת רגל.

הספקים בקלאבמרקט, מחזיקי האג"ח ברוגוזין, החקלאים באגרקסקו ורוכשי הדירות בחפציבה - כל אלו נאלצו לספוג שתי מכות מחץ: האחת היא קריסת החברה שהותירה להם חובות עתק, והשנייה היא הצורך לממן את שכר הטרחה המופקע של פרקליט צמרת שאינו מתבייש לגזור קופון אדיר על חשבונם. אבל הבעיה אינה המפרקים אלא החוק.

2. המפרקים מתלוננים כי עינם של המבקרים אותם צרה בהצלחתם, אלא שהמפרקים שוכחים כי השכר שלהם נגרע באופן ישיר מהכסף ששייך לאותם נושים. שורה של כשלים הם שיוצרים את המציאות העגומה הזו. זה מתחיל בתקנות השכר שנחקקו הרבה לפני גל הקריסות של חברות בעלות מחזורי עתק, אשר הופכות את המפרקים לשותפים של הנושים בגובה של עד 15%, לא כולל הוצאות מיוחדות, מהכסף שבקופה באופן הגובל שוב ושוב באבסורד. זה ממשיך דרך העובדה שדווקא בתיקי הענק הפיקוח של כונס הנכסים הרשמי ושל בית המשפט הוא מינימלי, והם שמאפשרים למפרקים לעבור בין שכר טרחה לפי שעות לבין שכר טרחה לפי התקנות.

3. הפתרון ההכרחי חייב להיות שינוי חקיקתי שיקבע תקרת מקסימום לשכר טרחה בתיק. תחום הפירוקים בישראל דורש טלטלה יסודית שתתקן את כל הכשלים שנוצרו בו. הפאנל בנושא פירוקים, שייערך היום בכנס מחוז תל אביב בעיר אילת, הוא הזדמנות לדון בכך.