"בתפקיד השר אין כבוד גדול, לא משנה לאף אחד איזו מכונית יש להם"
מלידתו ועד לרגע ההכרעה הסופית, העלה מכרז רכבי השרים לא מעט סימני שאלה - ונוכחותן של יבואניות הרכב בו היתה עלובה למדי. ומדוע כשלשרים היתה אאודי, אף אחד לא כעס?
השבוע התפנו אזרחים רבים משגרת יומם העמוסה כדי לדון בנושא בוער: האם לשרים מגיעה מכונית ב.מ.וו חדשה, או לא. תחילתה של הפרשה לפני כשנה, כאשר צ'מפיון מוטורס, יבואנית אאודי הודיעה למשרד האוצר שלא תוכל עוד לספק לשרים מכוניות אאודי A6, וששרים שיחפצו במכונית שרד יהיו חייבים להסתפק במכונית סקודה סופרב. לאחר מכן הדרך אל מכרז חדש לרכישת מכוניות עבור השרים הייתה קצרה. אלא שמאז לידתו ועד לרגע ההכרעה הסופית, העלה מכרז רכבי השרים לא מעט סימני שאלה, וגם כמה לקחים מעניינים ליבואניות רכב שאי פעם יהיו מעוניינות לגשת אליו.
המכרז מנע מלכתחילה הצעת מכוניות עממיות
ראשית, המכרז עצמו. מעיון בתנאי המכרז עולים כמה תנאים בולטים: ראשית, מחיר המקסימום: 400 אלף שקל, מחיר יבואן רשמי. מדובר במחיר שהגביל יבואני רכב רבים מהשתתפות במכרז. למעשה, גם מכונית השרים הנוכחית, בה שרים רבים עדיין נוסעים, אאודי A6 בעלת מנוע 2.8 ליטרים, אינה יכולה להתמודד במכרז בגלל מחירה - 419 אלף שקל. מעבר לכך נדרשות המכוניות למרווח סרנים (המרחק בין הגלגלים הקדמיים לאחוריים) של 2.8 מטרים. עד כאן מדובר בדרישות טכניות הגיוניות לחלוטין שנועדו להבטיח שהשרים לא יצטרכו להתנייד במכוניות לא נוחות, או קטנות. אחרי הכול מדובר בנבחרי עם ישראל.
אך מעבר לכך מופיעה במכרז דרישה נוספת, שמטרפדת כל ניסיון להציע לשרים רכב צנוע: מדובר בדרישה שהמכונית תשתייך לקבוצת הרישוי השישית והשביעית. כיום בישראל קיימות שבע קבוצות רישוי והמכרז למעשה מגביל את היבואן הזוכה להכניס למשוואה רק מכוניות מהדגמים היוקרתיים ביותר. קחו את פורד מונדאו לדוגמה - מכונית ראויה ומרווחת שיכולה בהחלט לשמש שר צנוע - היא אינה עומדת בדרישות מכיוון שהיא זולה מדי ומשתייכת רק לקבוצת הרישוי החמישית.
אגב, חובבי סיטרואן לבטח יבחינו שהסיטרואן הזוכה, ברמת האבזור "אקזקיוטיב", לא היתה נוכחת בסוכנויות סיטרואן לפני כמה חודשים. בהחלט ייתכן שמדובר ברמת אבזור גבוהה יותר שהוצגה בישראל רק כדי להשתתף במכרז השרים, וכאן טמון אבסורד נוסף - יבואן רכב שמעוניין להשתתף במכרז נדרש לנפח את מחירה של מכוניתו העממית, כדי שיוכל להכניס אותה לקבוצת הרישוי השישית.
היבואנים לא עמדו בתור להציע מכוניות לשרים
בסופו של דבר, לאחר חודשים רבים התברר מיהן המשתתפות במכרז, והפלא ופלא: נוכחותן של יבואניות הרכב בו היתה עלובה למדי: מבין כל היבואניות הישראליות, רק דלק מוטורס, UMI, מכשירי תנועה וחברת דוד לובינסקי אכן הציעו את מרכולתן, כאשר בפועל UMI הציעה שני דגמי מכוניות (קדילאק CTS וביואיק לה קרוס). הרכב חסר זה לבדו מעלה לא מעט תהיות. אחרי הכול, לרוב יבואני רכבי היוקרה בהחלט יש רכבים אשר עונים על הדרישות. אך בפועל, מלבד דלק מוטורס, מתברר שיבואני רכבי היוקרה האחרים, כולל הספקית הנוכחית אאודי והספקית הוותיקה וולבו כלל לא טרחו להשתתף. לדברי גורמים המקורבים לענף, יבואני רכבי היוקרה למדו כבר שמדובר במכרזי הפסד. כמובן שהתדמית של חברי הכנסת כמקדמי מכירות אמורה לסייע היכן שהכסף חסר, אך לדברי גורם בכיר בענף, "בלהיות שר כבר אין כבוד גדול ולכן לא משנה לאף אחד באיזו מכונית הם נוסעים".לקח מיתוגי חשוב: כשלשרים היה אאודי, אף אחד לא כעס
השבוע, כאמור, נודע לראשונה מיהן הזוכות במכרז: ב.מ.וו 528 וסיטרואן C5. מיד עם היוודע הדבר מיהרו רבים במשק להוקיע את הזכיה, אך בפועל יש לציין שב.מ.וו סדרה 5 מעולם לא נחשבה בעולם למכונית יוקרה. לכל היותר, מכונית מנהלים או משפחתית משודרגת. מנהיגים אמיתיים, מה לעשות, נוסעים בב.מ.וו סדרה 7 ולא בב.מ.וו 528.
אך מעבר לעיסוק בגודלה של המכונית קיים כאן לקח מיתוגי מעניין שעלול להסביר את הסיבה להיעדרותה של היריבה הוותיקה מרצדס מן המרוץ: השרים נוסעים זה שנתיים במכוניות אאודי A6, מכוניות שאינן נופלות מהב.מ.וו ברמת האבזור ובביצועים, אך עם ישראל כמעט ולא פצה פה לנוכח מכוניות האאודי. הב.מ.וו, שבפועל זולה יותר מן האאודי הצליחה להרתיח את הישראלים, מה שמראה כיצד באאודי מצליחים לשמר תדמית מותג סולידית ואילו בב.מ.וו מתקשים להתנער מהתדמית הצעקנית. המרוויחה העיקרית מן המהלך, אגב, היא יבואנית סיטרואן. כעת, כל שר שחפץ ביקרם של מנהיגי המחאה החברתית ימהר להצהיר על צניעותו באמצעות הצהרות על בחירה ב-C5 במקום בב.מ.וו.
התנהלות האוצר: שטייניץ עושה פניית פרסה כפולה
עד כאן הבחירה בב.מ.וו והזעם הציבורי בנושא, אך עיקר התהיות בקשר למכרז מופנות דווקא בכיוונו של האוצר. ראשית, ההתנהלות. בל נשכח מי עומד מאחורי המכרז לרכישת רכבי השרים ומי קבע מראש שהמכוניות המשתתפות בו יימנו על קבוצות הרישוי היקרות ביותר. התשובה היא כמובן האוצר, שפקידיו חיברו את המסמך. אך משום מה, לאחר ההודעה על הזכיה התנהגו אנשי האוצר כאילו אין להם יד ורגל במכרז. הציבור, יש לציין, קיבל את ההודעה הרשמית על זכייתן של מכוניות הב.מ.וו כשלוש שעות לפני שאנשי האוצר הודיעו גם על זכייתה של סיטרואן, כך שבמשך זמן רב האמינו רבים שלרשות השרים תעמוד רק האפשרות לקחת מכונית יוקרה, מה שרק ליבה את הרוחות.
במהלך מפתיע, ביום פרסום תוצאות המכרז יצא האוצר בהודעה מפתיעה לפיה שר האוצר שטייניץ מסתייג מן העובדה שחלק מן המכוניות שזכו הן מכוניות יוקרה - הסתייגות תמוהה לנוכח העובדה שאנשי משרדו הם אלה שקבעו את הקריטריונים למכרז וגם הותירות דגמי רכבים עממיים רבים מחוץ לרשימת הרכבים הזכאים להשתתף. עוד קובע שטייניץ שיש לבחון את קיומו של מכרז חדש תוך הגבלת המחיר כך שרכבי יוקרה מובהקים ישארו מחוץ לתמונה. מדובר בקביעה תמוהה, הן מכיוון שלרוב יצרני רכבי היוקרה יש גם דגמי פתיחה מוזלים. לראיה, אפילו וולבו מציעה את ה-S80 בגרסה בעלת מנוע 1.6 ליטרים צנוע, במחיר של כ-130 אלף שקל מתחת לב.מ.וו הזוכה.
הדבר מוביל אותנו לתהיה: כיצד ניתן בכלל להגדיר מהו "רכב יוקרה מובהק"? האם ב.מ.וו היא מכונית יוקרה ו-וולבו אינה מכונית יוקרה? נסו לומר לרוכשי וולבו שמדובר במכונית עממית ותסתכנו בעלבונות קשים. את המכרז עצמו, אגב, לא יהיה כל כך קל לבטל. מדובר במכרז שכולל הסכמי רכש גומלין וגם לחצים פוליטיים. באוצר כנראה הבינו זאת ופרסמו למחרת בצעד נדיר את מחירי הרכישה של המכוניות, כדי להרגיע את הציבור וגם כדי לאותת שהשרים כן יזכו למכוניות ב.מ.וו וסיטרואן חדשות.
התוצאות היו מפתיעות והצביעו על נכונותה של ב.מ.וו לסייע לדלק מוטורס בכל מאמץ שיווקי: המחיר של הב.מ.וו למדינה הוא 206 אלף שקל במקום 398 אלף שקל. אך כאן עולה תהיה חדשה: מדינת ישראל רכשה את הב.מ.וו ב-206 אלף שקל. ביואיק לה קרוס שהתמודדה מול הב.מ.וו עולה 265 אלף שקל לצרכן פרטי. ניתן לשער בהחלט שמחירה של הביואיק לחברי הכנסת הנכבדים היה זול משמעותית מזה של הב.מ.וו. באוצר מדגישים שהסיבה היא מכלול שיקולים כגון זיהום אוויר. האם את משלם המסים הישראלי זיהום האוויר של כ-50 מכוניות של שרים ממש מעניין? ייתכן בהחלט שלא.
15 תגובות לכתיבת תגובה