אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכנ"ר דורש לחלט 18 מיליון שקל שנתן משה גאון כערבות לבנקים צילום: אוראל כהן

הכנ"ר דורש לחלט 18 מיליון שקל שנתן משה גאון כערבות לבנקים

בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי חלק מספקי אייס פועלים בניסיון לממש את הערבויות שנתנו בעלי השליטה לשעבר משה גאון ושלמה זבידה, אך הכונס הרשמי, הנאמנים והבנקים מתנגדים לבקשה. כעת הודיע הכונס כי יש לממש את הערבויות

15.07.2012, 07:05 | ענת רואה

משה גאון ושלמה זבידה, בעלי השליטה לשעבר ברשת אייס שנקלעה לחובות של 452 מיליון שקל, עשויים להיות מחויבים בתשלום של 18 מיליון שקל לקופת הנושים בגין ערבויות שנתנו לבנקים אך טרם מומשו - זאת בעקבות שינוי עמדה בתיק מצד הכונס הרשמי פרופ' דוד האן, שעד כה התנגד למימוש ערבויות הבעלים אך כעת הודיע כי בחן שוב את נסיבות המקרה ומצא כי יש הצדקה לעשות זאת.

בתוך כך, בשבוע שעבר הוגשה לבית המשפט גם עמדת רשות המסים הקוראת אף היא למימוש הערבויות. רשות המסים טוענת כי היא עצמה מימשה בפברואר ערבות בנקאית של גאון וזבידה בסכום של 350 אלף שקל, במטרה לצמצם את החוב כלפיה. דיון בסוגיית הערבויות ייערך היום בבית המשפט המחוזי מרכז, בפני השופט אילן שילה.

שלמה זבידה , צילום: חן מיקא שלמה זבידה | צילום: חן מיקא שלמה זבידה , צילום: חן מיקא

בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" מצבם של ספקי אייס, שהחוב כלפיהם מסתכם ב־200 מיליון שקל, וכי כמה מהספקים פועלים לבדם, באמצעות עו"ד יקיר נידיק, בניסיון לגרום למימוש ערבויות שנתנו בעלי השליטה לשעבר, תוך שכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), הנאמנים והבנקים התנגדו לבקשתם.

בנייר עמדה שהגיש הכונס הרשמי לפני כחודש, הוא הבהיר שאינו מכיר מקור בדין או תקדים כלשהו שיתמוך בבקשתם של הספקים וציין כי גם אם ימומשו הערבויות, בעלי השליטה לשעבר יחזרו לקופת הנושים במעמד של נושים מובטחים ויגבו ממנה את מלוא סכום הערבות. עם זאת, הספקים טענו כי עיון בכתבי הערבויות מוכיח שהבעלים לשעבר ויתרו על זכות החזרה שלהם לקופת הנושים, כך שמימוש הערבויות יכול להגדיל מאוד את קופת הנושים.

ביום חמישי האחרון הגיש הכונס הרשמי עמדה מעודכנת לבית המשפט ובה הוא מציין כי עיון בכתבי הערבות שהעמידו בעלות השליטה לטובת הבנקים מלמד כי במקרה הנוכחי מתקיימות נסיבות מיוחדות, אשר בגינן יש לפעול למימוש הערבויות של גאון וזבידה. לפי העמדה המעודכנת שהגיש הכונה, אף במצב שבו הבנקים יתנגדו לממש את הערבויות, הרי שיש לחייב אותם לפצות את קופת הנושים ב־18 מיליון שקל.

לפי העמדה, הכונס הרשמי קיבל מידע עדכני מהנאמנים בדבר נסיבות העמדת הערבות, וממנו עולה כי במהלך 2011 ועקב לחץ של מחזיקי איגרות החוב שחששו לכספם, הבנקים הסכימו להעביר 27 מיליון שקל לטובת הקדמת החזר הלוואה לחברה־האם של אייס המחזיקה באג"ח. הכספים הללו הגדילו את מצבת החובות של החברה־הבת, שלטובתה ניתנו הערבויות, וגאון וזבידה אף חויבו להפקיד את כספי הערבות בפקדונות בבנקים.

הכונס הרשמי מציין כי אם מחזיקי האג"ח היו מעמידים את ההלוואה לפירעון מיידי, היתה נרשמת הערת "עסק חי" כבר בדו"ח הכספי לרבעון השני של 2011, דבר שעשוי היה להוביל לסיום דרכן של החברות כבר אז. לטענת הכנ"ר, בכך הוטלו מלוא הסיכונים על הנושים הלא מובטחים ואין לקבל מצב שבו בעלי השליטה לשעבר מתנגדים כיום למימוש ערבויותיהם. על התגובה המעודכנת חתום עו"ד אילון בריל, נציג הכונס הרשמי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות