אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: פרסום בפייסבוק? פחחח צילום: איי פי

דו"ח טכנולוגי: פרסום בפייסבוק? פחחח

מחקר של הבי.בי.סי גילה שפרסום בפייסבוק הוא חסר ערך, RIM טוענת שהבעיה שלה היא המנעות מיצור בסין, משתמשי סמארטפונים חושבים שיש להם יותר פרטיות משיש להם, והרשת החברתית גם מנסה לזהות פדופילים

15.07.2012, 14:06 | יוסי גורביץ

ארץ ההזדמנויות הבלתי קיימות

אחת השיטות שבהן מוכרת פייסבוק את עצמה לחברות היא באמצעות הטענה שככל שיותר אנשים עושים "לייק" לעמוד של החברה, כך הם גם אוהבים אותה יותר, המותג שלה חשוב בעיניהם יותר, ושכתוצאה מכך, גם המכירות של מוצרי החברה צפויות לעלות. פייסבוק מוכרת, בין השאר, פרסומות שמיועדות להגביר את החשיפה של העמוד של המותג, ובהתאם גם את מספרי הלייקים שלו.

רק שבכלל לא בטוח שזה עובד. חלק ניכר ממשתמשי פייסבוק הם משתמשים מזויפים – החברה הודתה לאחרונה שמדובר בחמישה עד שישה אחוזים, כלומר בערך 50 מיליוני פרופילים – ולא מדובר רק באנשים שכותבים תחת שם בדוי כדי להגן על פרטיותם; בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפרופילים שמטרתם היא ספאם או אף הפצת דופקה.

בייגל וירטואלי. מה, לא תעשו לייק?, צילום: בלומברג בייגל וירטואלי. מה, לא תעשו לייק? | צילום: בלומברג בייגל וירטואלי. מה, לא תעשו לייק?, צילום: בלומברג

כדי לבדוק את היקף הבעיה, החליטו ב-BBC לעשות ניסוי. הם פתחו עמוד פייסבוק לחברה לא קיימת, שזכתה לשם ההולם Virtual Bagel Ltd, שבהתאם גם לא מייצרת כלום. ואף על פי כן, תוך זמן קצר, העמוד המפוברק זכה למספר גדול מאד של לייקים - יותר מאלף תוך 24 שעות.

חלק ניכר מהלייקים הללו הגיעו, לאחר בדיקה, מסוג מסוים ומפוקפק של משתמשים: בני 13 עד 17 (קטינים משאירים חותם הרבה פחות ברור ברשת), שהגיעו באופן דיספרופורציונלי ממצרים ומהפיליפינים. יתר על כן, חלק ניכר מהם התבררו כחובבי מותגים מושבעים: הם הקדישו "לייק" לעד כ-5,000 עמודי מותגים. המשתמשים המזויפים לא הקדישו מי יודע מה מאמץ: אחד מהם, שלכאורה הגיע ממצרים, קרא לעצמו אחמד רולנדו וטען שהוא עובד בריאל מדריד. הוא עקב אחרי 3,000 מותגים אחרים.

רועץ מדיה חברתית אמר ל-BBC שהוא משוכנע פחות ופחות שיש טעם בפרסומות בפייסבוק – כי אתרים שמשתמשים בפרסומות מושכים אליהם את המשתמשים המזויפים. בפייסבוק, כמובן, מכחישים שיש בעיה כלשהי וטוענים שבעיית החשבונות המזויפים נמצאת תחת שליטה.

מצד שני, זו החברה של מארק צוקרברג. הייתם קונים ממנו מכונית משומשת? לא? אז רצוי גם שלא תקנו פרסומות. כל זה מעלה, כמובן, את שאלת מאה מיליארד הדולר: האם יש דרך כלשהי שבה פייסבוק יכולה להצדיק את הערכת השווי המופרכת שלה.

ל-RIM אין בעיית סין, יש לה בעיית RIM

אחת מיצרניות הסמארטפונים השוקעות, RIM, מוצאת את עצמה מדי יום בבעיה חדשה. הבעיה היומית קשורה למערכת ההפעלה העתידית בלקברי 10, שתאריך ההשקה שלך נדחה לתחילת 2013. המפתחים שאמורים לעבוד עם הגרוטאות העתידיות של RIM מאבדים במהירות אמון בכך שהחברה אכן תהיה מסוגלת לייצר את הסמארטפונים החדשים האלו בסופו של דבר, ובהתאם הם גם חוששים להשקיע זמן ומאמץ בפיתוח עבור פלטפורמה שלא ברור אם תגיע לשוק, ואם תגיע – כמה זמן תשרוד.

אבל מנכ"ל החברה, תורסטן היינס, מעדיף להאמין שהבעיה של החברה היא אחרת לגמרי. לטענתו, יצרניות הסמארטפונים המתחרות נהנות מיתרון בלתי הוגן על פני RIM: הן יכולות לייצר את הגרוטאות שלהן בסין.

ל-RIM, אומר היינס, אין אופציה כזו. הסיבה לכך היא שסין אולי מעמידה פני מדינה קפיטליסטית, אבל היא אחוזה בידי אוליגרכיה גרועה אפילו יותר מזו של ישראל, זו של המפלגה הקומוניסטית הסינית. המשמעות של הדבר היא שמי שמייצר מוצרים רגישים בסין, מסתכן בכך שהיצרנים שלו יפתחו דלתות אחוריות למודיעין הסיני. מוצר הדגל של RIM, הבלקברי, ידוע בצדק בכך שהוא מאובטח יותר מלשכת הרמטכ"ל – לא שבשנים האחרונות זה מדד מוצלח כל כך – והוא מגן על המידע של לקוחותיו, שהם בעיקר עסקים גדולים וממשלות.

כתוצאה מכך, אומר היינס, הייצור של הבלקברי יקר יותר. אתם יודעים מה? יכול להיות. סביר אפילו. אבל הבעיה של RIM היא פחות המחיר; הלקוחות התעשייתיים היו מוכנים לשלם אותו. הבעיה היא שיותר ויותר, הבלקברי מדשדש מאחור במרוץ הסמארטפונים, ולא מסוגל להעמיד תחרות ראויה למתחרים שלו. המשתמשים העסקיים רוצים גם הם את כל הדברים הנוצצים שמציעים אפל ואנדרואיד, ו-RIM לא עומדת בציפיות. ועד שזה ישתנה – וספק אם יש לחברה מספיק זמן כדי ליישם שינוי כזה – הלקוחות לא ישובו לבלקברי.

פרטיות? בשחנבון? אל תהיה מגוחך

רוב המשתמשים בסמארטפונים, מתקבל הרושם, לא יודעים מה בדיוק הם עושים. כשנערך סקר לאחרונה, הם נשאלו האם מידע שנמצא על סמארטפון פרטי יותר או פחות ממידע שנמצא על מחשב. התשובה הנכונה, כמובן, היא הרבה, הרבה פחות. אבל 59% מהנשאלים אמרו שהמידע פרטי באותה המידה, 19% אמרו שהוא פרטי יותר, ורק 19% אמרו שהוא פרטי פחות.

כל מה שאתם עושים על סמארטפון, שבעקרון מחובר כל הזמן לרשת, נמצא תחת ניטור של מישהו. בדרך כלל הוא גם מוכר את המידע הלאה. האתרים שאתם מבקרים בהם, האפליקציות שבהן אתם משתמשים – כל זה הוא מידע שעובר הלאה. על מחשב, לפחות, אתם יכולים לדרוש שלא יעקבו אחריכם – אם כי פייסבוק מפירה את העקרון הזה בעקביות. גוגל הפרה אותו במפורש בפרשת המעקב שלה אחרי משתמשי ספארי באייפון, אם כי היא עומדת בו היטב במקרה של מחשבים אישיים. 

חייכו, גנבנו לכן את הפרטיות, צילום: shutterstock חייכו, גנבנו לכן את הפרטיות | צילום: shutterstock חייכו, גנבנו לכן את הפרטיות, צילום: shutterstock

החוקרים שאלו את הנשאלים שתי שאלות נוספות: האם יסכימו לכך שאפליקציה חברתית תאסוף את ספרי הטלפונים שלהם כדי "להציע עוד חברים", והאם הם יסכימו לכך שאפליקציית קופונים תעשה את זה. התגובות היו שליליות ברובן בשתי המקרים. ואף על פי כן, כפי שמעידות השערוריות של Path והשערוריה שבה פייסבוק התעסקה עם ספרי הטלפונים של המשתמשים לאחרונה, והחליפה את כתובות המייל של אנשי הקשר בכתובות שלה, זה קורה הרבה, הרבה יותר משאנשים מוכנים להודות.

החוקרים ציינו שמאריסה מאייר, אחת הבכירות בגוגל, ציינה בעבר שאם המשתמשים היו מבינים מה העוגיות של גוגל עושות, והיתה להם אפשרות להתנתק מהן, הם היו מתנתקים מהן בהמוניהם. היא החליטה, על כן, יש להחביא את האפשרות הזו. להגנתה של מאייר ייאמר שהיא מתחה שוב ושוב ביקורת על המוטו שבחרה לעצמה החברה, "אל תהיה רע." היא הבינה את המשמעות שלו. הגיע הזמן שהמשתמשים יבינו את המשמעות של שימוש בטלפונים חכמים.

פייסבוק מנסה לצוד פדופילים

בהתחשב בכל הפרסום השלילי שמטרפת הפרטיות של מארק צוקרברג צוברת, הדבר האחרון שהיא צריכה הוא שיתברר שפדופילים מנצלים אותה כדי לצוד ילדים. מצד שני, בהתחשב במספר הגדול של משתמשיה – שסביר להניח שרובם הם אכן משתמשים אמיתיים – הסבירות שאין שם פדופילים היא אפסית.

אז פייסבוק, שידועה בכך שהיא לא מוכנה להוציא כסף על צוות אנושי אם אפשר להמנע מכך, יצרה תוכנה. התוכנה הזו סורקת את כל התכתובות שמתנהלות בפייסבוק, ומחפשת סימנים למשהו בלתי תקין. לפני כארבעה חודשים, למשל, היא הבחינה בגבר בשנות השלושים לחייו שמתכתב עם בת 13, ומדבר איתה על מין. התוכנה התריעה על כך בפני המשטרה, וזו עצרה את החשוד, שמכחיש שהיה משהו לא תקין שם.

בפייסבוק אומרים שהם רצו תוכנה עם כמה שפחות שגיאות – מה שאומר, בין השאר, שהיא מדלגת על כמה וכמה מקרים בעייתיים. כמה פדופילים בפייסבוק ניסו ליצור קשר עם עשרות צעירים וצעירות לפני שנתפסו. ב-FBI אומרים שעל כל פדופיל שפייסבוק תופסת, עשרה חומקים.

וכמובן, הבעיה העיקרית של פייסבוק היא קטינים שמזייפים את הגיל שלהם. פדופילים יעילים יותר ממנה, יש להניח, בזיהוי קטינים. אם מישהו כותב שהוא בן 18 למרות שהיא בת 11, אין שום דבר שפייסבוק יכולה לעשות.

ומעל לכל זה מרחפת העובדה שפייסבוק, בלי לומר את זה למשתמשים שלה, מנטרת את השיחות שלהם. אם אתה משוחח עם מישהי שלדעת פייסבוק צעירה מדי, אתה תחת מעקב. טוב לדעת.

קצרצרים

האם זה יהיה עתיד התוכן המקוון? הקומיקס המצליח Penny Arcade פתח פרויקט בקיקסטארטר, בו הוא מציע למעריצים שלו לתרום לו כדי להמנע מהצורך המעיק להציב פרסומות. יוצרי הקומיקס התחייבו להסיר את הפרסומות מהאתר למשך שנה, אם המעריצים יתרמו לו 250,000 דולר עד אמצע חודש אוגוסט. מאז יום שלישי ועד יום חמישי, הוא כבר גייס 196 אלף דולר מ-2,780 תומכים.

מתוך פני ארקייד, קומיקס הרשת הפופולרי ביותר. בקרוב בלי פרסומות?, צילום מסך: penny-arcade.com מתוך פני ארקייד, קומיקס הרשת הפופולרי ביותר. בקרוב בלי פרסומות? | צילום מסך: penny-arcade.com מתוך פני ארקייד, קומיקס הרשת הפופולרי ביותר. בקרוב בלי פרסומות?, צילום מסך: penny-arcade.com

מיקרוסופט ונוקיה יצאו להימור משותף: שתי החברות העריכו שיחדיו, הן תוכלנה להציל זו את זו, ולהביא סמארטפונים זולים אך יעילים לשוק האמריקאי - בפעם הראשונה במקרה של נוקיה, שוב במקרה של מיקרוסופט. עד כה, נראה שההימור נכשל: במהלך ארבעה חודשים, הן הצליחו למכור כ-330,000 מכשירים בלבד. מיקרוסופט תשרוד את הכשלון הזה, ודאי עכשיו כשהיא נכנסת לייצור חומרה בעצמה; אבל מה יהיה על נוקיה?

טוויטר החלה לאחרונה לסנן תוכן על פי גיל: מעתה, חברות שיסכימו להשתתף בתכנית סינון הגיל לא יוצגו אוטומטית למשתמש. הלז יצטרך לומר לטוויטר בין כמה הוא, ואם הוא פחות מבן הגיל המתאים מבחינה חוקית במקום בו הוא גר, הוא לא יכול לעקוב אחרי המותג למבוגרים בלבד – ובינתיים נראה שמדובר בעיקר במותגי אלכוהול. לאחר שהמשתמש הודיע לטוויטר על גילו, השירות כבר יחסום אותו אוטומטית ממעקב אחרי מותגים בעייתיים. כמובן, שום דבר לא ימנע מהמשתמש לשקר באשר לגילו, ולטוויטר אין אפשרות לוודא את הגיל של המשתמש.

יותר ויותר חברות מתחילות לקלוט שכל התוספות האלה שהן דורשות מהעובדים – כמו לענות למיילים אחרי שעות העבודה ולהיות זמינים לשיחות – גורמות יותר נזק מאשר תועלת. אנשים צריכים את הזמן שלהם לעצמם. רק שמהמחקר עולה שהם לא מסוגלים לעשות את זה בעצמם: רק שני אחוזים מהנשאלים כיבו את הגרוטאות הסלולריות שלהם כשיצאו לחופשה. מצד שני, כשהחברות עבורן הם משחיתים את חייהם אומרות להם שזה מה שהן רוצות שהם יעשו, רובם מסכימים לכך. הבעיה של רוב העובדים בדרג הניהול, אמר מומחה, היא שהם סובלים מהערכת יתר של חשיבותם למערכת. היא תסתדר בלעדיהם. כמובן, בהחלט יתכן שזה בדיוק מה שהם לא רוצים שהיא תגלה.

הבעיה העיקרית עם פרסומות, כפי שכבר נכתב כאן לא פעם, היא שהן לא עובדות. המשתמש מתרגל להן במהירות ושוכח מהן, לעתים תוך קללה שהופכת אותו מאדיש או ידידותי למותג לעוין לו. בארה"ב יש כמה חברות שכבר מצאו פתרון: הן מציבות מצלמות ברחבי חנויות, שמטרתן לעקוב אחרי תנועת העיניים של הלקוחות כדי להבין מה מושך אותם ומה לא. המערכת הזו מאפשרת לחברות גם להבין אילו אריזות נחשבות ליותר מוצלחות בעיני הלקוחות. אנחנו חיים בזמנים טובים, שבהם אפילו תנועת העיניים שלך מכומתת למידע כלכלי. צאו מהווריד שלנו, נבלות. או, ליתר דיוק, מהרשתית.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
מחקר לא ראוי...למה ? כי בפרסום בפייסבוק יש פילוח..המשך למטה
מי שמפרסם בפייסבוק יודע שניתן לפלח את קהל היעד בכל מודעה ובכל קמפיין. אם הם היו עושים פילוח למוצר ולא עושים פרסום לכל (גם אם המוצר היה פיקטיבי) לפי גיל, מין, ארץ, שפה, דפים דומים וכו' הם היו מקבלים תוצאות. דבר נוסף.....הם ציינו שהמוצר הוא פיקטיבי ולכן אין המשכיות לדף. במוצר אמיתי, מוצר או שירות קיימים ניתן להניע אוהדים לפעולה. הפרסום הוא להביא את האוהדים לדף וההנעה לפעולה באה מהדף... שלשום פתחתי בקמפיין פרסום בפייסבוק וכבר יש לי 3 הזמנות...ההשקעה שלי 15$ וכל הזמנה 925 ש"ח....מה תגידו על זה ?
מוזי אנידג'ר , מרום גולן  |  23.08.12
לכל התגובות