"לא רואים חזרה לגידול ביצוא בקצב דו־ספרתי"

"בעתיד הקרוב צפוי לישראל מצב מאוד מאתגר, בעיקר בשל המצב הכלכלי בארה"ב ובאירופה, שבהן הביקושים קפואים יחסית", כך מעריך בראיון ל"כלכליסט" כריסטוף דהי, ראש מחלקת המחקר ב־DHL העולמית.

בסקירה של מצב הכלכלה העולמית, כפי שהיא משתקפת בפעילות השילוח הבינלאומית, מספר דהי עוד כי באופן כללי פעילות המשלוחים בעולם חזרה לרמות שנרשמו טרם 2009, שהיתה שנת משבר ואולם, השנה נרשמת ירידה בביקוש למשלוחים בינלאומיים, בעיקר בגלל ההאטה באירופה וההתאוששות האטית בארה"ב. דהי מוסיף עוד כי גם באסיה נרשמת האטה במשלוחים יחסית לשנה שעברה, אם כי עד כה לא נרשמת ירידה גדולה בפעילות, ואין עדות לתרחיש "נחיתה קשה" של הכלכלה הסינית.

הנתונים שאותם מספק דהי יכולים להוות עדות למצב הכלכלי העולמי, שכן פעילות חברות בלדרות נחשבת לכזו המספקת ברומטר למצב הכלכלה, ואף עשויה לספק אינדיקציות לכיוון שאליו צועדת הכלכלה. מנכ"ל DHL ישראל, אודי שרון, מסביר כי מעבר למתאם הגבוה שנרשם בין פעילות חברות הבלדרות לפעילות היצוא, החברות נהנות גם מנגישות מיידית למידע המאפשר לבנות תמונה רחבה של מצב הכלכלה. עוד מסביר שרון כי אופי הפריטים שמובילות החברות, כמו חלקי חילוף, השלמות מלאים ופריטי צריכה אישית המוזמנים באינטרנט, יכול לתת אינדיקציות מיידיות למצב הפעילות הכלכלית.

אודי שרון. "הישראלים עדיין יודעים איך לזהות הזדמנויות" | צילום: דוד אלמישלי

מה היא אם כן תמונת המצב בישראל בתחום היצוא?

"כבר תקופה לא מבוטלת שאנחנו רואים שהיצוא די קפוא", אומר שרון, "אני מאמין שלפחות בתקופה הקרובה המצב יימשך, וחזרה לגידול בקצב דו־ספרתי לא נראית באופק".

שרון מוסיף עוד כי בחינה קרובה יותר של מגמת הקיפאון הכללית מגלה מגמות סותרות שמבטלות זו את זו. "באירופה הקלאסית, וספציפית באזור הים התיכון, במדינות כמו ספרד, איטליה, פורטוגל ואירלנד, נרשמת האטה", הוא אומר. גם ממזרח נרשמת האטה מסוימת - סין עדכנה לאחרונה את תחזית הצמיחה שלה כלפי מטה, ובקצב הצמיחה של היצוא הישראלי לסין נרשמת האטה מסוימת. "אבל אסור להתבלבל", שרון מדגיש, "זו האטה בקצב הגידול, כך שעדיין יש גידול. היצוא לסין עדיין גדל בצורה יפה".

אל מול המגמות האלה, שרון מציין שתי מגמות חיוביות: הראשונה היא צמיחה במכירה דרך האינטרנט של חברות נישה ישראליות. "חברות שפעילות בשוק הישראלי מבינות שבעלות יחסית זניחה הן יכולות לבנות אתר יפה, להשקיע בפרסום, ופתאום לפתוח שווקים בכל העולם בעלות נמוכה מפתיחת חנות בדיזנגוף". המגמה החיובית השנייה שאותה מציין שרון נובעת מעליית שער הדולר. "הדולר שבר שיאים של שלוש שנים השבוע, ונגע ברף ה־4 שקלים, וזה אחרי שהוא כבר היה ברמות של 3.2. זה נותן רוח גבית ליצוא".

שתי מגמות אלה, מוסיף שרון, גם משפיעות על מגמת הגידול בסחר עם ארה"ב, שבה מתקבלים לאחרונה מדדים המצביעים על התאוששות מסוימת. "האטרקטיביות של החברות הישראליות עולה". ובנוסף לחשודים המיידיים, אירופה, ארה"ב וסין, עולה מדברי שרון תמונה של המשך עליית 'כל השאר'. "מזרח אירופה, אפריקה, ברזיל, רוסיה, מקסיקו - אנחנו ממשיכים לראות בהן קצבי צמיחה יפים, ובטח ביצוא מישראל. ישראלים יודעים לזהות את ההזדמנויות האלה".

מעבר לנתונים על מצב הפעילות העולמית ועל תחזיות הצמיחה, DHL ניסתה בשנה שעברה לבנות תמונה כוללת יותר, שאותה ריכזה במחקר שכותרתו "מדד החיבוריות הגלובלית". אחד הנתונים המעניינים במחקר הוא כי תהליך הגלובליזציה הוא פחות חובק עולם משנהוג לחשוב. רוב החיבורים הבינלאומיים, מציינים עורכי המחקר, עדיין מרוכזים בין מדינות החולקות גבול וקשר היסטורי ותרבותי.

מציאות זו משתקפת גם בדברי דהי, המספר למשל כי רוב פעילות היצוא באירופה מתרחשת בתוך היבשת עצמה.

ומה באשר לישראל?

"מה שהופך את ישראל לשונה", אומר דהי, "הוא שהיצוא מהווה חלק ניכר מהתל"ג הישראלי, בין 40% ל־%50. ישראל תלויה בביקוש זר. ובעוד שברוב המדינות כ־%80 מהמסחר הוא עם מדינות שכנות, ישראל תלויה באירופה, ארה"ב וסין. והמצב בארה"ב ובאירופה די מדשדש".