"ההסדר באמפל ראוי כלכלית וגם ברמה המוסרית"

לעו"ד אברמי וול, שמלווה את חברת אמפל שבשליטת יוסי מימן במו"מ להסדר החוב מול המוסדיים, ברור שההתנגדות להסדר החוב המוצע אינה תמיד עניינית. "חלק מהמתנגדים להסכם מבין מחזיקי האג"ח מונעים מאמוציות", הוא אומר.

עורך הדין הבכיר ממשרד פישר־בכר־חן לא מרבה להתבטא, אולם לאחר שאמפל הגיעה להסכמות עם שתיים משלוש נציגויות האג"ח (א' וג') שלשום ורגע לפני ההצבעה הראשונה היום, הצבעה אינדיקטיבית על אישור ההסכם, העניק ראיון ל"כלכליסט" שבו הציג את עמדתו ואת עמדת החברה. "ההסדר המוצע הוא הסדר טוב, ואני מקווה שהמוסדיים יתמכו בו. לכולם ברור שהאלטרנטיבה היא פירוק אמפל, וצעד כזה יגרום לנזק לכל המעורבים", אמר וול.

לא תהיה מחיקת חוב

דווקא רבים ממחזיקי האג"ח סבורים שכלכלית עדיף פירוק.

"פירוק יגרום נזק. עובדות היסוד הן שהמצב שאליו הגיעה אמפל נבע רק מהמהפכה במצרים שאיש לא חזה אותה, ואיש לא יכול היה לחזות. בניגוד להרבה הסדרים אחרים שמבוססים על תספורת, כאן יוסי מימן עמד על כך שלא תהיה מחיקה של החוב. החברה ממשיכה לתפקד כסדרה, וההסדר מדבר על דחיה של שנתיים בתשלומי הקרן כדי לאפשר לה להתמודד עם המצב החדש במצרים. זאת מעבר לכך שמחזיקי האג"ח ייהנו מהעובדה שמי שמטפל בפתרון הבעיות מול המצרים יהיה מימן עצמו, ובנוסף אמפל גם מכניסה משקיע חדש לגדות מיכליות".

על מה מדבר ההסדר?

"יש תוספת בריבית שהמחזיקים מקבלים. בנוסף מקבלים המחזיקים 25% ממניות אמפל כולל האפסייד שיוכל להיות. יש גם תרומת בעלים בדמות אופציית PUT על השקעה של 22.5 מיליון דולר של החברה בפרויקט האתנול בקולומביה, שעבוד של עוד מניות של בעל השליטה בפרויקט זה בשווי של 20 מיליון דולר והזרמה של 6 מיליון דולר נוספים לחברה במזומן. בסך הכל מחויב מימן להזרמה של 200 מיליון שקל מבלי למחוק מהחוב. אחרי מו"מ של שמונה חודשים זו תוצאה טובה למחזיקים".

מישהו מבטיח שאחרי שנתיים החוב ישולם? בינתיים החברה תרשום הוצאות גדולות על תפעול ושכר.

"אף אחד לא יכול להבטיח דבר, אבל ברור שזו המטרה. החברה תפעל בשתי חזיתות: החזית הראשונה, להשיב על כנה את מערכת היחסים עם EMG שבה יש גם שותפים נוספים בינלאומיים, ולאי־כיבוד ההסכם יש השלכות בינלאומיות. חזית שנייה היא מול ממשלת מצרים. יש אמנות בינלאומיות שממשלת מצרים שותפה להן, מבחינת המחויבות לכיבוד ההסכם, והחברה תילחם ביחד עם השותפים ב־EMG, ליישם אותן. פירוק היום ירע מאוד את מצב המחזיקים לעומת החלופה שאומרת - בואו ננסה למצות את כל האמצעים האפשריים בהסכם הגז, בגדות מיכליות ובפעילות בקולומביה, והכל תוך צמצום ניכר בהוצאות הפעילות".

פיצוצים חוזרים ונשנים

אמפל מחזיקה במלוא המניות של חברת גדות מיכליות ומחזיקה ב־12.5% בחברת EMG, שצינור הגז שלה ממצרים לישראל מנוטרל בשנה האחרונה בשל פיצוצים חוזרים ונשנים. כמו כן, מחזיקה אמפל ב־25% מפרויקט האתנול של מימן בקולומביה, שמיועד ליצירת דלק מסוג ביו־אתנול באמצעות הפקת אתנול מקני סוכר. בשל הפסקת זרימת הגז וחוסר יכולתה של EMG לשלם דיבידנדים לבעלי מניותיה, הציעה אמפל לבעלי האג"ח (משלוש הסדרות: א', ב' וג') הסדר חוב שכולל דחייה של שנתיים בפירעון קרן האג"ח (עד ינואר 2014), כאשר הריבית תשולם כסדרה בתוספת פיצוי של כ־1%.

בסמוך למועד אישור ההסדר יקבלו מחזיקי האג"ח מסדרה ב' כ־5 מיליון דולר על חשבון תשלום הקרן של הסדרה. כ־5 מיליון דולר נוספים יועברו לנאמנים של שלוש הסדרות להבטחת תשלומי הריבית. מחזיקי האג"ח יקבלו הקצאה של 23% ממניות אמפל וכן שעבודים נוספים. אמפל התחייבה שלא למשוך דיבידנד לפני פירעון של 50% מקרן האג"ח ולא לבצע עסקאות עם בעל השליטה. מימן, מצדו, התחייב להזרים לחברה 6 מיליון דולר, בין השאר באמצעות העברת מניות חברת רכיבי האלקטרוניקה, אלטק, שברשותו.

השכר הוא נושא מאוד מכעיס, בעיקר זה של סמנכ"לית הכספים אירית אילוז.

"אנשים לא ערים לזה, אבל שכר המנהלים במתווה שפורסם באפריל כלל קיצוץ של 70% בהוצאות השכר, כשמימן עצמו התחייב לעבוד ללא תמורה. בסוף השבוע הסכימה החברה לעוד קיצוץ של מיליון שקל משכרה של אילוז ומדמי הניהול של קבוצת מרחב. בחברות אחרות שהגיעו להסדר, ההנהלה קיבלה בונוס על עצם השגת ההסדר (איזי כהן, המנכ"ל היוצא של אפריקה ישראל, קיבל בונוס של מיליוני שקלים עבור הטיפול בהסדר החוב של החברה - ג"ח). לכן מפתיע אותי שעכשיו מעלים את נושא השכר לאחר שבאפריל הוא כבר נסגר".

נושא ההוצאות אופטי

"אלמלא השינוי במצרים החברה היתה עומדת בתשלום האג"ח. ברור לכולם שנושא ההוצאות הוא אופטי מעיקרו, ויש מי שמנסה להיאחז בו נגד ההסדר. נגד ההסדר אין טענות טובות, אז נתפסים לנושא ההוצאות והשכר. לא ראיתי שמישהו מנסה לנצח את ההוצאות הכרוכות באלטרנטיבה של פירוק החברה. שוכחים שבפירוק המפרקים לוקחים שכר באחוזים דו־ספרתיים. הפתרון הנוכחי הוא היעיל ביותר למחזיקים".

שוב ושוב עולה הטענה מצד החברה שמימן הוא היחיד שיכול לטפל בנושא התביעות מול המצרים והסדרת היחסים מולם. זו טענה רצינית?

"בהסדר של אפריקה ישראל לא היה עוררין שללב לבייב, בעל השליטה, יש תרומה ייחודית ברוסיה. גם במקרה של אמפל זה נכון. מימן הוא הרוח החיה והאיש שליווה את התהליך לכל אורכו. EMG היתה לקראת הנפקת מניות פרטית של מיליארד דולר, שאותה אמור היה גולדמן זאקס להוביל, זמן קצר לפני ההפיכה במצרים. משקיעים מוסדיים היו אמורים להשקיע בחברה מיליארד דולר לפי שווי חברה של יותר מ־3 מיליארד דולר. הידע וההיכרות של מימן הם נכס חיוני כדי למצות את התהליך".

עו"ד אברמי וול | צילום: אוראל כהן

אי־הכרת העובדות

יש בין המחזיקים יותר מדי גורמים שמתנגדים להסדר הזה.

"אחד הדברים שמאפיינים תהליכים בהסדר שיש בו כמה סדרות, הוא שהתהליך הופך מאוד מסובך ובחלקו אמוציונלי. בין בעלי החוב יש המתנגדים להסדר משיקולים שונים, חלקם מאמוציות, חלקם מאי־הכרת העובדות. חלק אחר קנה את האג"ח במחיר כה נמוך, כך שגם במצב של פירוק הוא יקבל תשואה טובה על ההשקעה. צריך להסתכל על הרוב הדומם מבין המחזיקים בהסדר כזה".

המתנגדים להסדר טוענים שמימן צריך להחזיר חלק נכבד מתוך מיליוני הדולרים שהוא משך מאמפל לאורך השנים.

"אף אחד לא בא בטענות למימן על השכר לפני ההפיכה במצרים. כולם ידעו בהנפקה לאן הכסף הולך, ואף אחד לא בא בטענות. העובדה שהטענות האלה מושמעות רק עתה מראה שאין הקבלה בין הטענות לקשיים. אלמלא המהפכה במצרים הקופה של החברה היתה מלאה ולא היו טענות. מהיום הראשון של היציאה להסדר היה ברור שיהיה קיצוץ של 70% בשכר ובהוצאות ביחס ל־2010. בעל השליטה ואנשי ההנהלה ערים לנורמות הקיימות, ומזרימים הזרמות ענק. בעלי האג"ח לא מוותרים על שקל מהחוב ולא רק זה, אלא גם מקבלים רבע ממניות החברה. מי שרוצה לפזר אמירות פופוליסטיות, שיבושם לו. אבל ההסדר לא רק הוגן כלכלית, הוא גם ראוי ברמה המוסרית".