צילום: איי אף פי
קבוצות ש"ישלמו לכם" לצפות בהן
קבוצות ספורט בארה"ב שנסחרות בבורסה ממשיכות לסחוט כספים מהאוהדים עבור כרטיסים, חנייה ובניינים חדשים. כמה מוכנים לשלם האוהדים כדי לסחוט בחזרה?
העלות עבור משפחה בת 4 נפשות אמריקאיות לצפייה במשחק בייסבול (MLB) עלתה בעונה שעברה ב-2.5% ועומדת כעת על כמעט 208 דולר. אם אותה משפחה הייתה בוחרת ללכת לראות משחק כדורסלׁ(NBA) העונה, המחיר היה גבוה ב-4.5% מאשר בעונת 2010-11 ולמעלה מ-300 דולר עבור התענוג. ליגת ההוקי (NHL) העלתה אף היא את העלויות ב-5% למחיר של 326 דולר ל-4 כרטיסים, אוכל, בירה, מזכרות וחנייה. עם זאת, מדובר בעסקה טובה יותר משהציעה בעונה הקודמת ליגת הפוטבול (NFL) שגרפה 427 דולר כדי למלא את האצטדיונים.
מדובר ביותר מ-1,200 דולר שתצטרך להוציא משפחה של אוהדי ספורט כדי לראות משחק אחד בעונה בכל אחת מהליגות. אם אותה משפחה הייתה משקיעה את הסכום הזה במקום במניה של קבוצת ספורט, אז לפחות היו יכולים להתלונן בפני הדירקטוריון ישירות על המחירים הגבוהים. במקרה הטוב ביותר, ההשקעה שלהם תחזיר את עצמה ואולי אף יוכלו להחזיר לעצמם לעיתים חלק מעלויות על המשחקים.
אולם אין יותר מדי קבוצות או אצטדיונים שמאפשרים לאוהדים לקנות חלק מהקבוצה מעבר לעמדת הכרטיסים, אך לפנינו שבע קבוצות שמעניקות לאוהדים הנאמנים נתח בפעילות:
מיאמי היט. חברת האם – קרניבל
אם האוהדים רוצים שתהיה להם אפשרות להשפיע על זהות השחקנים שיעברו למיאמי, רכישת מניות של קרניבל עשויה להתגלות כדרך היעילה ביותר שתאפשר להם להשמיע את דעתם. קרניבל עצמה אינה הבעלים של ההיט, אלא המנכ"ל מיקי אריסון. אם כי לאוהדים יש בשלב זה סיכוי גדול יותר לנצח את כריס בוש בסוסים מאשר לדון עם אריסון מעמדה של מחזיקי כרטיסים טירונים. אולם כבעלי מניות, האוהדים יוכלו לפחות לעיתים לציין מה הם חושבים על החלפתו של דווין וויד או לחפש בשוק השחקנים החופשיים שחקן סביר.
אטלנטה ברייבס. חברת האם: ליברטי מדיה
שמו של טר טרנר עדיין מופיע באצטדיון, אך כבר זמן מה אין לו אחזקות בברייבס. ליברטי מדיה, שבבעלותה ערוצי הטלוויזיה סטארז ואנקור, רכשה את הקבוצה מטיים וורנר ב-2005, אולם כבר שנה לאחר מכן חוותה הקבוצה, שסיימה ראשונה בעשור האחרון בנשיונל ליג איסט, את עונת ההפסדים הראשונה שלה מזה 18 שנה. מאז, הקבוצה הצליחה להתאושש (לא כולל הקריסה בסוף העונה הקודמת), אך האוהדים המתוסכלים עדיין יכולים להרגיע את העצבים על ידי רכישת כמה מניות.
ניו יורק ניקס, ריינג'רס וליברטי. חברת האם: מדיסון סקוור גרדן
הרבה יותר נחמד לעקוב אחר מדד הנאסד"ק מאז שכייבלויזיון פיצלה את אחזקות הספורט שלה ל-MSG ב-2010. כשתופעת הלינסניטי השתלטה העונה על אוהדי הניקס, המניה עקבה אחר העליות והמורדות שלה. כאשר הריינג'רס העפילו למשחקי הפלייאוף, המניה התקדמה בהתאם. נכון, מניית MSG כוללת גם תחנות טלוויזיה בכבלים, קבוצת הוקי מהליגה הנמוכה, מופע חג המולד של רדיו סיטי מיוזיק הול ומדיסון גארדן עצמו. אך המשיכה הגדולה ביותר של המניה היא האפשרות החוקית ובעלת הפוטנציאל לרווחים להמר על הקבוצות של ניו יורק.
טורונטו בלו ג'יי'ס. חברת האם: רוג'רס קמיוניקשיונס
אולם בעלות על חלק קטן של חברת מדיה קנדית מחזירה את הריגוש של ימי דגראסי, אך למעשה הניסיון לשמור את הבלו ג'יי'ס בליגה האמריקאית והחזרת הקבוצה לוורלד סיריס לראשונה מזה 19 שנה הם האתגרים האמיתיים. רוג'רס היא הבעלים של הקבוצה מאז 2000, ואף רכשה חמש שנים לאחר מכן את האצטדיון, שעד אז נקרא סקיידום. אולם תחת הבעלות של רוג'רס הקבוצה עדיין לא העפילה לפלייאוף, וסיימה מעל למקום השלישי בליגה האמריקאית (American League East) רק פעם אחת (2006). עם זאת, כפי שקבוצת טמפה ביי רייס הוכיחה בשנים האחרונות, כל מה שצריך כדי להתחרות ביאנקיז והרד סוקס הוא הבנה בספורט והשקעות. העונה שתי הקבוצות נקלעו לקשיים, וייתכן שנפתח חלון ההזדמנויות של הבלו ג'יי'ס.
פילדלפיה פליירס. חברת האם: קומקאסט
רמז קל לאוהדי פילדלפיה: צעקות הבוז לא עוזרות. לא משנה שהשוער שלכם פישל בפלייאוף השנה או ששתי היריבות הגדולות ביותר שלכם משחקות עכשיו על תואר המזרח. האוהדים צעקו על כך הרבה קריאות בוז בעבר, שהבכירים בקבוצה מתייחסים לכך כאל ברירת המחדל שלהם. אמנם המיזוג בין קומקאסט ו-NBC יוניברסל הפך את הקבוצה ואת מרכז וולס פארגו לחלק קטן ממכונה גדולה במיוחד, ושהנתח הגדול של אד שניידר בקומקאסט – ספקטטור מחליש מעט את קולה של קומקאסט, אך רכישת מניות של קומקאסט היא האפשרות הטובה ביותר של האוהדים לסדר את העניינים.
גרין ביי פאקרס. חברת האם: גרין ביי פאקרס
כל שוק קטן ב-NFL רוצה שיהיה לו הסכם השותפות הקהילתי שיש לפאקרס, אך כנראה שסוציאליזם בספורט יכול להתקדם רק עד רמה מסוימת. מבנה הבעלות של הפאקרס נוסד במהלך שנות ה-80 ואפשר לקבוצה לבנות בסיס של למעלה מ-112 אלף בעלי זכות הצבעה. בכל פעם שהקבוצה צריכה לשפץ את למאיו פילד, כפי שקרה השנה, היא מוכרת מניות ומחלקת זכויות הצבעה. המניה לא מתייקרת ואינה מעניקה למחזיקים בה כרטיסים בחינם, אך בעלי המניות נפגשים מלמבו ומצביעים על מועצת המנהלים זה אמנם לא הרבה, אך למעורבות בזכייה של הקבוצה בסופרבול לפני שנתיים יש ערך משלו.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה