נדחתה תביעת פיצוי נגד הנחת צינור גז

בחודש פברואר הקרוב אמורה המדינה לקבל החלטה סופית היכן ימוקמו המתקנים לקליטת גז טבעי, שיוצבו באחת מחמש חלופות באזור חדרה. ההחלטה צפויה לעורר גל של התנגדויות, שבמסגרתן תידון השאלה אם תושבים המתגוררים בסמוך למתקני גז זכאים לפיצוי.

החלטה שהתקבלה בסוגיה דומה בשבוע שעבר עשויה לסמן את הדרך שבה תתמודד המדינה עם התנגדויות שיוגשו נגד הצבת המתקנים. במסגרת ההחלטה שניתנה על ידי ועדת ערר של משרד הפנים לפיצויים ולהיטלי השבחה במחוז צפון, נדחתה תביעה שהגישו שלושה בני משפחה, המחזיקים בכ־160 דונם ליד אזור התעשייה אלון תבור. השלושה דרשו לפצות אותם על ירידת ערך הקרקע שבבעלותם, עקב הנחת צנרת גז טבעי בשטחם במסגרת תוכנית המתאר הארצית להולכת גז טבעי (תמ"א 37).

הנחת צינור גז טבעי במרכז הארץ

בתביעה שהגישו, באמצעות עו"ד לילך גפני, הם טענו כי התוואי שנקבע להנחת צנרת הגז בשטחם יצר רצועה של 19–25 מטר המגבילה את התכנון והבנייה בקרקע. התובעים דרשו כי יינתן להם פיצוי של 4.9 מיליון שקל על ירידת הערך הפוטנציאלית שנגרמה לקרקע ופיצוי נוסף של 40 אלף שקל על הפגיעה הפיזית שנגרמה לקרקע בפועל.

השטח שבו מחזיקים בני המשפחה מחולק לשתי חלקות הנמצאות ליד כביש 65. במסגרת תביעת הפיצוי, הציגו התובעים לוועדת הערר חוות דעת מטעמו של שמאי שמונה על ידיהם, ובה קבע כי תוכנית המתאר גורמת לפגיעה בפוטנציאל השימוש בקרקע שכיום מיועדת לשימוש חקלאי. על פי חוות הדעת, לפני הנחת הצנרת עשוי היה ייעוד הקרקע הסמוכה לאזור תעשיה ולשכונת אחוזת ברק להשתנות לתעשייה או למגורים. עוד נטען בה כי הנחת צינור הגז גרמה לפגיעה בתדמית השיווקית של החלקות, שערכן ירד מ־30 דולר למ"ר לכ־10 דולר למ"ר בלבד בחלק מתחומי התוכנית.

מנגד, טענה חברת נתיבי גז טבעי לישראל (נתג"ז) באמצעות עורכי הדין אריאל נדלר ורועי מילר ממשרד ברנע ושות', כי התמ"א אינה יוצרת ירידת ערך כלשהי, מכיוון שלא הוכח כי טרם הונחה הצנרת היה פוטנציאל לשינוי ייעוד של הקרקע ולא הוכח שפוטנציאל זה נפגע כתוצאה מאישורה של תמ"א. בוועדה קיבלו את עמדת נתג"ז וציינו כי עמדת השמאי לא נומקה כראוי: "השומה מטעם העוררים לא מספקת שום אינפורמציה רלבנטית להוכחת התביעה. אין בה הסבר קונקרטי מדוע הקרקע הפכה לכזו שאיבדה את מלוא הפוטנציאל התכנוני שהיה גלום בה. תביעת הפיצויים מחייבת הוכחת עילה, לפי סעיף 197 לחוק... מקום שבו התובעים לא הרימו את נטל ההוכחה הנדרש, דין תביעתם להידחות".

בהמשך החלטתה ציינה ועדת הערר כי הפגיעה בקרקע מזערית והקרבה לצינור הגז אף מהווה יתרון עבור המערערים שיוכלו לעשות בצינור שימוש תעשייתי. עם זאת, הוועדה קיבלה את התביעה לפגיעה פיזית בשטח וחייבה את נתג"ז בתשלום של 40 אלף שקל לבעלי הקרקע.