אחרי הפרטת הצהרונים: משרד החינוך מפריט גם את הבקרה

המכרז של משרד החינוך לצהרונים בגני הילדים ובבתי הספר נסגר אתמול. הזוכה במכרז, שייקבע באוגוסט, יהיה אחראי על ניהול וארגון התוכנית על כל היבטיה, לרבות אחריות על העסקת כוח האדם והיבטים תפעוליים. אולם משרד החינוך מתכוון גם לפרסם מכרזים על הבקרה של תפעול הצהרונים ועל הזנת הילדים. עד כה, משרד החינוך לא היה אחראי על הפעלת הצהרונים אלא התמ"ת, תוך סבסוד חלק קטן מהם. עם זאת, המשרד הפעיל שתי תוכניות להארכת יום הלימודים, האחת יום חינוך ארוך המופעלת על ידי מורי בתי הספר, שהמשאבים הנחוצים לה מועברים ישירות לבתי הספר, והשנייה מסגרות יום לימודיות תוספתיות המופעלת באמצעות זכיין חיצוני, שהוא כיום העמותה לקידום בחינוך של קרן רש"י. הזנת הילדים ניתנת גם כיום על ידי זכיין חיצוני.

גן ילדים (ארכיון) | צילום: נמרוד גליקמן

אולם מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג ביום שלישי מסמך לוועדת החינוך של הכנסת לפי הזמנתה, על תוכנית הפרטת הצהרונים של משרד החינוך, ובו סדרת שאלות על אופן ההפרטה. בין השאר, עלו הנושאים של היעדר פיקוח מספיק על פעילות הקבלן, הפרטת הבקרה על הפעלת הצהרונים וחשש מכך שסטודנטים ללא הכשרה מתאימה יפעילו את רוב המסגרות. המחקר מציין כי לפיקוח ולבקרה יש חשיבות עליונה בתהליכי ההפרטה, שכן הקבלן הוא גורם עסקי הפועל בסופו של דבר משיקולי רווח, ובהיעדר פיקוח יש חשש כי לאורך זמן איכות השירות ואיכות כוח האדם המקצועי שמעסיק הקבלן ייפגעו.

למרות ההיקף הגדול של התוכנית, לא התווספו למשרד החינוך תקני פיקוח ולא הוקצו תקציבים לפיקוח, אלא תפקידי הפיקוח על הצהרונים, דוגמת אישור כוח האדם שהקבלן מעסיק, יוטלו על הפקחים הקיימים במשרד. כמו כן, חלק ניכר מתפקידי הפיקוח מוטלים על הקבלן עצמו. אחד הגורמים המרכזיים בכל הנוגע לפיקוח הוא רכז המסגרת הבית־ספרית שהוא מורה מצוות בית הספר המועסק גם על ידי הקבלן. המחקר קובע כי קיים ניגוד עניינים מובנה בין תפקידי הפיקוח של הרכז הבית־ספרי לעובדה כי הוא מקבל שכר מן הקבלן.

הפיקוח יהיה מופרד מהבקרה עצמה על התוכנית, הכוללת בדיקות של עמידה בהנחיות ויעדים מדידים, והיא תופעל באמצעות חברה חיצונית נוספת לקבלנים שיפעילו את הצהרונים. מכרז לצורך התקשרות עם חברת בקרה טרם פורסם, לא ברור מה היקף המשאבים שיוקצו לצורך כך, אילו פרמטרים תבדוק החברה ומתי תחל את עבודתה. יו"ר ועדת החינוך, עינת וילף, אמרה כי "הפרדה זו מלאכותית. אפשר שתהיה בקרה חיצונית כאשר המשרד עושה את הטיפול בעצמו, כמו רואה חשבון חיצוני, אבל לא כשהתפעול עצמו על ידי קבלן". וילף הוסיפה כי "העובדה שזכיין חיצוני יפעיל את הצהרונים הוא מתכון לאסון. בכל פעם שיצאו למכרזים לא ניתן היה לסגת לאחור. מפספסים כאן הזדמנות לבנות חזון אמיתי לבתי הספר".

אישור להפעלת התוכנית מותנה בגיוס כוח אדם העומד בתנאי הסף שנקבעו. עם זאת, המכרז מדגיש כי הקבלן הוא המעסיק של כל עובדי ההוראה המועסקים במסגרות המשלימות, הוא יחתום על חוזה העסקה עם כל עובד ויהיה אחראי לפעילותו.

המחקר מציין כי הזכיין נדרש להעסיק מורים מוסמכים 20% מן הזמן. כלומר בשאר הזמן יוכל הקבלן להעסיק סטודנטים או מדריכי העשרה, שהמכרז אינו מפרט תנאים להעסקתם. עובדי הוראה בתוכנית שאינם מורי בית הספר ואינם בעלי ניסיון יידרשו ל־30 שעות השתלמות לפני תחילת השנה ו־30 שעות במהלך השנה, כלומר, עשרה ימים בסך הכל.

מיכל כהן, מנהלת פדגוגית במשרד החינוך, אמרה בתגובה: "אנו שוקלים להפעיל בקרה חיצונית כי משרד לא מבקר את עצמו. גם היום הבקרה על משרד החינוך מופעלת על ידי קבלני בקרה חיצוניים. העסקת המורים תתאפשר עד 20% כי זו מסגרת שאינה חלק מההוראה, וזמן זה נועד להכנת שיעורי בית. בנוסף יהיו מדריכים המתמחים בתחומי העשרה. אנו נותנים סטודנטים כאפשרות נוספת, ואם זה לא יהיה סטודנט להוראה הוא יקבל הכשרה וליווי מקצועי במשך השנה".