בעקבות רכישת פייס.קום: מבוכה לפייסבוק מול הסנאט האמריקאי

אם זה לא היה עצוב, זה כנראה היה מצחיק. הקומיקאי לשעבר אל סטיוארט פרנקן, כיום סנאטור מטעם מדינת מינסוטה, ניהל ביום רביעי האחרון שימוע לפייסבוק על מדיניות זיהוי הפנים שלה, במה שנראה כמו עוד מערכון של התוכנית "סאטרדיי נייט לייב", שלה כתב מערכונים במשך שנים ארוכות.

פרנקן הציב מול רוב שרמן, סמנכ"ל הפרטיות והמדיניות הציבורית של פייסבוק, לוח גדול שעליו הודפסה החלונית שרואה כל משתמש פייסבוק כשהוא נכנס לממשק תיוג שמות החברים, על גבי התמונות המועלות לרשת החברתית. פרנקן כנראה איבד סבלנות נוכח אחד ההסברים המפולפלים של שרמן, והוא פנה אליו בשאלה חד־משמעית וחותכת: "הזכרת את הצירוף 'זיהוי פנים' כמה פעמים במשך הדיון שלנו, אבל מדוע פייסבוק לא מזכירה את צמד המילים הזה ולו פעם אחת כאשר היא מכניסה את המשתמש אל ממשק התיוג? איך הם אמורים לדעת לקראת מה הם הולכים אם פייסבוק לא מסבירה להם בדיוק לקראת מה הם הולכים?".

שרמן השתהה מעט, ואז אמר: "אני מאמין שהקישור בתחתית מוביל לשם". אבל פרנקן היה מוכן מראש. שני אסיסטנטים הרימו עבורו לוח נוסף, ועליו הופיעה הדפסה של דף האינטרנט שאליו התכוון סמנכ"ל הפרטיות של פייסבוק. למרבה המבוכה, הסבר כן למשתמש הכולל את צמד המילים המתבקש "זיהוי פנים" לא הופיע גם כאן. שרמן, אדם גדל גוף בעל פנים עגולות, החל לגמגם: "אני... לא עשיתי את זה ולכן... לא ידעתי שזה ככה". הסנאטור הישיר לכיוונו מבט ואמר בביטחון: "לא עשית מה?". "לא ראיתי את התמונות..." גמגם נציג פייסבוק, "אבל אני מאמין שיש לנו דף כזה והמידע שאתה מתכוון אליו קיים שם".

"אתה צודק", ענה לו פרנקן. "אבל המידע הזה קיים במרחק של שש הקלקות. מדוע המשתמש צריך לעבור את כל זה כדי שיודיעו לו שהוא הולך לתייג את פני חבריו או להיות מתויג בעצמו בתמונות ברשת?", שאל הסנאטור. "אני כלל לא בטוח לגבי זה....", ענה לו שרמן. "ואתה אחראי על זה?" שאל פרנקן. "אני אחד האנשים שאחראים על נושא הפרטיות בפייסבוק", ענה לו שרמן. "ומה תפקידך?". "האחראי על מדיניות הפרטיות בפייסבוק".

צילום: איי פי

"גוגל לא מתייגת אוטומטית תמונות"

התקדמותה של פייסבוק בתחום זיהוי פנים בתמונות, שהגיעה לשיא עם רכישתה של החברה הישראלית פייס.קום לפני כחודש, זכתה לביקורת מצד ארגוני פרטיות שונים, וכעת היא גם מעלה תהיות בממשל האמריקאי. פרנקן זימן לסנאט את שרמן כדי לדון בהשלכות הטכנולוגיה החדשה של פייסבוק, והקיף את עצמו בנבחרת מומחים לזיהוי פנים ובמשפטנים מובילים בתחום.

"תווי הפנים שלנו ייחודיים לא פחות מטביעת האצבע שלנו. הטכנולוגיות שקיימות כיום מאפשרות לממשלות ולחברות פרטיות להשיג את המידע האישי עלינו באמצעות תמונה בלבד", אמר פרנקן וציין כי פייסבוק מחזיקה את מאגר התמונות המזוהות הגדול בעולם, הכולל 31 מיליארד פריטים.

צילום: איי פי

פרנקן הדגיש כי המדיניות של פייסבוק היא בעייתית, שכן ברירת המחדל של הרשת החברתית היא להפעיל את טכנולוגיית זיהוי הפנים לכל המשתמשים, ורק מי שיטרח וינבור בהגדרות הפרטיות יוכל לכבות את המנגנון (Opt Out). שרמן אמר בתגובה כי פייסבוק עצמה פועלת על בסיס של בחירה מרצון של המשתמשים (Opt In), כיוון שאף אחד לא חייב להשתמש בה, אבל פרנקן לא השתכנע והציג כדוגמה את המתחרה: "לגוגל יש מנגנון זיהוי פנים בגוגל+, אבל המשתמשים צריכים לבחור להפעיל אותו בעצמם. הוא לא מופעל אוטומטית".

פרנקן המשיך לחקור את שרמן ושאל אם פייסבוק מתכוונת למכור את מאגר התמונות העצום שנמצא בידיה או רישיון לשימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים לגורמים נוספים, ושרמן סירב לענות באופן נחרץ: "קשה לדעת איך תיראה פייסבוק בעוד חמש או עשר שנים".

האפליקציה שמזהה גם חברים של חברים

"אף על פי שאתה מתבגר ומזדקן, תווי הפנים שלך קבועים וניתנים כיום לזיהוי ממצלמה אפילו ממרחק רב", טען פרופ' אלסנדרו אקוויסיטי, מומחה לטכנולוגיות זיהוי פנים באוניברסיטת קרנגי מלון. "כיום כל טלפון כבר יכול לבצע זיהוי פנים. הפנים שלנו הן באמת הצינור בין הפרסונות שלנו בחיים, באתרי היכרויות וברשתות החברתיות. מי שמצליח לזהות אותנו בכל אחד ממקומות אלה על בסיס זיהוי הפנים שלנו אוגר, בתוכו כוח רב ביותר".

פרופ' אקוויסיטי, מתברר, ערך מחקר על אפליקציית KLIK של פייס.קום הישראלית, שאפשרה זיהוי בזמן אמת של מצולמים באייפון והוסרה מחנות האפליקציות לאחר רכישת החברה. האפליקציה אפשרה לגלות בתוך שניות ספורות את שמו של המצולם, כל עוד הוא חבר ישיר של המצלם בפייסבוק.

"קיים סיכון שטכנולוגיה זו, עם המידע שהיא אוצרת, יכולה לשמש האקרים וכל צד שלישי", אמר אקוויסיטי. "האפליקציה אמנם הציעה רק תיוג של חברים, אבל עקרונית הטכנולוגיה מאפשרת זיהוי פנים של חברים של חברים ואפילו יותר מכך. זה אפשרי בהתחשב בכך שככל שמתקדמת הטכנולוגיה, המשתמשים דורשים יותר מידע. המגבלה היחידה היא של מחשוב: בניסוי שעשינו לא יכולנו לנתח בזמן אמת תווי פנים ב־300 מיליון תמונות, אבל מי אמר שמגבלות אלה יישארו בעוד חמש שנים מהיום?".

"רובנו כבר חלק ממאגר זיהוי פנים"

ג'ניפר לינץ', משפטנית המתמחה בדיני פרטיות באינטרנט ומכהנת כיו"ר תנועת החזית האלקטרונית (EFF) מסן פרנסיסקו, טענה בשימוע כי טכנולוגיית זיהוי הפנים וחיבורה למאגרי מידע אחרים מהווה הפרה חמורה של פרטיות הרשת. "זיהוי פנים כאמצעי זיהוי ביומטרי נראה כאילו לקוח מהסרט 'דו"ח מיוחד', אבל למעשה כיום כבר מדובר במציאות מוגמרת. משרד הביטחון האמריקאי אוסף 300 אלף טביעות אצבע מדי יום, אבל פייסבוק, באמצעות הגדרות ברירת המחדל שלה למשתמשים, אוספת 300 מיליון תמונות חדשות בכל יום שמעלים 900 מיליון המשתמשים שלה".

לדברי לינץ', "רוב האמריקאים לא יודעים שהם חלק ממאגר תמונות כזה. הסכנה בביומטריה כזו היא עצם היותה נתונה למניפולציה שמאפשרת אפליה. זיהוי פנים מוביל לזיהוי סמוי וגלוי, הטכנולוגיה יכולה להוביל בתוך שניות לדעת איך נראית אשה זרה ואפילו איך היא מתלבשת בהזדמנויות שונות, ועם מי היא מסתובבת. אף שזיהוי הפנים הופך לתופעה נרחבת, ספק אם החוקה יכולה להגן על האתגרים שהיא מייצגת. מי שצריך לתת את הדין על כך הוא הקונגרס, שיצטרך להעמיק את חוקי השמירה על הפרטיות הקיימים".

תיוג פנים בפייסבוק. מתחבא בהגדרות הפרטיות | צילום: איי פי

לטענת לינץ', ההגנות של הממשל האמריקאי לא מספיק חזקות בעניין זיהוי הפנים ואיסוף מידע ביומטרי אישי. למעשה, ארגון המסחר הפדרלי (FTC) מגביל חברות פרטיות מאיסוף מידע לשימושים מסחריים לא הוגנים, ושתי מדינות - אילינוי וטקסס - חוקקו חוקים לרגולציה של איסוף מידע ביומטרי שמדאיגים את פייסבוק.

ד"ר בריאן מרטין, מנהל המחקר הביומטרי בחברת מורפו, שמחזיקה בחוזים רבים עם מערכת הביטחון האמריקאית, צינן מעט את האווירה המתלהמת נגד פייסבוק. "טכנולוגיה שמזהה אדם אקראי ברחוב בזמן אמת לא קיימת כיום", אמר. "הדבר ניתן אם יש לך מאגר של עשרות אלפי פנים, כמו מאגר של אסירים לשעבר או חשודים, אבל כאשר המאגר גדל וכולל מיליונים שום מצלמה רגילה ברחוב לא תעמוד במשימה הזו, בטח לא עם מאגר של 300 מיליון אזרחים אמריקאים או מיליארד משתמשי פייסבוק. זה לא יקרה בשנים הקרובות".