אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הממשלה אישרה: מסתננים שישלחו כסף הביתה - מסתכנים במאסר צילום: אלכס קולומויסקי

הממשלה אישרה: מסתננים שישלחו כסף הביתה - מסתכנים במאסר

לפי החוק, המסתננים יהיו חשופים לעונש מאסר בן חצי שנה או קנס של 29 אלף שקל. מעבירי הכספים עצמם צפויים לעונש גדול אף יותר - מאסר של שנה או קנס בגובה פי שניים מהסכום

22.07.2012, 16:28 | תומר אביטל

הממשלה אישרה הבוקר (א') את קידומו המהיר של תזכיר החוק שנועד לאסור על מסתננים להוציא כסף מהמדינה. אף שמדובר לא פעם בכספים שהמסתננים הרוויחו ביושר מעבודתם ושהם שולחים לקרוביהם שנותרו בארצות המוצא, החוק קובע למסתננים עונש מאסר בן חצי שנה או קנס של 29 אלף שקל.

מעבירי הכספים עצמם צפויים לעונש גדול אף יותר - מאסר של שנה או קנס בגובה פי שניים מהסכום שהוצא עבור המסתנן. עם זאת, החוק לא יאסור על הוצאת כספים בעת גירוש או עזיבה לצמיתות מהארץ אך בתנאי שהסכום לא יחצה את מחצית שכר המינימום כפול מספר חודשי השהייה של המסתנן. מעבר לכך ייאלץ המסתנן להוכיח כי מדובר בשכר שקיבל בישראל או בפיצויים.

בתוך כך תזכיר חוק חדש שהפיץ הבוקר משרד הפנים מאפשר לקצין ביקורת גבולות או פקח רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, להשתמש ב"כוח סביר" נגד אדם שנכנס או שוהה בישראל שלא כדין - אם יתנגד. לפי החוק, קצין ביקורת הגבולות או הפקח יהיו רשאים לדרוש ממסורב להילוות אליהם למקום בו יוחזק "סירב לציית לדרישה, רשאי הוא להשתמש בכוח סביר כדי להביאו למקום בו יוחזק", נכתב בתזכיר.

פליטים (ארכיון), צילום: אלכס קולומויסקי פליטים (ארכיון) | צילום: אלכס קולומויסקי פליטים (ארכיון), צילום: אלכס קולומויסקי

כמו כן הקצינים והפקחים יוכלו לחפש על העצורים, ובתי המשפט לא יוכלו לדון בעתירות של אותם אנשים "כל עוד לא יצאו מישראל".

להוראה זו חריג אחד - אם נשקפת לאותו מסתנן סכנה לחייו במדינת המוצא. גם אז ניתן יהיה לדון במקרה שלו בבית המשפט רק אם "לא קבע קצין ביקורת הגבולות כי הטענה חסרת כל בסיס".

הנימוק לתקנה, לדברי משרד הפנים: "על החלטה לסרב כניסה ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים, כאשר כיום מאפשר החוק להגיש את העתירה גם כאשר נמצא מסורב הכניסה בישראל. במסגרת העתירה יכול שיקבל המסורב צו המורה על המשך שהייתו בישראל כל עוד מתנהלת העתירה..בצורה זו כופים מסורבי הכניסה על המדינה את הכנסתם אליה ומנסים לעכב את יציאתם מישראל, לעיתים ברגע האחרון, על ידי הגשת עתירות".

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
ל 4-5. "עניי עירך קודמים"
יש בישראל מספיק יהודים במצב כלכלי קשה עד חרפת רעב. אנשים כבר מציתים את עצמם ברחוב מרוב יאוש. אנחנו לא צריכים לפרנס עכשיו כל מסתנן שמשוטט לו ברחובותנו,אנחנו לא היזמנו אותם אלינו.מוטב להם ולנו שיחזרו לארצותיהם,ויש להם לאן לחזור,הם לא פליטים,הם באו לכאן למצוא עבודה,קרי-מסתנני עבודה לא חוקיים. קל לשבת בסלון ממוזג ביום קייצי ולהטיף מוסר,הייתי רוצה לראות אתכם מלינים אצלכם בבית אריטראי אחד במשך 24 שעות
א.מ  |  22.07.12
6.
התקנות חלקן נגועות בחוסר חוקיות וחלקן לא אנושיות.
קראתי ולא האמנתי. ככלל אין מצב חוקי במדינה שאדם לא יוכל לפנות לבית המשפט ביחסיו עם המדינה וכנ"ל גם ביחסיו עם חברו. הכלל שלכול אדם זכות ליומו בבית המשפט הוא כלל חוקתי. אם כן הדבר הרי שלא ניתן כלל למנוע את הזכות מפליט, או מהגר עבודה. נזכור שאפילו בפני אפרוחים בני יומם שמושמדים ואווזים שמואכלים בכוח פתח בית המשפט שעריו.... העצים קיבלו הגנה ואסור לפגוע בהם, או לעקרם. אז בפני מסכנים נסגור ונחסום את הזכות הבסיסית והאנושית? המשך לכך שמניעת המדינה מלאפשר לאדם העובד בישראל להעביר כספו למשפחתו הנזקקת, אינה הומאנית. אך היא גם לא חוקתית. כי זכויות הקניין הן זכויות חוקתיות לפי חוק כבוד האדם וחירותו. גם לתמוך במשפחה הנזקקת באפריקה הרי זו זכות חוקתית שמשמעה הזכות של אדם לחיות...! ולחיות בכבוד. אדם רעב אינו חי בכבוד. לאור האמור הרי ההחלטות האמורות לא תחזקנה מים וטוב שכך. הגיע הזמן שמדינת ישראל שנבנתה ע"י פליטים ובני פליטים תכבד את מצוקת הזולת. אף בנוסף אני מצפה מלשכת עורכי הדין וארגוני הצדק במדינה לעתור לבג"ץ לביטולה של ההחלטה.
נועם בלום  |  22.07.12
לכל התגובות