אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הרווח מקבלת העובדים החרדים: 5 מיליארד שקל צילום: שאול גולן

הרווח מקבלת העובדים החרדים: 5 מיליארד שקל

על דלתות שוק העבודה הישראלי מתדפקים 700 בוגרי המחזור הראשון של קרן ק.מ.ח, התומכת ב־5,000 חרדים שעזבו את עולם התורה כדי להתפרנס. מחקר מעריך את התועלת למשק מכל אחד מהם בכמיליון שקל. השאלה היא האם המעסיקים במשק יהיו מוכנים לקבל אותם

23.07.2012, 06:53 | שאול אמסטרדמסקי

אם יש דבר שגאים בו בקרן ק.מ.ח, קרן חרדית פילנתרופית שתומכת בחרדים וחרדיות שבוחרים לרכוש השכלה ולהשתלב בשוק העבודה, הוא שמאז תחילת פעילותה ב־2007 לא פורסם נגדה ולו פשקוויל אחד, אף שמטרתה לאפשר לחרדים לעבוד במקום ללמוד תורה. הסוד להצלחה הזו בנוי משני מרכיבים: עבודת שטח אינטנסיבית בלי פרסום קולני אבל עם הידברות עם ראשי הזרמים החרדים מצד אחד, והכרה בעובדה שרק חרדים יכולים לבנות מנגנון לשינוי התפיסה החרדית מצד שני.

79% מהתלמידים שמגיעים לק.מ.ח הם גברים. אברכים ללא השכלה מקצועית שהבינו שכדי לכלכל את עצמם בכבוד הם מוכרחים לעבוד. רק 21% הם תלמידות, משום שתעסוקת נשים רווחת יותר במגזר החרדי והן פחות נזקקות לסיוע. האברכים עוברים מבחני התאמה כדי להחליט איזה מקצוע ללמוד, במסלול אקדמי או מקצועי, ובהמשך מקבלים מלגה של עד 85% מעלות שכר הלימוד. במקרים חריגים הם גם מקבלים מלגת קיום. בכל מקרה, הקרן מלווה אותם לאורך כל הלימודים, לרבות בייעוץ פסיכולוגי, ובסוף הלימודים עוזרת למצוא עבודה.

הקרן, שאחד מתורמיה המרכזיים הוא איש העסקים הישראלי־בריטי ליאו נואי, מממנת 80% מהמלגה, ומשרד התמ"ת משלים עוד 20%. בשנת 2012 עמד תקציב הקרן על 8 מיליון דולר.

79% מהתלמידים בק.מ.ח הם גברים, צילום: גיא אסייאג 79% מהתלמידים בק.מ.ח הם גברים | צילום: גיא אסייאג 79% מהתלמידים בק.מ.ח הם גברים, צילום: גיא אסייאג

81% מבוגרי קרן ק.מ.ח מצאו תעסוקה

ליאו נואי. מתורמי קרן ק.מ.ח, צילום: אוראל כהן ליאו נואי. מתורמי קרן ק.מ.ח | צילום: אוראל כהן ליאו נואי. מתורמי קרן ק.מ.ח, צילום: אוראל כהן

ההכרה הזו, שרק חרדים מבינים איך חרדים חושבים, היא זו שעומדת בבסיס השיטה של קרן ק.מ.ח, ראשי תיבות של קידום מקצועי חרדי. היו"ר יוסי דייטש, המנכ"ל מוטי פלדשטיין וכל עובדי הקרן חרדים. יש לה אפילו מערכת מידע ממוחשבת פנימית שמאפשרת למנהלי הקרן לעקוב בזמן אמת אחר כל תלמיד ותלמיד שמקבל תמיכה מהקרן.

המערכת הפנימית הזו נראית כמו מרשם אוכלוסין בזעיר אנפין. הם יודעים מאיזה זרם האברך מגיע, אם הוא חסידי או ליטאי, אם הוא מחסידות תולדות אהרון או מחסידי גור. הם יודעים מה רמת ההכנסה שלו, כמה כסף יש לו בבנק, מה אשתו עושה, היכן לומדים הילדים, ואפילו עוקבים מקרוב אחר הציונים שלו במהלך הלימודים, כדי לראות אם השקעתם בו מניבה תמורה. המלגות מחולקות לתלמידים במנות קצובות מדי חודש. אם להשתמש בז'רגון חילוני, הקרן שומרת את החרדים שלה קצר, והתוצאות מרשימות.

מחקר של מכון ברוקדייל מהשנה שעברה קבע כי התועלת למשק מתוכנית ק.מ.ח עשויה להיות אדירה. על פי המחקר, 81% מבוגרי תוכניות ההכשרות המקצועיות שלמדו בסיוע קרן ק.מ.ח מצאו תעסוקה. זהו שיעור אדיר, ודאי כשמשווים אותו לשיעור המועסקים לפני שהגיעו לק.מ.ח - 15% בלבד. 70% מבוגרי ק.מ.ח דיווחו על עלייה משמעותית בהכנסות שלהם, ורק רבע דיווחו שלא חל שיפור בהכנסותיהם.

אבל זה עוד כלום. בניסיון לחזות את העתיד, ניסו החוקרים לאמוד את התועלת שיניב המשק אם 5,000 חרדים ירכשו השכלה וישתלבו בשוק העבודה במימון קרן ק.מ.ח. על פי המחקר, התועלת נטו למשק, תפוקה בניכוי ההשקעה בסבסוד ההשכלה לחרדים, מגיעה ל־150 מיליון שקל בשנה הראשונה, מיליארד שקל לאחר חמש שנים, ו־5 מיליארד שקל כעבור 30 שנה. התועלת נטו מכל חרדי שייכנס לשוק העבודה ויעבוד בו 30 שנה היא כמעט מיליון שקל.

עיקר התועלת למשק היא על ידי הגדלת ההכנסות ממס של המדינה מצד אחד וצמצום התלות של החרדים בקצבאות של הביטוח הלאומי מצד שני.

העובדה שמאז הקמת הקרן ב־2007 פנו אליה לקבלת מלגה יותר מ־11 אלף חרדים, ומתוכם 5,300 קיבלו או עדיין מקבלים ממנה מלגה, מלמדת שהביקוש בקרב האוכלוסייה החרדית הוא גדול.

 

"זה כמו למצוא את מאגר הנפט הבא"

אבל כל אלה דיבורים בתיאוריה. המבחן האמיתי של הקרן מתחיל רק עכשיו, כש־700 חרדים בוגרי המחזור הראשון שלומדים בסיוע הקרן לתואר אקדמי ינסו להיכנס לשוק העבודה. עד כה סיימו רק חרדים שלמדו בקורסים של הכשרות מקצועיות. אם יותר מדי חרדים יגלו ששוק העבודה מעדיף שלא להעסיק אותם, גל ההדף השלילי בקרב החרדים עלול להיות הרסני ובקרן חוששים. כמו שהמדינה מנסה לתת עדיפות במכרזים ממשלתיים לעובדים מהמגזר הערבי, בקרן ק.מ.ח היו רוצים לראות העדפה דומה גם לעובדים מהמגזר החרדי.

אחד החלוצים בתחום העסקת החרדים הוא ישי פרנקל, מנהל הפיתוח של אינטל בירושלים. בשיחה עם "כלכליסט" מספר פרנקל כי החברה התחילה להעסיק חרדים לפני ארבע שנים, והיום עובדים באינטל ירושלים יותר מ־100 חרדים מתוך 750 עובדים בסך הכל. "זה כמו למצוא את מאגר הנפט הבא", אומר פרנקל ומסביר, "שוק ההייטק נמצא במצוקה. אנחנו צריכים הרבה יותר בוגרים כל שנה, ואנחנו מצאנו את הפוטנציאל החרדי. אני חושב שחברות אחרות יזהו את זה גם בשלב כלשהו.

"מן הצד השני, חרדי שנכנס לשוק התעסוקה צריך להיות מוכן לחיות בקוד מסוים. אבל מהר מאוד לומדים לחיות ביחד מבלי שאיש מוותר על אורחות חייו. הגברים עובדים עם נשים, כי זו סביבת העבודה, אך מנהלת אצלנו יודעת שהיא לא תלחץ יד לעובד חרדי. מה שמדאיג אותי הוא בוגרי המקצועות הרוויים, כמו עריכת דין, ראיית חשבון ומינהל עסקים: עלולה להיות להם בעיה למצוא עבודה, בלי קשר להיותם חרדים", הוא אומר.

תגיות

30 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

29.
חוטבי עצים ושואבי מים
חלק גדול מהחרדים אינם יודעים חשבון בסיסי, אפילו לוח הכפל, שלא לדבר על אנגלית ושאר מקצועות הליב"ה. איך בדיוק הם ישתלבו בעבודה? יש לנו כבר מספיק משגיחי כשרות, מתקיני מזוזות, מבעירי חמץ, מגעילי כלים, אומרי-תהילים בשכר, מארגני מניין בתשלום בבתי הקברות ושאר עיסוקים "מועילים", תודה רבה.
יגאל הנגעל  |  23.07.12
27.
פתרון מצויין לחרדים בוגרים, אבל לא לילדים
כוונתי היא שזה מצויין כדי לפתור את הבעיה של עשרות אלפי חרדים שגדלו ללא לימוד מקצועות ליבה. זוהי דרך מצויינת להכשיר אותם ולאפשר להם להשלים את הפערים העצומים שיש בינם לבין מי שכן למד. (חשוב רק לא לשכוח את הבעיה של החרדים להתקבל למקומות עבודה עקב חוסר רצון של המעסיקים, זו בעיה אחרת אך כזו שיש להתייחס אליה בכובד ראש ובדחיפות). הבעיה היא שזה לא פתרון לילדים החרדים הגדללים היום ללא לימודי ליבה. ילדים אלו חייבים ללמוד את מקצועות הליבה (נוסף על לימודי תורה). לא צריך למנוע תקציבים ממוסד חינוכי שלא מלמד את מקצועות הליבה אלא צריך לסגור אותו לאלתר ולהפעיל חוק חינוך חובה על הילדים (כלומר לאלץ אותם ללמוד במוסדות שכן מלמדים את מקצועות הליבה).
אסף  |  23.07.12
26.
ל9
אתה צודק,קשה להתחיל בשינוי, אבל זה קשה משני הצדדים וצריך התמדה. ככל שיותר ויותר חרדים ייכנסו למעגל העבודהכך יהיו גם יותר עסקים ששייכים לחרדים וככל שיעבדו יותר כך ישתפר מצבם במציאת עבודה(מעסיק שמעולם לא שכר חרדי בעבר\לא מכיר מישהו ששכר אחד, סביר להניח שיסתייג קצת מלשכור חרדי בהתחלה..אחרי הכל לעובד כזה יש צרכים שונים משאר העובדים בד"כ) מקווה שבעוד 20 שנה לראות חרדים בהייטק ואפילו בהנהלה לא יהיה דבר נדיר
מונקי  |  23.07.12
לכל התגובות