מנועים קדימה

בנייה ירוקה: רגולטורים רוצים ירוק

חברה בולטת: טוטור פריני (סימול TPC בבורסת ניו יורק)

ענף הבנייה האמריקאי נקלע למצוקה אחרי משבר הסאב־פריים ונוכח עודף ההיצע של הדירות בשוק. למרות זאת, בהכנסות ענף הבנייה הירוקה דווקא נרשמה צמיחה משמעותית: מאז 2002, ההכנסות השנתיות בענף עלו בממוצע ב־29%, וב־2012 הן צפויות לצמוח ביותר מ־18%.

בשונה מבנייה רגילה, מבנים ירוקים מתוכננים כך שבנייתם והמגורים בהם מאפשרים שימוש מופחת באנרגיה, במים ובחומרי גלם. התחום נהנה מתמיכת הרגולטורים בארצות הברית ובמדינות רבות אחרות: מרבית הבנייה הירוקה כיום היא בתחום המשרדים, כאשר הרגולציה מסבסדת חלק מעלויות הבנייה במטרה להשיג חיסכון עתידי בחשמל. ב־IBISWorld מעריכים כי הכנסות הענף יזנקו מצפי של 103 מיליארד דולר ב־2012 לכ־288 מיליארד דולר ב־2017.

הענף נשלט על ידי ארבע חברות פרטיות, ובראשן טרנר קורפריישן. החברה הציבורית הגדולה בענף היא טוטור פריני (Tutor Perini), שנסחרת לפי שווי של 533 מיליון דולר. לצד בנייה ירוקה, החברה פועלת גם בסקטור הבנייה הכללי, ובין השר בונה מלונות ובתי קזינו (התחום שמניב את עיקר הכנסותיה), גשרים ומתקנים לטיפול בשפכים.

ב־2011 הסתכמו הכנסות טוטור פריני ב־3.7 מיליארד דולר, לעומת 3.2 מיליארד דולר ב־2010. ב־IBISWorld מעריכים כי החברה תוסיף ותצמח בתחום הבנייה הירוקה בשנים הקרובות - אך מציינים כי כיוון שטוטור פריני פועלת גם בסקטור הבנייה הכללי, היא עשויה לסבול מהאטה בתחומי הבנייה המסורתיים. אחד החששות הכבדים שהחברה העלתה בדו"ח השנתי המורחב שלה הוא מהרגולציה המחמירה בענף הקזינו, כאשר הנטייה של המחוקקים האמריקאיים היא להעלות את המיסוי על בתי הקזינו לאורך זמן, מה שיוביל להקטנת הרווחיות בענף ולחוסר כדאיות בבניית בתי קזינו חדשים.

טוטור פריני

סיכוי: החברה הציבורית הגדולה בתחום הבנייה הירוקה בארצות הברית, עם רגל יציבה גם בסקטור הבנייה הכללית

סיכון: היחלשות בשוק הבנייה הרגילה תאט את צמיחת החברה; העלאת המיסוי על בתי קזינו תפחית את הכדאיות בבניית בתי קזינו חדשים

 

יוגה ופילאטיס: תנוחת "כלב מסתכל על כסף"

חברה בולטת: לוּלוּלֵמון (סימול LULU בנאסד"ק)

העלייה בתוחלת החיים במערב, עם הצורך לשמור על כושר גופני, הביאה לצמיחה ניכרת בענף היוגה והפילאטיס בשנים האחרונות. הענף, שהכנסותיו בעולם צפויות לעמוד על 6.9 מיליארד דולר ב־2012, צפוי לצמוח להכנסות של 8.6 מיליארד דולר ב־2017.

 

כיום אין חברות ציבוריות המחזיקות במכוני יוגה או פילאטיס, ולכן IBISWorld קובעת בדו"ח שלה כי אין בשוק אף שחקן משמעותי; עם זאת, ניתן להשקיע בתחומים משיקים לענף - למשל, באמצעות השקעה בחברות כמו לוּלוּלֵמון (Lululemon) הקנדית, משווקת בגדי ספורט ומזרני יוגה, המפעילה 174 חנויות לבגדי וציוד יוגה בארצות הברית, קנדה ואוסטרליה.

החברה נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 9.3 מיליארד דולר, ובחמש השנים האחרונות מנייתה רשמה זינוק של 366%. קצב הצמיחה של הכנסותיה מרשים: בעת ההנפקה ב־2007 עמדו הכנסותיה על 148 מיליון דולר; ב־2011 הן הסתכמו ב־712 מיליון דולר; השנה הצפי הוא מיליארד דולר, והציפיות הן כי ב־2014 הן יגיעו ל־1.7 מיליארד דולר. החברה אינה מחזיקה מפעלי ייצור אלא עובדת עם 45 יצרנים ברחבי העולם.

קהל היעד העיקרי של המותג הן נשים. הצמיחה העתידית תבוסס על פתיחת סניפים נוספים בעולם, ועל הרחבת המכירות באמצעות אתר הבית של החברה. נוסף על כך, החברה מתעתדת לייצר פריטי לבוש שהיא אינה מייצרת כיום, כגון תחתונים, תיקים ומעילים. לבסוף, החברה תולה תקווה גם בהתרחבות בקרב גברים, שהם הקהל הצומח של ענף היוגה.

לוּלוּלֵמון

סיכוי: מבודלת היטב ומובילה את השוק בתחום היוגה והפילאטיס

סיכון: היוגה היא טרנד שקצב צמיחתו עשוי להאט. נוסף על כך, החברות הגדולות בענף מוצרי הספורט עדיין לא נכנסו לתחום

 

פאנלים סולאריים: קרן שמש

חברה בולטת: סאנפאואר (סימול SPWR בנאסד"ק)

בעשור האחרון נרשמה עלייה משמעותית במחירי האנרגיה, ובמקביל התחדדה המודעות הציבורית לנזק הסביבתי שנגרם משימוש באנרגיה ממקורות מזהמים. על רקע התהליכים האלה התגברו הניסיונות להפיק אנרגיה ממקורות ידידותיים לסביבה. אחת התעשיות הנמצאת בחזית זו היא תעשיית הפאנלים הסולאריים, עם צמיחה שנתית ממוצעת של 32.3% בשנים 2002–2011. הצמיחה הזו צפויה להתחזק: ב־2012 צפויות ההכנסות בענף לעמוד על 4.6 מיליארד דולר, וב־2017 הצפי הוא ל־6.8 מיליארד דולר - עלייה של כ־50% בתוך חמש שנים.

 

 

בחזית התעשיה הזו נמצאת סאנפאואר, הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 786 מיליון דולר. החברה פועלת בשני מגזרים (מגזר ביתי־ארגוני ומגזר תעשייתי) ומייצרת שני קווי מוצרים עיקריים: הראשון מוצמד לגגות מבנים והשני מוצמד לשטחי קרקע. הקווים הללו סיפקו לה הכנסות של 2.3 מיליארד דולר ב־2011 (לעומת 2.2 מיליארד דולר ב־2010, ו־1.5 מיליארד דולר ב־2009).

למרות הציפייה לצמיחה עתידית ניכרת, השנה הקרובה עשויה להיות קשה לסאנפאואר, בעיקר על רקע התחרות הקשה מיצרנים מהמזרח הרחוק, שמציפים את השוק בפאנלים זולים. קושי נוסף הוא הרגולציה באירופה, שממחצית 2011 החלה להעדיף הצבה של פאנלים סולריים על גגות מבנים, ולא על אדמה חקלאית יקרה. כיוון שגגות נפוצים וזולים יותר מאדמה, וכיוון שההיצף מהמזרח דחף את מחירי השוק מטה, עלות ההצבה של פאנלים סולריים ירדה.

משום כך בחרו מדינות רבות באירופה, ובראשן איטליה, להוריד את התעריף שבו הן רוכשות אנרגיה סולארית. אבל המהלך הקטין משמעותית את הכדאיות בהקמת פארקים סולאריים, ופגע בענף. מבחינת סאנפאואר, השינוי הזה חייב קיצוץ בכוח האדם של החברה, וכן מחיקה של כ־56 מיליון דולר על פרויקטים שהחברה כבר החלה בהקמתם באיטליה.

למרות זאת, כאמור, התעשייה צפויה לצמוח משמעותית בשנים הקרובות, וההערכה היא שעל הפגיעה ביבשת האירופית תפצה הצמיחה באסיה ובאפריקה.

סאנפאואר

סיכוי: צפי להתחזקות משמעותית בענף, לנוכח מחירי האנרגיה המאמירים וההכרה בצורך במקורות אנרגיה מתחדשים

סיכון: רגולציה באירופה, ובעיקר באיטליה, הקטינה את תעריף רכישת החשמל הסולארי, ובעקבותיו את הכדאיות בהקמת פארקים סולאריים ביבשת

 

רטבים חריפים: חם בפה, חם בכיס

חברה בולטת: רקיט בנקיזר (סימול RB בבורסת לונדון)

הכנסות תעשיית הרטבים החריפים צמחו בממוצע בכ־9.3% בעשר השנים האחרונות. המיתון העולמי צפוי להאט את קצב הצמיחה לכ־4.5% ב־2012, אבל זו עדיין צמיחה מהירה יחסית. הכנסות התחום צפויות לעמוד ב־2012 על 1.1 מיליארד דולר, וב־2013 על 1.3 מיליארד דולר. הסיבות לצמיחה בענף קשורות לשינויים הדמוגרפיים בארצות הברית, ולצמיחת חלקם באוכלוסייה של אמריקאים המגיעים מתרבויות שנוטות לאכול מאכלים חריפים. כ־30% מכלל המהגרים לארצות הברית מגיעים ממקסיקו, בה נהוג לאכול מאכלים חריפים. מספר המהגרים שמקורם במקסיקו ובקאריביים הסתכם בכ־20.4 מיליון איש בסוף 2010, לעומת רק 10 מיליון בשנת 2000.

 

 

בתחום הרטבים החריפים שולטות כיום שתי חברות מרכזיות: מק'ליהני, המייצרת את רוטב הטבסקו המוכר; ורקיט בנקיזר, המוכרת יותר מתחום הניקיון לבית, ועם המותגים הידועים שלה נמנים קלגון, סילית, אבקת הכביסה פיניש ועוד. כיוון שמק'ליהני היא חברה פרטית, רקיט בנקיזר היא האפשרות הבולטת בשוק להשקעה.

רקיט בנקיזר הבריטית נסחרת על פי שווי של 24.7 מיליארד דולר. החברה מחזיקה במותג פרנצ'ס שתחתיו היא משווקת חרדל, רוטב ברביקיו ורוטב חריף, ועיקר המכירות של המותג הן בצפון אמריקה. החרדל המשווק תחת המותג הוא מוביל שוק בארצות הברית, עם נתח שוק של כ־30%. מותג אחר של רקיט בנקיזר הוא פרנק'ס רד הוט, המותג המוביל בקרב הרטבים לכנפי עוף, עם שישה רטבים שונים תחת המותג. מלבד מכירות על המדף במרכולים, עיקר המכירות של המותג הן לבתי עסק ברחבי ארצות הברית, המציבים את הרוטב על השולחן לצד קטשופ ומיונז.

מרבית המכירות של מותגי המזון של רקיט בנקיזר הן בצפון אמריקה, אולם החברה פעילה בכ־55 מדינות ובכוונתה לפעול להגדלת המכירות במדינות אלו בעתיד. לצד הפעילות הבולטת בתחום הרטבים החריפים, החברה מפיצה גם תחליף מלח הנקרא נו-סולט, ומיועד לאנשים המעוניינים להקטין את השימוש במלח על רקע בריאותי. הכנסות החברה עמדו ב־2011 על 9.5 מיליארד לירות שטרלינג (עלייה של 13% לעומת 2010), והרווח הנקי שלה עמד על 1.8 מיליארד יורו (עלייה של 11%).

רקיט בנקיזר

סיכוי: החברה השנייה בגודלה בשוק הרטבים החריפים, שגדל במהירות בארה"ב

סיכון: חלק גדול ממכירות החברה מגיע מאירופה, שמצויה בהאטה חריפה

 

מדפסות תלת־ממדיות: בונים ערך

חברה בולטת: 3D סיסטמס קורפוריישן (סימול DDD בבורסת ניו יורק)

המשקיעים הישראליים מכירים את ענף ההדפסות התלת־ממדיות דרך אובג'ט מרחובות, שהשלימה לפני כחודשיים מיזוג עם סטרטסיס האמריקאית, הנסחרת לפי שווי של מיליארד דולר. אובג'ט עצמה היתה בדרך להנפקה בנאסד"ק לפי שווי של 300 מיליון דולר, אולם בחרה להתמזג לתוך חברה גדולה יותר וכך לנסות לתפוס נתח משמעותי יותר בענף - שצפוי לרשום צמיחה מהירה במיוחד בשנים הקרובות: ב־2012 צפוי תחום ההדפסות התלת־ממדיות לרשום הכנסות של 1.7 מיליארד דולר, והצפי הוא שעד 2017 השוק יכפיל את עצמו להכנסות של 3.3 מיליארד דולר.

 

הדפסה תלת־ממדית היא טכנולוגיה חדשנית שמציתה את הדמיון: בעזרת פולימרים ניתן להדפיס כל גוף תלת־ממדי, ויצרנים מכל התחומים משתמשים במדפסות מסוג זה כדי לייצר אבות־טיפוס למוצריהן העתידיים, מנעליים ועד טלפונים סלולריים, במטרה לבדוק כיצד המוצרים ייראו אחרי ייצור המוני.

3D סיסטמס קורפריישן, הנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר, היא אחת החברות הגדולות בענף, ועם לקוחותיה נמנות רבות מהחברות הגדולות בעולם, ובהן נייקי, סמסונג ועוד. גם 3D סיסטמס ביצעה בתקופה האחרונה רכישה משמעותית, כאשר רכשה את Z קורפריישן (שבעצמה הומלצה בעבר על ידי IBISWorld) תמורת 137 מיליון דולר.

בינואר 2012 חוללה 3D סיסטמס היסטוריה, כשהשיקה את Cubify - המדפסת התלת־ממדית הביתית הראשונה, שפתחה עידן חדש לייצור ביתי. Cubify, שנמכרת כעת תמורת 1,300 דולר, מאפשרת לכל אחד לייצר בביתו מוצרי פלסטיק שונים, מקופסאות אחסון ועד כסאות ושולחנות. במקביל השיקו בחברה את Cubify.com, אתר שבו כל אחד יכול לפרסם את העיצובים שלו ולמכור אותם למשתמשים אחרים שידפיסו אותם בביתם - מעין גרסת העולם האמיתי לאפ־סטור של אפל או לגוגל פליי.

ב־2011 ההכנסות של 3D סיסטמס זינקו ל־230 מיליון דולר, לעומת 113 מיליון דולר ב־2009 ו־160 מיליון דולר ב־2010 - כך שבתוך שנתיים בלבד הכפילה החברה את הכנסותיה.

את הצמיחה העתידית תולים ב־3D סיסטמס בעיקר בחדירה גבוהה יותר לשוק הצרכנים הביתיים, כמו גם חדירה לתחום הרפואי (הדפסת אבות טיפוס של מכשירים רפואיים כגון מבחנות וסטנטים ללב), שב־2011 הסב לחברה הכנסות של 28 מיליון דולר.

3D סיסטמס

סיכוי: החברה הראשונה שהכניסה לשוק הצרכני את טכנולוגיית ההדפסה התלת ממדית

סיכון: תחרות חזקה מצדה של סטארטסיס. במקביל, אם 3D סיסטמס לא תצליח לחדור לשוק הביתי, צמיחתה תואט משמעותית

 

שיזוף ביתי: סכום שחום

חברה בולטת: קאוֹ בראנדז (נסחרת מעבר לדלפק בסימול KAOCF)

בשנים האחרונות התגברו הראיות לקשר בין סרטן העור לבין שיזוף, טבעי או באמצעות מיטת שיזוף. ממצאים כאלה דחפו את תעשיית תכשירי השיזוף הביתיים, שהם למעשה צבעים המדמים את השיזוף אך אינם מזיקים לעור: בעשור האחרון הצמיחה השנתית הממוצעת בענף עמדה על 23%. הצפי הוא שהכנסות הענף ב־2012 יעמדו על 609 מיליון דולר, וב־2017 הן צפויות להגיע למיליארד דולר.

 

 

אחת החברות המובילות בתחום היא קאו ברנדז (Kao Brands) היפנית, הנסחרת גם בארצות הברית לפי שווי של 13.7 מיליארד דולר. ב־2011 עמדו הכנסות החברה על 14.8 מיליארד דולר, צמיחה של 2.5% לעומת 2010. מרבית פעילותה של החברה היא בתחום הטיפוח האישי וההיגיינה הנשית, כאשר היא פועלת באמצעות מספר מותגים מובילים בעולם, ביניהם ג'רגנס, ביורה, ג'ון פרידה ועוד. במקביל יש לחברה גם פעילות בתחומי ניקיון הבית והכימיקלים התעשייתיים. בתחום השיזוף בצביעה, התכשיר הביתי של קאו DHA, חומר אורגני שבמגע עם השכבה החיצונית והמתה של העור משנה את צבעה. השימוש בחומר נחשב לבטוח מאוד ואף הומלץ על ידי האגודה למלחמה בסרטן עור בארצות הברית.

תחום השיזוף צפוי לדחוף את הכנסותיה של קאו ברנדז. עם זאת, לפי שעה החברה היפנית עדיין מתאמצת להתגבר על השלכות רעידת האדמה שהתחוללה ביפן במרץ 2011 והאטה את צמיחת החברה באסיה.

קאו ברנדז

סיכוי: אחת החברות המובילות בשוק שצפוי לגדול בקצב מהיר, לנוכח המודעות הגוברת לסרטן העור

סיכון: השלכות רעידת האדמה ביפן עדיין מאטות את צמיחת החברה באסיה

 

לימודים: האקדמיה החדשה

חברה בולטת: אפולו גרופ (סימול APOL בנאסד"ק)

בעשורים האחרונים חלה עלייה אדירה בהיקף הלומדים להשכלה גבוהה בארה"ב: אם ב־1990 רק כ־20% מהאוכלוסייה היו בעלי תואר ראשון, ב־2003 כבר היו כ־30% זכאים לתואר ראשון, והמגמה רק מתחזקת. המשבר הכלכלי, שמותיר פחות משרות פנויות בשוק, הגדיל עוד יותר את הביקוש להשכלה, וכפועל יוצא, IBISWorld מעריכה כי הכנסות גופי החינוך הפרטיים בארה"ב יעמדו השנה על 27 מיליארד דולר, ועד 2017 יגדל הסכום ל־32.2 מיליארד דולר.

 

 

אפולו גרופ, הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 3.9 מיליארד דולר, מנסה לרכוב על גל ההשכלה בעזרת כמה אחזקות משמעותיות בתחום: מקור ההכנסות הגדול של הקבוצה הוא אוניברסיטת פניקס, ולצדה בולטים גם אוניברסיטת מריטוס והקולג' לתכנון פיננסי. ב־2011 רשמה הקבוצה הכנסות עתק של 4.3 מיליארד דולר.

כדי לשפר את ההכנסות עוד יותר עובדים בקבוצה על פיתוח שירותי השמה אפקטיביים לבוגרים מיד בתום הלימודים. בנוסף, אפולו מתעתדת לפנות יותר ויותר לקהל של סטודנטים שנאלצים לעבוד במקביל ללימודי התואר הראשון, מאחר שהאוניברסיטאות הוותיקות מתקשות לפנות לקהל זה. בניגוד לאוניברסיטאות המסורתיות, הפועלות בעיקר בשעות הבוקר, צוות המרצים של אפולו עובד לאורך כל היום. במקביל, האוניברסיטה פועלת לאורך כל השנה ואינה מגבילה את עצמה ללוח השנה האקדמי המקובל של ספטמבר־דצמבר וינואר־מאי; כך היא מאפשרת לסטודנטים גמישות רבה יותר, וזמן קצר יותר עד להשלמת תואר. אפולו מציעה גם מסלולים רבים להכשרה מקצועית לא־אקדמית, במסגרת הקולג' להכשרה פיננסית (המציע גם לימודים מקוונים).

את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיימה החברה עם הכנסות של 3.3 מיליארד דולר, ירידה של 9.2% לעומת התקופה המקבילה. הרווח הנקי הסתכם ב־347 מיליון דולר, לעומת 381 מיליון דולר ברבעון המקביל.

אפולו גרופ

סיכוי: הביקוש להשכלה גבוהה רק גדל, ואפולו היא חלוצה בהתאמת מודל הלימודים באקדמיה לשוק העבודה

סיכון: בשנה האחרונה חלה ירידה במספר הנרשמים לאוניב' פיניקס, המספקת חלק נכבד מהכנסות אפולו

 

משחקי רשת: עידן הפליי רק מתחיל

חברה בולטת: זינגה (סימול ZNGA בנאסד"ק)

זינגה, יצרנית משחקי רשת מבוססי פייסבוק (ובהם פארמוויל), אחראית לבדה על כ־10% מכלל הכנסות פייסבוק; מתוך עשרת המשחקים המובילים בפייסבוק, שמונה היו של זינגה. בסוף הרבעון הראשון עמד מספר המשתמשים היומיים במשחקי החברה על 65 מיליון איש. לפני חצי שנה החברה השלימה הנפקה מוצלחת, גייסה מיליארד דולר לפי שווי של 7 מיליארד דולר, והציתה את דמיון המשקיעים לקראת הנפקתה של פייסבוק. אלא שמאז דעך כוכבה של ענקית המשחקים המקוונים, וכיום היא נסחרת לפי שווי של 4.4 מיליארד דולר בלבד, כאשר גם פייסבוק אכזבה מאז הנפקתה את משקיעי וול סטריט.

 

 

למרות זאת, ב־IBISWorld מסמנים את תחום המשחקים המקוונים כאחד מאלו שצפויים לצמוח בשנים הקרובות בקצב מואץ במיוחד. סך ההכנסות מתחום זה צפוי לעמוד על 4.5 מיליארד דולר ב־2012, וצפוי לשלש את עצמו ל־12.3 מיליארד דולר עד 2017. לצד זינגה בולטות בענף זה גם וולט דיסני ואלקטרוניק ארטס, שאחראית לסדרת משחקי הספורט המוכרים, בהם פיפא 2012.

חשש אחד שהתעורר בשנה האחרונה בקרב המשקיעים נוגע לכך שהצמיחה של פייסבוק צפויה להאט, ולפיכך גם לפגוע בכל החברות הנגזרות ובראשן זינגה. מודל ההכנסות של זינגה מורכב משני נדבכים מרכזיים: הראשון הוא פרסומות - על כל פרסומת שמופיעה בשולי המסך במשחק של זינגה, היא גוזרת נתח מהכנסות הפרסום. השני הוא מכירת מאפיינים ייחודיים לשחקנים - כך למשל בפארמוויל, המשחק שגרם למיליונים ברחבי העולם לשתול ולקצור צמחים וירטואליים, החברה מכרה לשחקנים ספריי שהאיץ את קצב הגידולים ולא היה זמין למשתמשים שלא שילמו.

חשש שני שהביעו אנליסטים נוגע לכך שלמשתמש פייסבוק אין נאמנות ליצרן משחקים ספציפי, אלא למשחק עצמו - וברגע שהוא מואס בו, אין סיבה להעדיף משחק של זינגה על פני כל משחק אחר. לכך ניתן להשיב שאנשים מעדיפים את המוכר, וכשהם נחשפים לשורת משחקים יש סיכוי גבוה יותר שיבחרו במשחק שמגיע מחברה שכבר הוכיחה את עצמה, כמו זינגה, ופחות במשחק מחברה אלמונית.

לזינגה גם יש קופה אדירה שהכילה 1.5 מיליארד דולר בסוף הרבעון הראשון, וזו מאפשרת לחברה לשכור את המתכנתים והגרפיקאים הטובים ביותר שיפתחו עבורה את הלהיט הבא. אם חברה אחרת מפתחת להיט, זינגה פשוט יכולה לרכוש אותה בעזרת קופת המזומנים הדשנה שלה, כפי שהיא עשתה עם Omgpop, מפתחת המשחק Draw Something.

נוסף על כך, זינגה החלה לאפשר לשחקני הרשת לשחק במשחקיה לא באמצעות פייסבוק, אלא באמצעות האתר שלה. השיטה הזו מאפשרת לה לגזור רווח משמעותי יותר מכל פרסומת, כך שככל שיותר משתמשים יעברו דרך אתר החברה, כך תגדל רווחיותה.

זינגה

סיכוי: חולשת על שוק המשחקים המקוונים עם פורטפוליו מרשים של משחקים פופולריים ועם קופת מזומנים אדירה של 1.5 מיליארד דולר

סיכון: קיים צפי להאטה בצמיחת פייסבוק, הפלטפורמה העיקרית של זינגה. כמו כן, לשחקנים יש נאמנות למשחקים, ולא לחברות שמפתחות אותם

 

מכירת עדשות ומשקפיים באינטרנט: באור ורוד

חברה בולטת: קוסטל קונטקטס (סימול COA בבורסת טורונטו)

ב־2011, ההיקף הכולל של רכישות באינטרנט בארצות הברית עמד על 194 מיליארד דולר (לעומת 167 מיליארד דולר שנה קודם), וחלקו מכלל הרכישות עמד על 4.6% (לעומת 4.3% ב־2010) - ואפילו 8.6% בניכוי תחומים שבהם רכישות מקוונות הן זניחות, כגון רכב ודלק.

 

אחת התעשיות שנהנות מהצמיחה המהירה ביותר במסחר המקוון היא תעשיית המשקפיים ועדשות המגע, שצמחה בשנים 2002–2011 בקצב שנתי ממוצע של 28%. ב־2012 צפויה התעשייה הזו לצמוח ב־12% לרמת הכנסות של 347.7 מיליון דולר, ועד 2017 היא צפויה לרשום הכנסות של כ־530 מיליון דולר.

בחזית המסחר המקוון במשקפיים ובעדשות נמצאת חברת קוסטל קונטקסט הקנדית, שנסחרת בבורסת טורונטו לפי שווי של כ־160 מיליון דולר. החברה פועלת ביותר מ־150 מדינות ברחבי העולם (בהן גם ישראל) באמצעות כמה אתרי אינטרנט, והכנסותיה ב־2011 הסתכמו ב־184 מיליון דולר - צמיחה מרשימה של יותר מ־20% לעומת השנה הקודמת (153 מיליון דולר).

קוסטל קונטקסט אינה מייצרת את המשקפיים; היא משמשת רק כקמעונאית, בדומה לאמאזון, אבל מתמחה במכירת משקפיים ועדשות מגע בלבד. בין המותגים שהחברה מוכרת נמצאים נייקי, קלווין קליין, bebe, דיזל, DKNY ועוד.

החברה הצליחה לבסס מותג חזק, בין היתר בזכות מדיניות החזרות גמישה ביותר: הלקוחות יכולים להחזיר את המוצרים עד שנה אחרי קבלתם, ללא כל עלות מצדם; קוסטל סופגת על חשבונה אפילו את עלות המשלוח. נוסף על כך, הזוג הראשון שלקוח מזמין מהחברה מסופק לו בחינם, לטובת התרשמות. לקוסטל יש גם מדיניות חברתית מוצהרת ופעילה: על כל זוג משקפיים שנרכש ממנה, החברה תורמת זוג נוסף לנזקקים.

התוכניות המרכזיות של קוסטל קונטקסטס לעתיד הן חדירה לטריטוריות נוספות: בשלב הראשון היא מתכוונת להעמיק את החדירה לשווקים באירופה, ובעתיד הפחות מיידי היא שואפת לפנות גם לשווקי המזרח.

קוסטל קונטקטס

סיכוי: מובילת שוק בענף שצומח במהירות אדירה

סיכון: כניסה של מתחרים גדולים וחזקים יותר לענף, שמסוגלים להציע תנאי רכישה טובים יותר רק כדי לחסל את קואסטל