אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"כפיית גיוס על חרדים תעצור את שילובם בעבודה" צילום: מיקי אלון

"כפיית גיוס על חרדים תעצור את שילובם בעבודה"

חנוך ורדיגר, מנכ"ל עמותת טוב, החליט לפני 5 שנים להוביל מהפכה של יציאה לעבודה ברחוב החרדי. לדבריו, השינוי כבר ניכר, אך הוא חושש שגיוס חרדים בכפייה יחבל בתהליך: "כל בחור חרדי יעדיף ללכת לכלא"

24.07.2012, 07:01 | מיקי פלד

ספר על מצוות הארץ מונח לצד ספר על ארצות העולם, וחוברת בנושא שירות אזרחי לחרדים מונחת ליד חוברת על הגותו של הרבי מלובביץ'. חדר נטול מחשב וחף מתמונות עם חלון קטן שמשקיף לחניה. כך נראה משרדו של חנוך ורדיגר (52), מי שמנסה כבר כמה שנים לדחוף קדימה את מהפכת היציאה לעבודה בציבור החרדי. המשרד הצנוע הזה עבר זמנית בשבוע שעבר אל מאהל מול הכנסת, משום שהוא חשש שמאמצי ועדת פלסנר והניסיון לגייס חרדים בכפייה לצה"ל יהרסו את מפעלו לשילוב החרדים בשוק העבודה.

ורדיגר, שמתגורר בירושלים עם אשתו וששת ילדיו, הוא דמות מוכרת ברחוב החרדי לא רק בשל פועלו כעסקן חרדי, אלא גם בשל ייחוסו. הוא בנו של חבר הכנסת לשעבר אברהם ורדיגר, שכיהן בכמה מושבים של הכנסת מסוף שנות השישים מטעם תנועת פועלי אגודת ישראל, שעם הקמתה בתחילת המאה שעברה ניסתה לשלב בין סוציאליזם לאורח החיים החרדי ואף הקימה שני קיבוצים ומושבים רבים. בנו אף השתחרר לפני שנתיים משירות קרבי בחיל השריון.

התנועה הקימה גם הסתדרות משלה, הסתדרות פועלי אגודת ישראל (פא"י), שוורדיגר הבן הוא המזכ"ל שלה. מתפקידו זה הוא מפקח, יוזם ומממן את פעולותיה של עמותת "טוב" שהקים לפני חמש שנים עם שני חברים נוספים. העמותה בונה שכונות לחרדים עובדים בבית שמש, תיכונים לבנות חרדיות שמגישים לבגרות מלאה ועוזרת לחרדים לרכוש מקצוע, ובעיקר מנסה ליצור לגיטימציה בחברה החרדית ליציאה לעבודה.

חנוך ורדיגר. במאהל בירושלים נגד גיוס חרדים בכפייה, בשבוע שעבר, צילום: מיקי אלון חנוך ורדיגר. במאהל בירושלים נגד גיוס חרדים בכפייה, בשבוע שעבר | צילום: מיקי אלון חנוך ורדיגר. במאהל בירושלים נגד גיוס חרדים בכפייה, בשבוע שעבר, צילום: מיקי אלון

 

"חוק טל מצוין. הוא אפשר לחרדים לצאת לעבודה"

דו"ח של מרכז טאוב מצא כי בסוף שנות השבעים רק 21% מהגברים החרדים לא עבדו. 30 שנה לאחר מכן, שיעור זה שילש את עצמו והגיע ל־65%. כלומר, עד אותה תקופה שיעורי אי־התעסוקה בציבור החרדי אמנם היו גבוהים יותר מאשר בקרב יהודים לא חרדים (8%), אולם העבודה עדיין היתה חלק מאורח החיים. למספרים האלה יש משמעות קריטית למשק הישראלי. בעוד 15 שנה האוכלוסייה החרדית צפויה להוות 20% מסך האוכלוסייה בישראל, וללא השתלבות בשוק העבודה הכללי, ישראל תידרדר כלכלית במעגל אכזרי של הגירת מוחות חילוניים וגדילת האוכלוסייה שאינה עובדת.

עם זאת, הנתונים מראים שמשהו בחברה החרדית מתחיל לזוז, גם אם לאט. בשלוש השנים האחרונות גדל מספר הגברים החרדים המשתתפים בעבודה והוא עומד עתה על כ־40%. "הסיבה לשינוי", אומר ורדיגר, "היא לא מעט בזכות חוק טל, זה שבג"ץ ביטל ובכך גרם לסערה פוליטית. חוק טל אפשר לחרדים לדחות את השירות הצבאי ולצאת לעבודה בגיל 22 אחרי שנת ההכרעה, וזה מה שקרה בפועל. כך, בגיל 25–26 החרדים כבר מסיימים לימודים מקצועיים ויכולים לצאת לעבוד. חוק טל הצליח ומחודש לחודש הרגישו את השינוי. אני נמצא בקשר עם אנשי הטכניון בחיפה, מכללת קריית אונו, מכון לב שבירושלים ומסגרות אקדמיות אחרות. כל יום יש יוזמה וניסיון חדש לשלב חרדים", אומר ורדיגר.

החשש הגדול של ורדיגר נובע מהניסיונות לכפות מידות חילוניות על החברה החרדית. "המערכת החרדית לא מסוגלת לעבוד לפי כללים שכופים עליה. אני אגיד את זה בצורה ברורה - במציאות הנוכחית כל אחד מבין שאצל רוב החרדים אין בכלל שאלה אם ללכת בכפייה לגיוס או לכלא. כל בחור חרדי ילך לכלא, וברחוב החרדי הוא יתקבל כמי שעשה את חובתו", אומר ורדיגר.

 

"נכון שצריך שוויון, אך אל תחמיצו את המטרה"

 

אתה לא יכול להתעלם מהתחושה של רוב הציבור שדרוש שוויון בנטל.

"יש בעיה של שוויון בנטל? צריך לעשות שינויים? נכון. אבל בגיוס בכפייה יעצרו את השתלבות החרדים בחברה. זה יחמיץ את המטרה - להוציא לשוק העבודה, לא שיהיו חיילים מיותרים בעורף".

אך בג"ץ בעצמו קבע שאין להפלות בין מגזרים.

"הנשיאה לשעבר דורית ביניש החליטה להיחרת על דפי ההיסטוריה וקבעה איזה משהו שקיבל תוקף שלא ניתן לערעור. אז אני אומר שכמו שיש פקודה בלתי חוקית בעליל, גם הפסיקה של ביניש לא חוקית בעליל. היא רק גורמת לאנדרלמוסיה ומכניסה את האוכלוסייה החרדית למיצר".

איך צריך לנהוג לדעתך?

"חוק טל עבד מצוין. מ־2007 ועד היום מספר המתגייסים הוכפל פי שמונה והגיע ל־2,372 בשנה שעברה, שזה כל התקציב שעמד לרשות צה"ל לצורך גיוס חרדים. חרדים לומדים באקדמיה ורוכשים מקצוע. מישהו חושב שבאמצעות סנקציות אפשר לקדם את הדבר הזה? מי שמכיר את האוכלוסייה החרדית יודע שלגיטימציה היא כל הסיפור, ההבנה שמי שלמד בכולל יכול לצאת ללבוש מדים ולהשתלב במדינה בלי לשבור את המסגרות המקובלות".

לדעתו של ורדיגר, בשביל עוד קצת דחיפה לחרדים לצאת לעבוד דרושה התערבות של הממשלה ונכונות של המעסיקים להעסיק חרדים. "האוכלוסייה הכללית צריכה ללמוד שהחרדי הוא לא דמון, וגם החרדים צריכים להבין שהחילוני אינו שד. זה יכול לקרות רק אם פיזית הם יכירו זה את זה, ושניהם יספרו למשפחה והחברים שהשני לא נורא, שיש לו רגשות, דעות, עקרונות ואפשר לכבד אותו", הוא אומר.

למרות הכל, אנחנו עדיין לא רואים רב חשוב שקם ואומר "צאו לעבוד".

"תראה, ברחוב החסידי אין התנגדות ליציאה לעבודה. ברחוב הליטאי נשארה התפיסה שהמסלול הוא ישיבתי. אבל המציאות היא שצריך להתפרנס. צריך לזכור שהרב שטיינמן (הרב יהודה שטיינמן, מנהיג הציבור הליטאי - מ"פ) אפשר את חוק טל. התפיסה אומרת שהרשות היא כללית וכל אחד באופן פרטי מקבל את ההכוונה שלו".

אך צריך מאסות שייצאו לעבוד, ובשביל זה צריך הוראה מרב.

"כבר היום יש יותר מ־20 אלף בתי אב מהציבור החרדי שמשרתים בשירות אזרחי, צבאי או לומדים באקדמיה. זו מאסה מספיק קריטית כדי להראות על שינוי כיוון".

כחלק משינוי החשיבה, לא כדאי להכניס לימודי ליבה למגזר?

"בסופו של דבר על מה מדובר, אדם צריך לדעת מינימום של מתמטיקה, גיאוגרפיה ואנגלית. אני בספק אם רוב מסיימי הבגרות בישראל יודעים יותר מזה. אז נכון שהציבור החרדי צריך לעמוד גם הוא בדרישות מינימליות, אבל בינינו גם בציבור הכללי לא קוראים את אלבר קאמי או ז'אן ז'אק רוסו ובטח לא את הפילוסופים היוונים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



39 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

38.
קראתי בסבלנות עד שהוא הגיע לחינוך ולימודי ליבה
קראתי בסבלנות עד שהוא הגיע לחינוך ולימודי ליבה, זה שגם מערכת החינוך החילונית ( "חילונית" ) בקריסה ערכית, לא אומר שאפשר לוותר על חינוך הילדים החרדים. ולא, לא מספיק קצת חשבון וגאוגרפיה ( ולא שאת זה הם לומדים כמו שצריך ) צריך גם היסטוריה, וספרות ואזרחות. בעיקר צריך שראשי הציבור החרדי יוותרו על חומות ההסגר שהם מרימים בפני הציבור שלהם וכן, גם שהמדינה תתחיל לקחת על הילדים האלו אחריות ותאפשר להם עתיד כחלק מהמדינה הזאת. בוודאי שאי אפשר לגייס ביום אחד את כל הציבור החרדי שחי באוטונומיה עם חוקים אחרים לחלוטין, אבל אם רוצים לחשוב על העתיד אי אפשר לוותר על החינוך.
שירלי  |  25.07.12
לכל התגובות