אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החוק להעסקת בני 45 ומעלה בהייטק - סבסוד מוצלח או טלטלה מיותרת? צילום: אריאל בשור

החוק להעסקת בני 45 ומעלה בהייטק - סבסוד מוצלח או טלטלה מיותרת?

במבחן העסקי של השגת יעדים, פריון, רווחיות וניהול אפקטיבי – קליטת העובדים מחדש תיכשל ואז התסכול והייאוש של כל אותם בני 45 ומעלה יהיה גדול יותר

25.07.2012, 17:42 | שמואל ברקן

התבשרנו לאחרונה על הצעת חוק לפיה המדינה תסבסד העסקת בני 45 ומעלה בהייטק. ההצעה הוגשה כתיקון לחוק עידוד השקעות הון, והיא קובעת כי שכר העובדים יהיה לפחות כפול מהממוצע במשק. אם החוק יעבור, הוא יהיה תקף אך ורק לחברות מוטבות ומועדפות לפי חוק עידוד השקעות הון .על פניו, אין ספק שמדובר ביוזמה מבורכת שאולי תצליח להחזיר למעגל העבודה מספר אנשים שנפלטו ממנו. יחד עם זאת, צריך להבין למה הם נפלטו ומה הסיכוי שייקלטו מחדש על אף החוק?

כדי להבין את התופעה יש להבין, תחילה, את אופיו של ההייטק בישראל. ההייטק הישראלי מבוזר מאד עם למעלה מ-2000 חברות בעלות מחזור שנתי שנמצא מתחת ל- 20 מיליון דולר. אנו עדים בשנים האחרונות לחדשנות רבה מאוד, הכוללת כמות אקזיטים עצומה. כמו כן כמחצית ממהנדסי המחקר והפיתוח עובדים עבור מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות גדולות. נוצר מצב בו מרכז הכובד של הפעילות של מרבית המהנדסים בארץ הוא מחקר ופיתוח.

הסיבה העיקרית לכך שמספר בני 45 ומעלה בישראל שנפלטים ממעגל העבודה הוא יחסית גבוה, נעוצה בעובדה שמרבית החברות הן חברות לא "מלאות", ולכן הפרופורציה בין תחומי עיסוק כללי כמו ניהול, שיווק, מכירות, פיתוח עסקי, רכש, תפעול, לוגיסטיקה ויצור לבין מחקר ופיתוח היא לטובת מחקר ופיתוח.

"אורך החיים" של מהנדס הפיתוח קצרים יחסית, מכיוון שהצעירים יותר מעודכנים בטכנולוגיות החדשות וגם עלות שכרם נמוכה יותר. וכך, נוצר מצב בו או שהם לא מתאימים לתפקידים האחרים הכלליים יותר או שפשוט יש יחסית מעט מאוד תפקידים כאלה.

הכוונה של יוזמת החקיקה טובה, אך לצערי היוזמה לא קוראת נכון את המציאות ולכן לא תצלח. במידה והחוק יעבור ייווצר גל של קליטה, שינצל כסף ממשלתי, אולם כשהדבר יצטרך לעמוד במבחן העסקי של השגת יעדים, פריון, רווחיות וניהול אפקטיבי - הקליטה תיכשל ואז התסכול והייאוש של כל אותם בני 45 ומעלה יהיה עוד יותר גדול.

המהלך הנכון בטווח הקצר הוא לקחת את כל היכולות של בני 45 ומעלה, שנוצרו בהייטק ושנפלטו ממנו, ולנתב אותן לחברות "מלאות" שלא בהכרח מתחום ההייטק. שם יש יותר אפשרויות לתפקידים שבהם יהיה להם ערך מוסף אמיתי וכולם ירוויחו. במקום לנסות לחוקק חוק "עקום", משרד העבודה בשיתוף עם הגופים הציבוריים שעוסקים בהייטק צריכים להגדיר במדויק את הפרופיל של בני 45 ומעלה שנפלטו ממעגל העבודה.

בנוסף, במקום לסבסד "דבר עקום" שישכרו שירותי חברות השמה מהשורה הראשונה, יש למצוא מקומות עבודה מתאימים בחברות שעוסקות בתעשיות "נמוכות", אך "מלאות" ושיתוגמלו על פי הצלחה.

בטווח הארוך הפתרון האורגני יבוא מהצמחת חברות הייטק ישראליות "מלאות" וגדולות שיפרצו את גבולות מדינת ישראל בגדול. בחברות כאלה בני 45 ומעלה יוכלו לבוא לידי ביטוי מרבי במקומם הטבעי מבלי לעבור טלטלה מיותרת. חברות כאלה אף ייצרו מעגלי תעסוקה נוספים לכל הגילאים ולמגוון רחב של ענפים במשק.

הכותב הינו מנכ"ל משותף בפריסקייל ישראל ודירקטור לשיווק ומכירות במזה"ת ואפריקה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
מדובר באפליה על-פי הגיל
מה שכתוב במאמר - אומר שלצעיר מספיק להיות צעיר. היתרון שלו - שכר נמוך. הגיוני שצעיר עולה פחות. אפילו שהוא יותר מעודכן בטכנולוגיות חדשות, הוא לא יכול להיות יעיל. חוסר יעילות מחוסת על-ידי שעות נוספות ללא תשלום - שזה עברה על חוקי עבודה. טכנילוגיות משתנות כל 3-5 שנים ואז חברות מעדיפות לזרוק החוצה את אותם אנשים שנעשו לא מעודכנים ומחפשות "טריים". שיטה הזאת נובעת מחוסר רצון לאפשר לאנשים לגדול מבחינה מקצועית בתוך החברה. במקום להכשיר את העובד ולתת לו תוספת במשכורת - מחליפים אותו לחדש. עבל בכך כל ידע שנצבר תוך כדי עבודה הולך לאיבוד. שיטה הזאת היא המצאה של קמצנים טיפשיים.
אירנה , מרכז  |  29.08.12
4.
"וגם עלות שכרם נמוכה יותר"
כמי שעובד בהייטק ונמצא בגיל "הבעייתי" אני חושב שבמשפט שאמר שמואל ברקן מסתתרת כל האמת = לא רוצים את העובדים המבוגרים בשל עלותם. אולם אף מעביד לא שאל את אותם מבוגרים (לדעתי) אם יסכימו לעבוד בשכר נמוך יותר ואני בטוח שרבים יסכימו כי ההייטק בנשמתם. המעבידים מעדיפים את הצעירים כי אולי גם קל לשלוט ולנצל אותם. ודווקא כשאני רואה את השיער הלבן של שמואל ברקן אני תמה איך הוא עצמו לא שם לב לאיזו קבוצה הוא עצמו משתייך. אם הוא עצמו לא מבין מה התרומה של עובד ותיק אשר לא יקפוץ בעוד שנתיים למקום חדש, אזי באמת אין מי שיבין. אם רק היו משנים את הגישה ניתן היה לנצל כוח אדם איכותי להרים כאן תעשיית הייטק שלא אצה לעשות רק אקזיטים אלא היתה הופכת להיות טבע שניה. אני בטוח שנושא עלות השכר איננו מהווה חסם לאותם עובדים ותיקים = הם ישמחו לעבודה המספקת להם כבוד עצמי והם עם ניסיונם יוכלו להרים כאן תעשיה למופת. מדוע רק בהייטק ובעיקר כאן בישראל נושא הגיל הפך לנושא כלל ? כי לנצל ניתן רק את הצעירים הלהוטים שיוצאים מהאוניברסיטאות.
אריה , כפר סבא  |  26.07.12
לכל התגובות