אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זה הזמן להתחיל לפחד צילום: אוראל כהן

זה הזמן להתחיל לפחד

משברים בנקאיים נוטים לפרוץ במחצית השנייה של השנה, לבנקים בארה"ב אין מספיק כסף כדי להתמודד עם משבר, ולא בטוח שישראל חסינה בפני הטלטלה הבאה. שורת מחקרים שפרסמו כלכלנים בכירים בארץ ובעולם חושפת עתיד עגום

26.07.2012, 08:08 | אורי פסובסקי

משברים בנקאיים נוטים לפרוץ במחצית השנייה של השנה, לבנקים בארה"ב אין מספיק כסף כדי להתמודד עם משבר, ולא בטוח שישראל חסינה בפני הטלטלה הבאה. שורת מחקרים שפרסמו כלכלנים בכירים בארץ ובעולם חושפת עתיד עגום

קיץ אמור להיות הזמן הקלאסי לניקוי ראש ולקריאת מותחנים על החוף. אבל בקיץ הזה, המותחן האמיתי מתרחש בעולם האמיתי, מבורסות אירופה ועד משרד ראש הממשלה בירושלים, שאמור להודיע ביום שני על שורה של גזירות כלכליות. מי שמחפש חומר קריאה מפחיד באמת, מוזמן להציץ בשורה של דו"חות כלכליים שיצאו באחרונה. הם אולי יבשים, אבל להבדיל מספרות זולה, הפחד נשאר איתך הרבה אחרי שסיימת לקרוא.

1. אימת משבר הסתיו

בנקים קורסים בסתיו. זו המסקנה העולה מדו"ח שפרסמו בחודש שעבר לוק לאבן ופביאן ולנסיה, כלכלני קרן המטבע הבינלאומית. צמד החוקרים ניסה למצוא מאפיינים משותפים ל־147 מהמשברים הבנקאיים שאירעו ב־40 השנים האחרונות ברחבי הגלובוס. אחד הממצאים המפתיעים הוא שברוב המקרים, משברים בנקאיים נוטים לפרוץ במחצית השנייה של השנה, במיוחד בסוף הקיץ או לקראת סוף השנה.

הסיפור לא נגמר תמיד בבנקים. ברבע מהמקרים המשבר מתפשט ממערכת הבנקאות לשאר הכלכלה ומוביל למשבר חובות או למשבר מטבע. מי שניזוק במיוחד ממשברים כאלה הן כלכלות מתקדמות.

2. הבנקים לא מוכנים

בחודשים האחרונים מפרסם הכלכלן זוכה פרס נובל רוברט אנגל סדרת מחקרים המבוססים על שיטה חדשה שפיתח למדידת סיכון במערכת הבנקאות. על פי חישוביו, מצבה של מערכת הבנקאות לא השתפר משמעותית מאז 2008. דירוגי הבנקים המסוכנים אולי השתנו מעט, כשבנק אוף אמריקה החליף את סיטיבנק בצמרת הטבלה האמריקאית, אבל המספרים הכוללים נותרו דומים: למערכת הבנקאות בארצות הברית חסרים כ־500 מיליארד דולר להתמודדות עם משבר. באירופה הבנקים מהווים סיכון מערכתי גדול אף יותר.

 

3. המערב שקוע בחובות

אחד הכלכלנים הבולטים בצרפת, ד"ר פטריק ארטוס מבנק ההשקעות הצרפתי נטיקסיס, מפרסם מדי יום מחקרי בזק מאלפים על מצב הכלכלה האירופית. הניתוח שלו חד־משמעי: בסופו של דבר, כדי למנוע את התפרקות גוש היורו, הבנק האירופי המרכזי ייאלץ לרכוש כמות אדירה של איגרות חוב ממשלתיות - בדיוק הצעד שלו מתנגדים בגרמניה. במחקר אחר הוא קובע כי הסיוע שלו זקוקות מדינות הפריפריה גדול כל כך, שגרמניה לא יכולה לעמוד בו בלי להרוס את התחרותיות העולמית שלה.

לפי ארטוס, עד שרמת החוב במדינות ה־OECD לא תרד, הצמיחה תישאר אטית, ומחירי הנכסים ימשיכו לדשדש. במילים אחרות, גם אם לא יהיה משבר, והעולם לא יתמוטט בקרוב, אין הרבה סיבות לצפות להתאוששות מהירה.

4. אין תשובה בישראל

לנוכח אי־הוודאות בעולם, בבנק ישראל מפחדים. בשבוע שעבר, כשברקע ההתגוששות סביב יעד הגירעון, פרסמו ד"ר קובי ברוידא ממחלקת המחקר וד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד, ניתוח של ההבדלים בין המיתון של 2001–2003

למיתון של 2008–2009. על קצה המזלג, במיתון האחרון ננקטו צעדים "אנטי־מחזוריים": הורדת ריבית מתמשכת וגידול בתקציב. להבדיל, במיתון של תחילת העשור קברניטי המשק נאלצו דווקא לנקוט קיצוצים בהוצאה הציבורית, ולהעלות את הריבית בעיצומו של המשבר. לצעדים האלה היה מחיר. על פי החישוב של פלוג וברוידא, המדיניות המרסנת של תחילת העשור הקודם החמירה את המשבר, ועלתה למשק בהפסד תוצר של 1.5%. המדיניות המרחיבה של המיתון האחרון הקטינה את הפסד התוצר ב־0.9%.

את המאמר שלהם מסיימים השניים בניסיון להביט קדימה, לנוכח האפשרות שמשבר נוסף בפתח. האם ישראל תוכל לחזור על הצעדים שנקטה במשבר הקודם? "התשובה אינה מובנת מאליה", הם כותבים, ומסכמים: "מדיניות טובה בזמנים טובים מניבה פירות נאים בזמנים קשים". ומי שרוצה מוזמן גם לגזור מסקנה נוספת: מדיניות גרועה בזמנים טובים מניבה פירות מרים בזמנים קשים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות