בקצב האתמול

דוגמה טובה לכך היא סאגת Beats, החברה ש־HTC רכשה 50.1% ממניותיה בשנה שעברה, רק בשביל למכור השבוע 25% חזרה לבעליה. Beats, שהוקמה על ידי המוזיקאי ד"ר דרה ומייצרת אוזניות וספיקרים, היתה הכלי שבאמצעותו ביקשה HTC לבדל את מכשיריה משאר יצרניות הסמארטפונים. זה היה הנשק המרכזי שבאמצעותו ביקשה יצרנית הסמארטפונים לחדור לשוק האמריקאי החשוב באמצעות שיתוף פעולה עם מותג פופולרי בקרב הצעירים.

מנכ"ל ונשיא HTC, פיטר צ'ו

אבל זה לא הלך. שיתוף הפעולה בין HTC ל־Beats היה מוגבל, וטכנולוגיית הסאונד לא שולבה בכל הדגמים של החברה. יתרה מזאת, איש לא הרגיש ביתרון הטכנולוגי של מכשירים ש־Beats כן צוידה בהם. ייתכן שזו חוכמה שבדיעבד, אבל גם אם HTC היתה מתנהלת בצורה אחרת עם הרכישה, משלבת את הטכנולוגיה בכל מכשיריה ומגבה אותה, למשל, בשובר לרכישת מוזיקה מקוונת או נגן אנדרואיד משובח — אולי כן היתה מצליחה להשתלט על נישה מסוימת.

בניגוד לימיו הראשונים של האייפוד לפני עשור, השוק כיום עבר הלאה והצרכן מחפש מסך טוב, חוויית משתמש מוצלחת ואפליקציות. איכות הסאונד של הסמארטפון — ועל כך יעיד כל מי שנסע באוטובוס בחברת בני נוער מרעישים — לא באמת מעניינת את הצרכנים. אם HTC לא תדע להתמקד, להמציא את עצמה מחדש ולחשוב על סיבות אמיתיות שאנשים ירצו את המכשירים שלה, העתיד שלה יישמע פחות ופחות טוב.