התובע הרוויח, הדירקטורים ניצלו והציבור יצא בלי כלום

חודש וחצי לאחר שנמנעה ברגע האחרון חקירתו של נוחי דנקנר בבית המשפט במסגרת התביעה הייצוגית שהוגשה נגד דסק"ש, הגישו הצדדים לבית המשפט הודעה על הסכם פשרה. לפי הפשרה, דסק"ש תתרום 18 מיליון שקל לטובת אוכלוסיות נזקקות ברחבי הארץ וכן תשלם 4 מיליון שקל לתובע הייצוגי עו"ד יעקב סבו ולעורך דינו. עו"ד סבו יקבל 750 אלף שקל, ואילו בא כוחו עו"ד רון דרור יזכה לשכר טרחה של 3.24 מיליון שקל. לפי הנטען בהודעת הפשרה, קביעת הגמול לעו"ד סבו ושכר הטרחה של עו"ד דרור מבוססים, בין היתר, במאמצים שהשקיעו בניהול ההליך, "לרבות הסיכונים שנטלו על עצמם", ובכלל זה מימון חוות דעת מומחה של ירון זליכה, החשב הכללי באוצר דאז.

עוד עולה מההסכם כי בעלי המניות, שבשמם הוגשה התביעה הייצוגית, לא יקבלו פיצוי כלשהו ומי שתתמן את הפשרה היא קופתה של דסק"ש - תוך שכל יתר הנתבעים ובהם דנקנר, נושאי משרה ודירקטורים נוספים בתביעה לא יהיו אחראים לכל נזק או עילה והתביעה האישית נגדם תידחה.

התביעה והבקשה לאשרה כייצוגית הוגשו ב־2009 והן עוסקות בהנפקת זכויות שהוצעה על ידי בעלי השליטה בכור שנה לפני כן, בנובמבר 2008. כור דיווחה אז כי בכוונתה לגייס 500 מיליון שקל במסגרת הנפקת זכויות. בחודש העוקב רכשה דסק"ש במסחר זכויות נוספות ל־8.6% מניות נוספות של כור, כך שלאחר המימוש של כל הזכויות שהיו בידיה, הגדילה את אחזקתה בחברה ל־74% (ביחד עם אחזקתה של החברה־האם, אי.די.בי פתוח). לטענת התובע עו"ד יעקב סבו באמצעות עו"ד רון דרור, הנפקת הזכויות נעשתה לצורך דילול חלקו של הציבור במניות כור, תוך ניצול של המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008.

לדברי סבו, בעלי השליטה והדירקטורים פעלו במסגרת הנפקת הזכויות בניגוד לתשקף המדף שפורסם בסוף מאי 2008, תוך שהם קובעים מחיר נמוך ביותר הן ביחס למחיר המניה והן בעניין ההון העצמי ואף לרשום רווח הון מיידי של 320 מיליון שקל. בתביעה נטען כי דרך פעולה זו מהווה עושק של בעלי מניות המיעוט.

במסגרת התביעה שהוגשה לביהמ"ש נתבעו גם נושאי משרה ודירקטורים של החברה, בהם אבי פישר, צבי לבנת, יצחק מנור, חיים גבריאלי ועמי אראל. הנזק שנטען כי נגרם לבעלי המניות הוערך במועד הגשת התביעה בסכום של עד 272 מיליון שקל, והיא התבססה גם על חוות דעת מומחה מטעם זליכה שתמך בעילת התביעה.

דנקנר ויתר הנתבעים טענו כי כור נאלצה לצאת בהנפקת הזכויות בשל צורך דחוף להגדיל את יתרת המזומנים כדי שהאשראי שנטלה לא יעמוד לפירעון מיידי. לטענתם, דרך פעולה זו נכפתה עליה בשל המשבר הכלכלי, והם דחו הטענות בנוגע לניסיון פסול לדלל את חלקו של הציבור.

נוחי דנקנר, יו"ר אי.די.בי | צילום: עמית שעל

לפני כחודשיים אמור היה להיחקר נוחי דנקנר בפרשה, לפי הוראה של השופט רם וינוגרד. השופט דחה את בקשתו של דנקנר, באמצעות עו"ד רם כספי, שלא להיחקר וקבע כי עדותו נדרשת נוכח הדומיננטיות שלו בהליך קבלת ההחלטות סביב ההנפקה.

ימים בודדים לפני החקירה של דנקנר, שאמורה היתה להתקיים ב־17 ביוני, ביקשו הצדדים בהודעה מוסכמת לבטל אותו והודיעו לשופט שהם נמצאים בעיצומם של מגעים להסכם פשרה וכי "המשך שמיעת הראיות עלול לסכל אותו". השופט תהה מדוע לא ניתן לגבש את הפשרה לפני מועד העדות של דנקנר, אך הצדדים ביקשו מהשופט 30 ימים לצורך גיבוש הסדר הפשרה. בהמשך שבו וביקשו ארכה נוספת, ובשבוע שעבר הגישו את הסכם הפשרה לאישורו של השופט.

לפי הפשרה, שכפופה לאישורו של בית המשפט, הנתבעים הסכימו "לפנים משורת הדין" שעילת התביעה תתקבל נגד החברה אך תידחה נגד נושאי המשרה והדירקטורים, כך שלא תחול עליהם כל אחריות אישית או אחרת. במסגרת קבלת התביעה נגד דסק"ש ייקבע כי בהנפקה חרגה כור תעשיות מהיקף המניות שאותן יכלה להציע על פי תשקיף המדף שפורסם על ידיה, ולכן היא תחויב בתרומה לאוכלוסיות חלשות בסכום של 18 מיליון שקל. עוד נכתב בפשרה כי הצדדים מעוניינים להציע את תפקיד נשיא העמותה לנשיאת העליון בדימוס, דורית ביניש.

בהודעה על ההסדר מוסבר כי הסיבה שהפיצוי יינתן לציבור ולא לטובת בעלי המניות שבשמם הוגשה התביעה מלכתחילה היא כי הצדדים חלוקים בשאלה האם קיים נזק בר־פיצוי, וכי אפילו אם יש נזק בר־פיצוי - בירור הזכאות של כל בעלי המניות יחייב הליכים אינדיבידואליים מסובכים.

הצדדים מבקשים עוד מהשופט להימנע ממינוי בודק כפי שקבוע בחוק התביעות הייצוגיות כדי שיחווה את דעתו על הפשרה, משום שלטענתם, "במינוי בודק יהיה רק לעכב את ביצוע הסדר הפשרה ולהביא להוצאות נוספות בלא שצפויה מכך תועלת של ממש". לדבריהם, ניתן להסתפק בהודעה לציבור על ההסדר ובהודעה ליועץ המשפטי לממשלה ולרשות ני"ע, שיוכלו להביע את עמדתם.

על הסדר הפשרה חתומים עו"ד צבי אגמון בשם דסק"ש, עו"ד רם כספי בשם דנקנר ויתר הנתבעים ועו"ד רון דרור המייצג את התובע הייצוגי. הצדדים לפשרה סירבו להגיב עליה.