"אני מכוון לפריפריה"

ישראל אוחיון (27), מעצב הקולקציה החדשה של רנואר, מגיע לראיון כשהוא לבוש דווקא בחולצה של קסטרו. מרגע שהוא לוקח לידיו את מכנסי הדנים מקולקציית הקפסולה שלו, הוא לא מפסיק למולל את הבד בידיו, לבהות בצבע המדויק שייצרו עבורו במפעלי רנואר ולהפוך במגוון סוגי התפרים. בנובמבר 2011, כשרנואר נתנה חסות לתצוגת מעצבים צעירים בשבוע האופנה בתל אביב, העלה אוחיון למסלול את עבודת הגמר שלו משנקר והוסיף לה שלושה פריטים חדשים. הפריטים של אוחיון, אז בוגר טרי של המחלקה לעיצוב אופנה, עסקו בפער בין הזהות האמיתית לזו שמציגים בחברה, ונראו כשריון שקוף, שקווי המתאר של הגוף נשקפים דרכו. אוחיון זכה בפרס המעצב המבטיח של התצוגה ובאפשרות לעצב קולקציית קפסולה לרשת. בימים הקרובים תעלה למדפים "Renuar by Israel Ohayon" - הקולקציה שעיצב, ובה שמונה פריטים לגברים.

החיבה של אוחיון לצורות, שהופיעה על מסלול שבוע האופנה בחומרים כניילון, PVC ועורות, מגולמת הפעם בתפרים שונים ועדינים, הפזורים בטעם על פריטים שאוחיון לא התפשר על איכות הבד שלהם וצבעם. פלטת הצבעים המינימליסטית כוללת קאמל, כחול דיו (שאוחיון מכנה "כחול רווי"), שחור ולבן. החיוך שלו כשהוא מציג את הפריטים מעיד על שביעות רצונו מהתוצאה.

איך זה קרה?

"קודם כל החלטתי שאני רוצה לעשות קולקציית גברים. זה מה שעשיתי עוד לפני הלימודים, כשעיצבתי לי ולחברים שלי. את הקולקציה לנשים אני אשאיר לעבודה בסטודיו, קולקציית גברים נראתה לי הדבר הנכון עבור רנואר. נפגשתי עם קרן גולן, המעצבת הראשית של קו הגברים, ויוסי ברוש, הבעלים. המחקר שעשיתי כלל עשרות ניסיונות בתפרים. בניתי מאגר של כ־50 דיטיילים שונים, שפיזרתי על הפריטים. את הדגמים אני תפרתי, והמפעלים, שנבחרו לפי צורך הייצור של כל פריט, שכפלו את העיצובים שלי. פריטים שהייצור המסחרי שלהם כשל ירדו מהקולקציה. תהליך העבודה היה מדהים. עבדתי בבית, עבדתי עם המעצבים של רנואר על האטיקט, התדמיתנות, הכל. עזרו לי ונתנו לי חופש מוחלט".

לעבוד עם אלבז

אוחיון היה מוערך ומחוזר עוד בזמן לימודיו: הוא התמחה אצל גדעון וקארן אוברזון, ואחר כך עבר לבית האופנה הצרפתי לנוון. "פעם בשבוע נערכה פגישה עם אלבר אלבז, שבה המעצבים הראו לו סאמפלים שאנחנו, הסטאז'רים, הכנו", הוא מספר. "זה היה מדהים לראות איך עובד בית אופנה בסדר גודל כזה. דוגמית תחרה שעיצבתי בגודל 10 X 10 ס"מ היתה חוזרת אחרי שבוע כגליל בד שלם המוכן לעבודה".

ישראל אוחיון, לבוש בבגדי הקולקציה שלו, בחנות רנואר. עודלפני שהתחיל ללמוד עיצב בגדים לעצמו ולחברים | צילום: אוראל כהן

הסגנון של אלבז השפיע עליך?

"קשה שלא להידבק בחיידק שלו. בקלילות ובעושר של השמלות, שמצליחות לשדר אגביות. זה תפס אותי לתקופה, אבל לקחתי צעד אחורה וניסיתי למצוא את המקום האישי שלי בתוך כל זה".

לאחר תצוגת הגמר שלו בשנקר הציע לו אוברזון משרה קבועה, אבל אוחיון בחר לעבוד אצל יניב פרסי, בעיקר על קולקציה לרשת רזילי. "עזבתי את פרסי כי בער בי לפתוח סטודיו משלי", הוא מסביר, ומבט בפניו מסגיר שגם עכשיו הוא רוצה לחזור למכונת התפירה.

אז איפה אתה היום?

"בבית שמש, שם נמצא הסטודיו שלי. אני מכוון לפריפריה, מעצב ותופר שמלות ערב בהזמנה ומקדיש את כל זמני לזה. אני רוצה להתחיל לבנות את העסק שלי - בתל אביב כמעט שאין מקום לעוד מעצב, ובפריפריה יש קהל שמוכן להשקיע באופנה. אני מאמין שמי שתרצה שמלה שלי תגיע עד אליי".

הקולקציה של אוחיון תהיה יקרה בעד 30% ממחירי פריטי הבייסיק של רנואר, אך ממבט בתוצר המוגמר נראה שיש לכך הצדקה. שמונת דגמי הקולקציה - חולצות מכופתרות בשחור ולבן, מכנסי דנים וז'קט עור בכחול דיו, טי שירט בשני גוונים של כחול, מכנסיים בצבע קאמל, מכנסיים ומקטורן שחורים - יקבלו קיר נפרד בחנויות הרשת. טווח המחירים נע בין 110 ל־1,000 שקל.