הנהירה אל הדולר פסחה על הכספיות הדולריות: פדיונות של 55 מיליון שקל
הריצה לחוף המבטחים הדולרי לא עזרה לקרנות, שספגו פדיונות בשלושת החודשים האחרונים בעיקר בשל התשואות הנמוכות באג"ח ארה"ב
ליגת הקרנות הכספיות הדולריות היא האחות הקטנה של קטגוריית הקרנות הכספיות השקליות ומונה רק תשע קרנות שמנהלות 800 מיליון שקל. בקטגוריה שש קרנות שנקובות בשקלים ומהוות יעד למשקיעים שמבקשים להיצמד לשער הדולר. שלוש קרנות נוספות נקובות בדולר ומיועדות עבור משקיעים בעלי נזילות דולרית, שמחפשים פיזור על ידי השקעה במטבעות או בחברות בעלות יתרות דולריות.
משקיעים אלה יכולים להשקיע בקרנות אג"ח חו"ל (בדולר, ביורו ובינלאומיות), או בקרנות כספיות דולריות שהן השקעה בטוחה יותר ופחות תנודתית. הכספיות הדולריות משקיעות בפיקדונות בנקאיים, באג"ח קצרות של ממשלת ארה"ב (T-Bills) ובאג"ח קונצרניות בדירוגים גבוהים (AA ומעלה).
העולם נוהר לדולר
המשקיעים הישראלים מורגלים לחשוב שחשיפה מטבעית מהווה סיכון מיותר לאור התנודתיות הרבה בשערי החליפין בין המטבעות, אולם לאור ההתפתחויות הכלכליות בעולם ראויה הקטגוריה לתשומת לב רבה. האג"ח האמריקאיות (בעיקר הארוכות) מהוות במיוחד בתקופה זו חוף מבטחים ויעד לעלייה לרגל מכל העולם, דבר שגורם לדולר לנסוק גם בישראל - שערו מול השקל חצה לאחרונה את רף 4 השקלים והוא בשיא של שלוש שנים.
התחזקותו של הדולר מול השקל משקפת התחזקות שרשם מול כל המטבעות המובילים בעולם (למעט הין היפני). סין, המלווה הגדולה בעולם, העלתה במאי את אחזקותיה באג"ח ממשלת ארה"ב ל־1.6 טריליון דולר, הרמה הגבוהה ביותר השנה. כך גם יפן, המלווה השנייה בגודלה בעולם, העלתה את אחזקותיה ב־T-Bills לעשר שנים ל־1.1 טריליון דולר - כך לפי בלומברג.
סיבות נוספות להתחזקות הדולר הן הפחתת הריבית בישראל בחודש שעבר שמורידה את האטרקטיביות של השקל, הגירעון התקציבי המסתמן והמתח הביטחוני באזור. ככל שהמשבר ישפיע על הכלכלה המקומית, כך יגברו הלחצים על בנק ישראל להוריד את הריבית לעבר ה־2%, דבר שצפוי להביא להתחזקות נוספת בדולר.
מקומיים נגד הזרם
בניגוד למגמה העולמית, בשלושת החודשים האחרונים שהסתיימו ביולי נפדו מהקרנות בקטגוריה 55 מיליון שקל, זאת אף שמתחילת השנה כל הקרנות מכות את מדד הייחוס - אג"ח ארה"ב ל־90 יום - עם תשואה ממוצעת של 2.9%. שבע מהקרנות היכו את המדד ב־18 החודשים האחרונים עם תשואה ממוצעת של 10.7%, וחמש קרנות עשו זאת בשלוש השנים האחרונות.
אחת הסיבות לפדיונות בקטגוריה היא הריבית האפסית שמשלמת האג"ח האמריקאית הקצרה. בנוסף, בהראל פיא שמחזיקה את שתי הקרנות הגדולות בקטגוריה מסבירים שהמשקיעים המקומיים חוששים מהקרנות בשל תנודתיות שערי החליפין, ולפיכך הם מעדיפים את קרנות אג"ח חו"ל שנותנות תשואה גבוהה יותר, שכמובן מלווה בסיכון גדול יותר. אולם, בהראל טוענים כי דווקא בחודש האחרון נרשמה התעוררות גדולה בקטגוריה.
השוואת תשואות עם הקטגוריה הכספית השקלית מגלה שבטווחים הקצרים השיגו הקרנות השקליות תשואות עדיפות. התשואות הממוצעות בקטגוריה הדולרית מתחילת השנה וב־18 החודשים האחרונים עמדו על 2.9% ו־10.7% בהתאמה. זאת, לעומת 1.2% ו־4% בקרנות הכספיות השקליות. אולם, בשלוש השנים האחרונות הכספיות השקליות השיאו תשואה גבוהה יותר, 7.7% לעומת 0.4% בדולריות. יש לציין כי נגרם עיוות מסוים בתשואות של הקרנות הדולריות, שכן הן מחושבות בשקלים לפי דרישת רשות ני"ע.
למשקיעים כדאי לשים לב לדמי הניהול, במיוחד בקטגוריה הכספית, שבהן התשואה גם כך נמוכה יחסית ולכן דמי הניהול עלולים "לאכול אותה": הפער בין הקרן הזולה ביותר, מגדל כספית נקובה בדולר שגובה דמי ניהול ל־0.15% ומדורגת חמישית בדירוג ל־18 חודשים, לבין כלל כספית דולרית המדורגת שמינית (0.8%) הוא 0.65%.
השורה התחתונה: כל הקרנות הכספיות הדולריות היכו מתחילת השנה את מדד הייחוס, אך רק שבע מתוכן עשו זאת גם ב־18 החודשים האחרונים.IFO מפיצת מוצרי מורנינגסטאר בישראל
תגובה אחת לכתיבת תגובה