אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אזהרה חמורה" לאלשיך צילום: אוראל כהן

"אזהרה חמורה" לאלשיך

כששופטים בכירים טועים, המערכת יודעת להתכופף למענם

31.07.2012, 08:25 | ענת רואה

החלטת נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס שלא להדיח את השופטת ורדה אלשיך היתה צפויה ובכל זאת הצליחה אתמול לעורר הדים במערכת המשפטית. מערכת המשפט כבר הוכיחה כי יש לה נטייה ליישר פינות כשמדובר בשופטים בכירים שנתפסים בקלקלתם, כך שבמובן זה אין בהחלטה חדש.

עם זאת, מידת הגיבוי שהעניק גרוניס לאלשיך, העובדה שמזער והפחית מחומרת החלטת הנציב אליעזר גולדברג בעניינה ובחר להתמקד בוותק שלה במקום במעשים הלא תקינים שביצעה - הצליחה להטריד גם את אלו שמראש חזו שהפרשה תסתיים באזהרה שתתויק בתיק האישי ותו לא.

השופטת ורדה אלשיך, צילום: אלכס קולומויסקי השופטת ורדה אלשיך | צילום: אלכס קולומויסקי השופטת ורדה אלשיך, צילום: אלכס קולומויסקי

הנשיא גרוניס התבסס בהחלטתו על שלושה נימוקים, והמרכזי שבהם לדבריו הוא הטענה שהנציב גולדברג נמנע מלהמליץ לו ולשר המשפטים לפעול להדחת אלשיך. גרוניס כותב כי נתן לכך "משקל נכבד" בהחלטתו.

ההסתתרות מאחורי הנציב מביכה ובעייתית. הרי, אילו הנציב היה פועל כפי שגרוניס מצפה ממנו וכותב למשל בהחלטתו כי יש להדיח את אלשיך, הדבר עלול היה להתפרש כניסיון לכפות עמדה על גרוניס והשר נאמן ולהכניס אותם למלכוד שלא יאפשר להם להשאיר את אלשיך בתפקידה.

הנציב פעל נכון כשנמנע מלתבל את החלטתו החמורה ב"המלצות" שהוא נעדר סמכות לגביהן, אלא להעבירה כפי שהיא להכרעת המוסמכים. ההסתתרות של מקבלי ההחלטות מאחורי אי־קבלת המלצה מחזקת את המסקנה כי יש לקדם טיפול בהצעת החוק להרחיב את סמכויותיו של הנציב.

הנימוק השני של הנשיא גרוניס מתבסס על האמירה שהנציב "לא קבע שהתיקונים שבוצעו ע"י אלשיך לא משקפים את שאירע ונאמר בדיון". לא בכדי משתמש כאן גרוניס בשלילה כפולה, שכן הנציב גם לא קבע את ההפך: שהתיקונים משקפים דברים שנאמרו במהלך הדיון, אך בגלל טעות קלדנית הם לא נכללו בפרוטוקול.

גולדברג כתב בדו"ח כי עו"ד רפאל ארגז טען ש"הזדעזע לגלות" תיקוני פרוטוקול שמעולם לא נאמרו במהלך הדיון, ועו"ד חיים ארבל שנכח באולם תמך בו. נציגת הכונס הרשמי מנגד טענה כי "אינה זוכרת" מה בדיוק נאמר. מול אלה עמדה גרסת אלשיך שטענה כי הדברים נאמרו בעל פה, אך הקלדנית לא הקלידה אותם. לנוכח כל אלו קבע גולדברג כי "במצב דברים זה של גרסאות סותרות, אין בידי להעדיף את גרסת כב' השופטת בנושא".

גרוניס לעומת זאת מגיע למסקנה כי הנציב קבע רק שהתיקונים לא נעשו בהתאם להוראות הדין ויוצא מנקודת הנחה שהם שיקפו את שנאמר בדיון. בכך ממזער גרוניס את חומרת המעשים של אלשיך והופך אותם למעין פגם טכני.

הנימוק השלישי של גרוניס, כי אלשיך היא שופטת שתרמה רבות וכי היא עתידה לפרוש בעוד שנתיים היה צפוי, אך הוא תמוה. ממתי עברם של אישי ונבחרי ציבור והעובדה שהם קרובים לגיל הפרישה מסייעים להם לקבל חסינות כשהם נתפסים בקלקלתם?

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
החלטה נבונה בעליל של גרוניס, תבורך החלטתו. כעת תתנגדו!!!
במדינה שבה שולט הרשע ואדם לאדם זאב והשינאה של האדם כלפי רעהו גואה מיום ליום, אנו מוצאים עצמנו בכל בוקר זה כנגד זה. לא משנה אם מדובר בשכן שתפס את החניה, בנהג שעקף לתומו מימין, בשוטר מזיע בדרך, בבני בליעל שדוקרים אזרח,או מכים טייס, לא משנה ליכוד או עבודה, שחור או לבן, העיקר לכעוס לשנוא,להטיח, להדיח, להתלהם, לקנא, לכעוס להתרגז, לא משנה אם מדובר בילדך, בשכנך, ברעייתך ובודאי באם מדובר בכב' השופטת אלשייך.ראשית נשמיץ, נגדף, נתרגז ניכעס, לא משנה המטרה או היעד. מחליט כב' נשיא בית המשפט העליון לנזוף ולא להדיח, מתעורר הכעס והזעם. מתבסס כב' השופט על כב' השופט גולדנברג, שעפ הכתבה כאן : לא קבע גודברג ולא המליץ להדיח, ממשיך וכותב כי על פניו הדברים ניראים אחרת מימה שנאמר ,ולא בוצעה עברה שלא כדין, וכמו כן מדובר בשופטת שיושבת 35 שנה ומטפלת בתיקים הקשים ביותר של בית המשפט. את האזרח זה לא מעניין,גם ששני אזרחים שרפו עצמם לדעת לא מעניין. הואשמנו בצליבת ישו. בואו ניצלוב עצמנו ואז נרגיש הקלה.
מוסקוביץ אמנון , ראשלצ  |  01.08.12
5.
עוד סיבה מדוע יש להחזיר בדחיפות את המשוב על השופטים
מעניין שממתנגדיה הראשיים של המשוב הייתה לא אחרת מאשר כב' השופטת ורדה אלשייך יחד עם מבקר המדינה הקודם (שבאופן אבסורדי התנגד לביקורת והפך למבקר). אם מוסד השפיטה סבור שביכולתו לבקר את עצמו באופן יעיל אז ההחלטה טרפה את כל הקלפים. יודגש שבמישור המשפטי כב' השופטת אלשיך היא שופטת נהדרת וראויה ולוחמת עזה בגופים ובתאגידים מושחתים. ברם, על פניו התנהגותה במקרה דנן חרגה מכל נורמה שיפוטית ראויה ובמיוחד כאשר הצדק צריך גם להראות לעיני הציבור. מעשה כב' הנשיא פוגם בשביבי האמון שהציבור עוד רחש למערכת המשפט כאשר הייתה תקווה שכהונתו תחפה על שני קודמיו מבחינת בניית מערכת האמון של כלל הציבור וציבור עוה"ד בפרט. עכשיו כל הסמכותיות של כב' השופטת אלשיך כלפי הצדדים ומרשיהם תהיה לפחות בעיני המתבונן לריק והמתבונן זה כלל הצבור. כל ה"חינוך" לכללי התנהגות והגינות של עורכי דין, מנהלי חברות ובעליהן, שהייתה מוצדקת על פי רוב (אם כי דרכיה היו לעיתים שונות ממזג שיפוטי נדרש), עתה אף אחד לא יאמין למילה הכתובה ושלא לומר לדבורה על פיה. ואם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר ? ומיניה וביה כאשר נשיא ביהמ"ש סומך החלטתו על מבקר השופטים במקום להנהיג ולקבוע מסמרות ולא להיתלות בהחלטות של אחרים. למרבה הצער מנהיגינו פסו מן העולם לא רק בפוליטיקה אלא גם בעולם המשפט ואף אחד כבר אינו יכול לשמש כדוגמה לצעירים הנושאים עיניהם כלפיהם.
עו"ד אחד , מרכז  |  31.07.12
לכל התגובות