"במקום לטפל בבעיות שלה, אירופה שמחה לאידם של האמריקאים"

לפי הניתוח של פרופ' דני צידון, המשבר הפיננסי בארה"ב נוהל בצורה מופתית במונחים היסטוריים. "זה לא אומר שלא נעשו טעויות, אבל כשנשווה את זה למשברים הקודמים זה היה מופתי. כל עוד זה היה התהליך המוביל, היה אפשר לראות את היציאה של העולם מהמיתון. אבל מה שקרה באירופה - מה שמזכיר לפעמים חלק מהמילוליות המתלהמת בישראל - שבמקום לטפל בבעיות שלה, אירופה קודם כל שמחה לאידם של האמריקאים, אף שהיתה לה בדיוק אותה הבעיה.

"מנקודה מסוימת באמצע 2011 התהליך הבועתי הגיע לשיא ורק אז התחיל תהליך של הקטנת המינוף, כמו שהתחיל שנתיים קודם לכן בארה"ב".

צידון טוען שבניגוד לארה"ב, ההתמודדות עם המשבר באירופה ממש לא מנוהלת. "למעשה, אם היתה בעברית מילה שמתארת את ההפך מניהול הייתי משתמש בה. זה לא מאוד מפתיע שזה כך. מה שכן הפתיע, גם אותי, הוא העוצמה של זה. אני חשבתי כל העת שהרציונליות תגרום לאירופים לפעול הרבה יותר מהר. אך נוצר מצב שגם אם החוב עצמו לא גדל אלא נשאר במקום, המינוף המשיך לגדול כי ערך הנכסים קטן. למעשה, אירופה הביאה את עצמה למקום הרבה יותר גרוע ממה שהיתה מגיעה אליו לו היתה מנהלת את זה באופן דומה לאמריקאים".

מה אתה צופה שיקרה?

"התחושה שלי היא שהאירופים מבינים שהתפרקות של גוש היורו משמעה ירידה של אירופה מבמת ההיסטוריה למאה השנים הקרובות. ולכן אפילו הגרמנים מבינים היום שזו האחריות שלהם לשלם. הם הנהנים העיקריים מהקמת גוש היורו, כפי שאפילו שר האוצר שלהם כבר מודה באופן גלוי, ולכן זה הזמן שלהם להחזיר. סדר הגודל של הבעיה הוא הרבה יותר קטן מהמספרים שמופיעים בכותרות העיתונים. צריך רק לחדש את האמונה במערכת הפיננסית".