אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ניתוח "כלכליסט": כשגם לאקדמאים אין עבודה, כולם בבעיה צילום: בלומברג

ניתוח "כלכליסט": כשגם לאקדמאים אין עבודה, כולם בבעיה

בתוך שנה זינק מספר דורשי העבודה בעלי תואר אקדמי ב־12%. הפעם הקודמת שבה נסקו במהירות שיעורי האבטלה שלהם היתה במשבר של 2009. האם יוצאי האקדמיה הם הראשונים לסבול בתקופות שפל?

01.08.2012, 07:03 | מיקי פלד

אחד הסממנים העקיפים למצבו הדועך של המשק הישראלי מסתתר, כך מתברר, בנתונים הנוגעים למצוקת העבודה של האקדמאים. נתוני שירות התעסוקה שהתפרסמו לפני כשבועיים מראים כי העלייה במספר דורשי העבודה שהם בוגרי אוניברסיטאות או מכללות אינה פוסקת. מאז מאי 2011 שיעור הגידול החודשי הממוצע במספר האקדמאים דורשי העבודה עומד על 0.7%. כך, בתוך קצת יותר משנה גדל מספרם מכ־16 אלף לכמעט 18 אלף איש - פי 5.7 מהגידול החודשי הממוצע במספר כלל דורשי העבודה.

טקס הענקת תארים , צילום: בלומברג טקס הענקת תארים | צילום: בלומברג טקס הענקת תארים , צילום: בלומברג

כדי לדון בבעייתם של בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה כדאי להביט לאחור. עד אמצע 2008 איש לא חשד שהעלייה המתונה במספר האקדמאים המובטלים מבשרת רעות. בתחילת אותה שנה התייצבו בלשכות התעסוקה 12 אלף אקדמאים, אך עד אמצע 2008 מספרם תפח ל־14 אלף. שישה חודשים מאוחר יותר - כשהמיתון התברר כמשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז השפל הגדול - מספר האקדמאים המובטלים כבר זינק ב־22% נוספים.

היציאה מן המשבר הביאה אמנם להיפוך מגמה, אך לא פתרה את הבעיה. זאת שכן מאז החלה 2010, כמעט בכל חודש חל גידול במספר דורשי העבודה בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. השאלה היא מדוע זה קורה.

שני הסברים לבעיה

קשה להצביע על הסיבות שמובילות לעלייה המתמדת במספר דורשי העבודה האקדמאים. אחת מהן עשויה להיות

הירש. "עוד אי אפשר לזהות דפוס ולגזור מסקנה, אבל יש סימן לדאגה. היצע העבודות לאקדמאים אינו מספיק", צילום: עמית שעל הירש. "עוד אי אפשר לזהות דפוס ולגזור מסקנה, אבל יש סימן לדאגה. היצע העבודות לאקדמאים אינו מספיק" | צילום: עמית שעל הירש. "עוד אי אפשר לזהות דפוס ולגזור מסקנה, אבל יש סימן לדאגה. היצע העבודות לאקדמאים אינו מספיק", צילום: עמית שעל

הגידול במספר בעלי תואר אקדמי בשנים האחרונות. ב־2007–2009 חל זינוק של 27% במספר בוגרי המכללות בישראל ומספרם נעמד על כ־17 אלף איש. לנתון זה ישנה השפעה בטווח הארוך, אך הוא אינו יכול להסביר את השינויים בטווח הקצר.

ההסבר השני קשור לכך שבעלי מקצועות אקדמיים חשופים יותר לקיצוצים ולהידוקי חגורה מצד מעסיקים. די לחשוב על העובדים בתחומי הפיננסים או התקשורת, למשל, ולהיזכר בגלי הפיטורים הגדולים בתחומים אלה במשבר שעבר — כדי לחשוב שייתכן שהידוק החגורה הנוכחי מסמן את המשבר החדש. "עוד אי אפשר לזהות ממש דפוס ולגזור מסקנה, אבל ללא ספק יש סימן לדאגה", אומר ל"כלכליסט" מנכ"ל שירות התעסוקה בועז הירש. "ייתכן שנצטרך לדעת להתאים טוב יותר את ההכשרות המקצועיות לצרכים של האקדמאים. ברור לנו שהיצע המשרות לאקדמאים דורשי עבודה אינו מספיק ואנו צריכים להגדילו משמעותית".

נותנים להם ואוצ'רים

בחינה מעמיקה של נתוני בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה המגיעים ללשכות התעסוקה מגלה כי ככל שאתה צעיר יותר - בעייתך גדולה יותר. מהנתונים עולה כי קבוצת הגיל שבה מספר דורשי העבודה האקדמאים הוא הגבוה ביותר היא זו של בני 25–34. 6,374 מהם מוגדרים כדורשי עבודה. לעומת זאת, בקרב בני 35–44 ישנם 5,219 אקדמאים דורשי עבודה.

נכון להיום, התנאים לקבלת דמי אבטלה הם קשוחים ביותר ותפקידם העיקרי הוא לגרום לאקדמאים לחזור כמה שיותר מהר אל העבודה. כך, אקדמאי דורש עבודה שגילו אינו עולה על 25, יוכל לסרב למשרה שמציעים לו בלשכת התעסוקה רק בשבועיים הראשונים לאבטלה. כל סירוב לאחר מכן עלול להביא לשלילה של זכאותו לדמי אבטלה.

לאקדמאי דורש עבודה בגילי 25–28 ניתן להציע כל עבודה לאחר 30 יום של אבטלה. בגילי 28–35, בחלוף 60 יום של אבטלה לא יוכל האקדמאי לסרב למשרה ללא סיכון של דמי האבטלה שהוא מקבל. מעל גיל 35 המצב משתנה, והפקיד בלשכת התעסוקה מחויב להציע לדורש העבודה משרה שהיא רק במקצועו.

הירש מסביר שהכלי העיקרי להשמתם של אקדמאים בשוק העבודה הוא שיטת הוואוצ'רים להכשרה מקצועית. כל ואוצ'ר כזה שווה בערך 7,000 שקל, ואיתו יכול האקדמאי לבחור כל קורס מקצועי שיש בשוק ופקיד התעסוקה מאשר לו.

תגיות

102 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

101.
אנשים שהם לא באמת בתוך שוק חיפוש העבודה לא לגמרי מבינים את המצב כיום.
הדעה הרווחות אצל רוב האנשים היא שכל בוגרי הטכניון מועסקים ונחטפים בסוף התואר, אני גם חשבתי כך כאשר נרשמתי. אני מבין כעת שהכוונה הייתה לבוגרי מדעי המחשב והנדסת חשמל. אני למדתי באחת מ"ההנדסות האחרות" אך אני כיום מבין שאין ממש הבדל בין כל "ההנדסות האחרות" ובסופו של דבר הביקוש בשוק הינו רק עבור בוגרי מדעי המחשב והנדסת חשמל. מתוך הפקולטה שלי מספר קטן מצאו עבודה בתחום – רובם מצאו את העבודה על ידי קשרים, חלק עשו הסבה לתכנות, חלק מובטלים, חלק באמת רצו ללכת לתואר שני וחלק ניכר לא מצאו עבודה והמשיכו לתואר שני בתקווה שזה ישפר את סיכוייהם למצוא עבודה, אחלה פיתרון כך הם חושבים, ברגע שהם יסיימו את התואר השני הם יבינו שזה לא קידם אותם בכלום כי את המעסיקים כיום מעניין רק ניסיון ספציפי בתעשייה ולא עוד תואר. המצב בשוק מטורף ולרוב המשרות יש דרישות לא הגיוניות שקוברות את המהנדסים המתחילים, הרי איך אוכל בכלל להתחיל לצבור את 6 שנות הניסיון שדורשים אם הרגע סיימתי את הלימודים ואף אחד לא מוכן להכניס אותי ללא 6 שנות ניסיון. מניסיוני בחיפושי העבודה הבנתי שהכול שטויות ובסופו של דבר מילה מהבן אדם הנכון וכל הדרישות המנופחות שדורשים נעלמות בשניות. אני זוכר שהלכתי ללמוד הנדסה כי חשבתי בתמימותי ששם אין את הקומבינות האלו ושהנדסה זה מקצועיות נטו. הסטטיסטיקות שמוצגות פשוט משקרות ורוב הבוגרים שאני מכיר לא הולכים ללשכת התעסוקה פשוט מבושה. הסיבה העיקרית למצב הזה היא שהשוק מוצף, זו גם הסיבה שסוכנויות כוח האדם עושות את כל המיונים הדרקוניים האלה כמו דינאמיקות קבוצתיות ועוד הופעות קרקס שונות ומשונות וזה פשוט כי הן יכולות ואם מחר הם ידרשו שבזמן המבחנים אנשים יקפצו דרך חישוק בוער תאמינו לי שהם ימצאו אנשים שיסכימו. אה ודרך אגב אני לא יודע אם הבנתם או לא אבל אנחנו כבר מזמן במיתון ואל תתבלבלו מכמויות האנשים שאתם רואים בעזריאלי או מכל מיני הצהרות שקריות על איך המשק הישראלי רק נשרט מהמשבר העולמי, המצב בישראל בעיקר לצעירים (בעיקר החילוניים) הוא קטסטרופלי.
יוסי , מרכז  |  02.08.12
100.
הכל קומבינות
מרתיח אותי לקרוא את אלו שרושמים צריך לדעת מה ללמוד. כי מי מאיתנו לא נתקל בתחילת הלימודים בקונפליקט של מה ללכת ללמוד. כשמצד אחד אתה רוצה ללמוד ולעבוד במה שאתה אוהב שהרי כך יהיה לך סיפוק ותהיה הרבה יותר יעיל ומרוצה במקום העבודה אבל אין בזה כסף / עבודה. ומצד שני אתה חושב ללכת ללמוד מקצוע שמעניין לך את התחת אבל עושים בו אחלה כסף ויש בו עבודה. לידיעת כותבי הערה זו, אז כולם הלכו ולמדו משפטים ומה יצא מזה?! יש יותר מידי משפטנים וגם להם אין עבודה ואז כולם הלכו ללמוד ראיית חשבון, ומה יצא מזה?! יש יותר מידי רואי חשבון וגם בזה אין עבודה. ועכשיו באופנה , כולם רוצים להיות מהנדסים. ואז גם בזה אוטוטו לא תהיה עבודה. כפי שהזכרתי בתגובתי הקודמת הכל קומבינות! אם אתה מכיר מישהו שמכיר מישהו אתה יכול לקחת את הרזומה ולנקות איתו את השולחן החדש שלך במקום העבודה החדש אליו התקבלת... מזל טוב ובהצלחה. כל שאר המבריקים שנלחמו על אותה משרה ימשיכו הלאה למקום אחר בו אין להם קומבינה וגם בו טלפון אחד ממישהו שמכיר מישהו יגרום להם להמשיך את מסע חיפוש העבודה והטרטור ההזוי הזה.
02.08.12
99.
4 היקר הכנס וקרא בבקשה
ידידי היקר, בגיל 34 הייתי בדיוק במצבך, בדיוק!!!! לא פחות ואולי אף יותר גרוע. היום, עשור אחרי - יש לי משפחה, ילדים, עבודה חלומית והכנסה גבוהה מאוד, ולא ארחיב. ומדוע אני מספר לך את זה - כי אתה לא מאמין כמה מזל יכול לחכות לך בפינה אם רק לא תתייאש ותנסה. מציע לך למצוא עבודה פשוטה בגוף גדול ודינאמי ולהתקדם מלמטה. לא להתייאש ובכל נקודת זמן - בכל תפקיד - לעשות את המקסימום שלך. לא לבזבז זמן על כעסים ועל חוסר צדק - אלא לנסות להגיע לעמדה שממנה תוכל להילחם בתופעות אלו כתתקל בהן. אם לא תנסה למצוא משהו שמתאים לך אלא משהו זמין ואפשרי - תוכל להתחיל לעזור לעצמך ואתה לא יודע כמה הזדמנויות יש בכל פינה, היאוש מטשטש אותן, התקווה צובעת אותן באור זרחני בוהק. אל יאוש ידידי - אתה עוד צעיר - והחיים מלאים הפתעות! אל תעצור צעד לפני סוף העליה! בהצלחה ומחזיק לך ולאלפי ישראלים יקרים שכמוך אצבעות!
ישראל ישראלי  |  02.08.12
98.
אולי הגיע הזמן לחלק משרות ל2
יש לי רעיון מעניין, למה לא לחלק משרה אחת לשתי משרות? למשל משרה של מישהו שמרוויח 15 אלף בחודש ועובד 10 שעות ביום תחולק לשני אנשים שעובדים 5 שעות (או חצי מהימים) ומרוויחים 7.5 אלף בחודש. ואז כמובן יהיו הרבה פחות מובטלים. אז נכון, לאותם אנשים יהיה פחות כסף והם לא יוכלו לקנות אייפון לילד בן השנתיים שלהם, אבל לפחות הם יראו את הילד הזה! אולי הם לא יוכלו לנסוע לחול פעם בשנה, אבל הם יוכלו ללכת עם כל המשפחה לים פעם בשבוע, או לטיולים בארץ. לא צריך לחייב כלום, ומי שרוצה לעבוד 80 שעות בשבוע שיהנה, זכותו. אבל לדעתי צריך לאפשר יותר משרות חלקיות, כי כרגע הם מעטות מאוד, ובתחומים שדורשים השכלה, כמעט ואין אופציה כזאת. ההצעה אמנם לא מועילה לכלכלה, כיוון שיש פה ביזבוז משאבים, אבל מבחינת הכלכלה הדבר הכי מועיל זה שכולם יעבדו 24 שעות ביום, אז אולי עדיף לשכוח מהכלכלה ולהחליט מה יותר חשוב בחיים, כסף, או משפחה, חברים ותחביבים. לא עדיף ללמוד לתואר בשביל שבעתיד תוכלו לעבוד פחות ולהינות יותר? במקום ללמוד לתואר בשביל לקבל יותר כסף ולעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה.
פרקליטת השטן  |  01.08.12
לכל התגובות