המדינה התנגדה, המוסדיים תמכו: שכרו של ברודט יעלה ב-74 אלף שקל בשנה

החל מה-1 בינואר יו"ר בנק לאומייהנה מהעלאה של 3.7% בשכר שהם 74 אלף שקל בשנה - כך החליט היום דירקטוריון לאומי למרות התנגדות המדינה וקרנות הפנסיה הוותיקות להעלאה.

באסיפה הכללית שהתקיימה אתמול בבנק, התנגדה המדינה, המחזיקה בכ־6% ממניות לאומי, לתוספת השכר. קרנות הפנסיה הוותיקות, עמיתים, המנוהלות על ידי יואב בן אור, החליטו ליישר קו עם עמדת המדינה ולהתנגד גם כן להעלאת השכר. כך הופנה הזרקור לאופן הצבעתם של הגופים המוסדיים, המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור. אוצר התיישבות היהודים (5%) הצביעה נגד העלאת השכר לברודט.

ל"ככליסט" נודע, כי רוב הגופים המוסדיים הגדולים המחזיקים במניות הבנק, הצביעו בעד התוספת לשכרו של ברודט. זאת, בהתאם להמלצת חברת הייעוץ החיצונית אנטרופי, המספקת להם המלצות הצבעה. חברות הביטוח הגדולות מנורה, הראל, מגדל, והפניקס דווקא כן תמכו בשידרוג שכרו של ברודט.

בבנק לאומי כבר אין גרעין שליטה, הגופים המוסדיים שמחזיקים יותר מ־33% ממניות הבנק הם בעלי הרוב וביחד עם בעלי המניות הפרטיים בבנק (דוד עזריאלי, אלפרד אקירוב ושלמה אליהו) מגיעים לאחזקות של 55.84% - מה שעשוי להעמיד אותם בניגודי עניינים פוטנציאליים ביחס להחלטות הקשורות בבנק, כל עוד לא מתקיימת הפרדה ריאלית פיננסית. ייתכן מצב שבו בעלי המניות הגדולים הם לעתים גם הלווים הגדולים של אותו בנק.

כנשאל אחד ממנהלי ההשקעות בגוף מוסדי מדוע הצביע בעד העלאת שכרו של ברודט בעוד המדינה התנגדה, אמר כי "ההתנגדות של המדינה היא פופוליסטית. השכר של ברודט ראוי. כמה הוא ביקש תוספת? 3%? על זה כל המהומה?".

מנהל השקעות אחר הצטער שלא ידע כי המדינה תתנגד והוסיף "אם לא היתה ההמלצה של אנטרופי שסינדלה אותי, הייתי מצטרף להחלטה של המדינה. זה היה נותן לי את הכוח לבוא לוועדות ההשקעה שלי ולנמק בפניהם מדוע צריך להתנגד לשכר - אם המדינה מתנגדת אז למה שאנחנו נאשר?".

לפיכך מסתמן כי ברודט, שנהנה מעלות שכר שנתית של 3.1 מיליון שקל ב־2011, יקבל עכשיו עוד כ־6,200 שקל בחודש.

מיכל עבאדי־בויאנג'ו, החשבת הכללית באוצר הסבירה אתמול את התנגדות המדינה להעלאת שכרו של ברודט: "בעיתוי הנוכחי ובראיה כוללת של כלל הנסיבות בהן מצוי המשק הישראלי, אין להצדיק העלאת שכר".

פרופ' דני צידון, המכהן כמשנה למנכ"לית בנק לאומי, אמר רק אתמול בראיון ל"כלכליסט" כי מצבו של המשק הישראלי בכי רע והסביר ש"הממשלה נתנה לפער בין ההכנסות להוצאות להתרחב יותר מדי. ההתחייבויות התקציביות גדלו באופן משמעותי ממה שהיה בעבר, וזאת על סמך תחזיות אופטימיות מדי".

עוד הוחלטת בישיבת הדירקטוריון להגדיל את ההון הרשום של לאומי לסך 3.215 מיליארד שקל, למנות את חיים סאמט, אריה גנס, אפרים צדקה, רמי רוזן וידידה שטרן לדירקטורים חיצוניים בבנק, בכפוף לאישור המפקח על הבנקים.