הסתיים הדיון בוועדת הכספים: נדחתה הצעת גפני להעלות את מס החברות

הסתיים הדיון בוועדת הכספים. הצעתו של יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, להמיר את העלאת מדרגות מס הכנסה בתוספת 0.5% למס החברות לא התקבלה. בתוך כך, סיכם גפני עם אנשי האוצר כי לצורך חישוב הסכום החייב ב"מס יסף" ניתן יהיה לפרוס על פני 6 שנים סכומי כסף גדולים שיימשכו החוסכים מקופות גמל או שיקבלו כפיצויי פרישה.

לגבי כספים ממכירת דירות, יוחלט בקרוב אם לפרוס את הסכומים, או לקבוע תקרה לגובה הסכום שיחושב לצורך קביעת המס.

מנהל רשות המסים, דורון ארבלי מסר כי בנושא החישוב המאוחד של שני בני זוג לצורך מס הכנסה, יורחב מאוד הפטור הקיים כיום בסכום של 49 אלף שקל לשנה. לדבריו, תוך מספר שבועות יגישו אנשי האגף לכנסת הצעה כיצד לטפל טוב יותר בנושא זה.

יו"ר ועדת הכספים, משה גפני | צילום: עמית שעל

ועדת הכספים של הכנסת התכנסה היום (א') לדיון פגרה מיוחד לאישור חבילת הגזירות שאישרה הממשלה בשבוע שעבר, לקראת אישורן הסופי במליאת הכנסת מחר. הוועדה דנה בהצעה להטיל "מס יסף" של 2% על הכנסות מעבודה ומהון של יותר מ- 800 מיליון שקל בשנה.

הישיבה היום הוקדשה רק לדיון בהצעות האוצר, וועדת הכספים אמורה לאשר את ההצעות מחר, יחד עם אישורן במליאה.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני הודיע כי הוועדה לא תאשר את ההצעה אם האוצר ייענה להצעתו לפרוס הכנסות חד-פעמיות גדולות, כמו למשל פיצויי פיטורין או ממכירת דירה, על פני מספר שנים.

נציג האוצר הבהיר בדיון כי מכירת דירה שחל עליה פטור ממס שבח לא תחשב לצורך חישוב מס היסף. לדבריו, "מס היסף אמור להכניס לקופת המדינה כ- 600 מיליון שקל בשנה".

הוועדה דנה גם בהצעה להעלות את מדרגות מס הכנסה השלישית, רביעית וחמישית ב- 1%. לדברי מנכ"ל האוצר, דורון כהן, אישור ההצעה יגדיל את הכנסות המדינה בשנה הבאה בכ- 1.2 מיליארד שקל.

בתשובה להצעת יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, להמיר את העלאת שיעור מס הכנסה בהעלאה של 0.5% במס החברות, אמר כהן כי בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג הופסק בתחילת השנה התוואי הרב-שנתי של הפחתת שיעור מס החברות, והוא עומד היום על 25%. "העלאת מס החברות היא מהלך שהכי פוגע בצמיחה", אמר מנכ"ל האוצר, "ואסור לכן להעלות אותו, במיוחד על רקע ההאטה בפעילות הכלכלית במשק". לדבריו, העלאה של 0.5% במס החברות תגדיל את גביית המסים רק בכ- 350 מיליון שקל בשנה, ולעומת זאת נטל מס הכנסה בישראל אינו גבוה במיוחד.

לדברי ח"כ אבישי ברוורמן, "הבעיה האמיתית היא שאף אחד מאיתנו אינו יודע מהם באמת מספרי התקציב. "אין לי מושג בכלל מהו הגירעון בתקציב ומהי התוכנית הכלכלית של הממשלה", אמר ברוורמן, "אם הבחירות היו מתקיימות בספטמבר, לא היו מביאים בכלל את חבילת הגזירות לכנסת. אין תכנון ואין תוכנית עבודה, וחברת 'אינטל' עזבה את ישראל כי מדינת ישראל אינה מנוהלת. הממשלה הולכת לפיתרון הכי קל. זה דיון שטחי ולא רציני. ככה לא מנהלים מדינה".