חגי בדש ושלומי ברכה מפסגות: "כל האפשרויות רלבנטיות באמפל, גם לקחת את החברה"

כמה שעות לפני ההצבעה על הסדר החוב, ונראה שאמפל לא תצליח לגייס רוב של 75% מכל סדרה, הנדרש לאישורו. "כל עוד לא יהיה שיפור בהסדר שיענה לדרישה שלנו - אנחנו נתנגד", מדגיש שלומי ברכה, מנכ"ל הפנסיה והגמל של פסגות, ומי שעד לאחרונה כיהן כמנהל ההשקעות הראשי.

בראיון משותף ל"כלכליסט" מסבירים ברכה ומנכ"ל פסגות חגי בדש את הקו הנחרץ שהם נוקטים, הן באמפל והן במקרים אחרים. "ההתייחסות שלי כמנכ"ל פסגות", אומר בדש, "היא התייחסות עניינית ולא פרסונלית, גם באמפל, גם בסקיילקס וגם בדסק"ש".

לאחר שרוב הגופים המוסדיים כבר נקטו עמדה ברורה ביחס למתווה עקרונות הסדר החוב של אמפל (מלבד הראל ששומרת על זכות השתיקה, אך נראה כי תתמוך), נראה כי ההתנגדות הנחרצת שמובילים פסגות ומיטב סתמה את הגולל על המתווה הנוכחי שהציע בעל השליטה יוסי מימן. גם לאחר שינוי העמדה שפרסמה חברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי, שבחרה להמליץ על תמיכה בהסדר - ושסלל ככל הנראה את קבלת התמיכה מהראל - הסיכוי לאישור בהצבעה היום קלוש.

"אנחנו בתקופה שבה הסדרי חוב זה חלק מהותי מהיומיום של בתי השקעות בישראל", אומר בדש. "עשינו שינוי גדול לאחרונה, והקמנו 'מחלקה של מעורבות מוסדית', המחלקה הראשונה שעוסקת בשמירה על זכויות העמיתים באופן רציף. המטרה שלנו היא לגרום לכך שחברות יעבדו למען כל בעלי המניות ובעלי החוב, ולא רק למען בעלי השליטה".

במסגרת ההסדר האחרון שהציעה אמפל, אמורים מחזיקי האג"ח מסדרה ב' לקבל כ־5 מיליון דולר על חשבון תשלום הקרן של הסדרה. סכום של 5 מיליון דולר נוספים יועבר לנאמנים של שלוש הסדרות להבטחת תשלומי הריבית. מחזיקי האג"ח יקבלו הקצאה של 23% ממניות אמפל וכן שעבודים נוספים.

אמפל התחייבה שלא למשוך דיבידנד לפני פירעון של 50% מקרן האג"ח ולא לבצע עסקאות עם בעל השליטה. מימן, מצדו, התחייב להזרים לחברה 6 מיליון דולר באמצעות מניות חברת אלטק שברשותו וכן סכומים נוספים, אך מנגד ביקש למשוך, באמצעות מרחב (החברה שבאמצעותה שולט מימן באמפל), דמי ניהול בסכום דומה.

יוסי מימן | צילום: אוראל כהן

למה אתם, בניגוד למרבית המוסדיים, לא משתמשים בשירותיה של אנטרופי?

"אנחנו חושבים שהדברים האלו הם זכויות קיומנו, אנחנו לא חושבים שצריך להפריט את זה, זה העבודה שלנו. מה זה בית השקעות? תפקידו הראשון זה לדאוג לכסף של העמיתים", אומר בדש.

"בסופו של דבר, אנחנו בוחנים כל נושא לגופו, ונעמוד מאחורי עמדתנו מבלי לזגזג. אנחנו עושים לא מעט דברים, מול חברות, מאחורי הקלעים, לא הכל מתוקשר".

מה אתם רוצים מבעל השליטה?

"המקרה של אמפל הוא מורכב, אבל הוא דוגמה מצוינת", אומר ברכה. "לאחר המתווה המקורי היו שני דברים שהתעקשנו עליהם. ראשית, ביטול הבקשה לפטור מתביעות, שאחרי לא מעט דיונים - קיבלנו. שנית, תרומת בעלים משמעותית, שלא קיימת במתווה הנוכחי. כיום בצורה שהיא מוצגת, היא לא מספיקה. צריך לקבל תוספת של כסף, משהו משמעותי, ולא משהו זניח וסמלי, ולכן פסגות ימשיך להתנגד.

"אנחנו רוצים שבעוד שנתיים המחזיקים יהיו במצב שהוא לא פחות טוב מעכשיו. לכן אנו דורשים שהליך הדחייה לא יעלה כסף למחזיקים (ולכן דרושה הזרמת בעלים משמעותית יותר - א"ג ול"פ), כמו גם לשמור את החופש לתבוע את המנהלים אם נבחין במהלך התקופה בהתנהלות בעייתית".

ברכה מוסיף כי "פנינו לאמפל כבר אחרי הפיצוץ השני בצינור הגז ממצרים (מתוך 11 - א"ג ול"פ) ביוני 2011, וביקשנו מהם שיגדירו מה הם עושים. ביקשנו שאמפל תפסיק ליצור השקעות חדשות. זה המשיך לשיחות עד שמהר מאוד זה הגיע למצב כיום, אבל אנחנו באנו לפני החברה".

האם יש אפשרות שבעלי האג"ח ייקחו את החברה וינהלו אותה בעצמם?

"אין לנו שום בעיה לקחת חברה לפירוק, במקרה הצורך, להצביע נגד הסדרים אם צריך, ואם ישנה סיטואציה שונה שבה ישפרו מהותית את הזכויות של העמיתים שלנו - להצביע בעד.

"לקחת את החברה זו אופציה, אף על פי שאנחנו לא עוסקים בניהול חברות. אם הבעלים הנוכחי גורם יותר נזק מתועלת ולא מזרים כספים לחברה - אתה לוקח את החברה. זה תהליך שיכול לקחת גם שנתיים, כשאתה מנסה למקסם את המכירה של נכסי החברה. זה עומד על הפרק גם באמפל, אבל כאמור, אנחנו לא בעניין של לנהל חברות או להשביח אותן, המטרה היא טובת העמיתים".

בדש מאמין כי אפשרות הפירוק נמצאת על השולחן, ואומר כי "יש פה מאזן אימה ברור, כל ענייני ההסדרים מהווים חלק אדיר מהיום שלי. אנחנו בקו מאוד ענייני, וכל האפשרויות רלבנטיות".