יש תעודה, אין עבודה: "היצע המשרות לבוגרי תואר בכלכלה פוחת"

השנים האחרונות לא היו קלות עבור בתי ההשקעות. המשברים האחרונים (משבר הסאב־פריים ב־2008 ומשבר החוב באירופה שהחל ב־2010 ועדיין נמשך) והידוק הרגולציה מצדה של רשות ניירות ערך אילצו את בתי ההשקעות לעבור למבנה רזה מאוד ולנסות לצמצם את הוצאותיהם ככל האפשר. המשברים בשווקים הגיעו שנים ספורות לאחר רפורמת בכר, שהובילה לגל גיוסים נרחב בתחום הפיננסי, וכתוצאה מכך נאלצו בתי השקעות לפיטורים וקיצוצים כואבים.

מגמה זו, שנמשכת גם בשנה האחרונה ואף צפויה להחריף לקראת המיזוג המתגבש בין בתי ההשקעות דש ומיטב, מובילה גם לירידה חדה במשרות המוצעות בתחומי ייעוץ, שיווק וניהול השקעות המוצעות לבוגרי תואר ראשון בכלכלה ובמינהל עסקים. באקדמיה, מנגד, מתרחש תהליך הפוך: מספר בוגרי הכלכלה ומינהל עסקים עלה בשנים האחרונות לנוכח הגידול בכמות הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל.

ארכיון | צילום: יותם פרום

"ניתן לראות שהיצע המשרות לקהל בוגרי האוניברסיטאות בשוק ההון ירד משמעותית כתוצאה מהמשבר בשוק ההון. יש פחות ופחות משרות לבוגרים, וגם המשרות שכיום מוצעות מצד שוק ההון הן לרוב בשכר התחלתי נמוך יחסית שנע בטווח של 5,000–5,500 שקל", מסביר יובל קמין, מנהל פעילות שוק ההון בקבוצת נישה.

נועה וולפר, מנהלת תחום הבנקאות ושוק ההון בחבר הון אנושי, מוסיפה כי "כיום, יש פחות אופציות של משרות התמחות שנפתחות למועמדים חיצוניים בבנקים ובבתי השקעות. אם בעבר לבוגרי אוניברסיטה היה היצע של משרות בתחומי ההשקעות והתפעול, ניתן לראות כיום שכמות הביקושים גדלה מצד הבוגרים בעוד שכמות ההיצע ורמת השכר בקרב בתי השקעות ירדה משמעותית".

לדבריה, בתי ההשקעות מעדיפים לקדם עובדים "מתוך הבית", והם מבצעים מכרזים פנימיים למשרות שעשויות להיות רלבנטיות עבור בוגרי אוניברסיטה. "המדיניות בשוק ההון בשנתיים האחרונות היא לקדם אנשים מתוך הבית, ויש מעט מאוד גופים שמסכימים לקבל בוגרי תואר ראשון בתחומים הרלבנטיים להתמחות אצלם".

לעומתם, גורם בכיר באחד מבית ההשקעות הגדולים בארץ מבהיר כי הירידה בהיקף המועסקים בשוק ההון קבועה, ולא תלויה במצב הבורסה או במחזור העסקים. "בתי ההשקעות פשוט רוצים להתייעל", הוא מסביר.

סינון העובדים קפדני יותר

אלא שהירידה בדרישה לעובדים בשוק ההון היא רק ההתחלה. לנוכח התגברות הרגולציה והמשברים בשוק ההון, נדרש סינון קפדני יותר של המועמדים לתפקידי ניהול או שיווק השקעות ובחינות הרישיון מטעם רשות ני"ע הולכות והופכות לקשות יותר. כך, למשל, ב־2011 לבדה נבחנו 2,382 איש בבחינה מקצועית א', שהיא בחינת הרישוי לשם קבלת רישיון לעסוק בייעוץ או שיווק השקעות, אולם רק 53% מהם עברו אותה. בבחינה המקצועית ב', שהיא בחינת הרישוי הנדרשת לצורך ניהול תיקי השקעות, עמד שיעור ההצלחה על 60% בלבד (מתוך 974 נבחנים).

מצב זה יוצר פער, שהולך וגדל, בין אלו שמתחילים את ההליך לקבלת הרישיון לבין אלו שנכנסים למסלול התמחות בבתי ההשקעות ובבנקים - ולבסוף עוסקים בפועל במקצוע. בשנים 2010 ו־2011 הגישו 4,970 ו־4,295 (בהתאמה) בוגרי כלכלה או מינהל עסקים בקשה להכרה בבחינות שעברו במהלך הלימודים במקצועות המימון, הכלכלה והסטטיסטיקה כבחינות פטור לצורך קבלת רישיון מטעם רשות ני"ע. עם זאת, בתקופה זו טיפלה הרשות רק ב־1,139 בקשות להתמחות בפועל. המשמעות: חלק ניכר מבוגרי הכלכלה, שמתחילים את ההליך לקראת רישיון לעסוק בייעוץ או ניהול השקעות, לא מצליחים למצוא עבודה בתחום.

מכניסת חוק הייעוץ החדש (1995) ועד 2006 העניקה רשות ני"ע 1,165 רישיונות של ניהול תיקים ו־4,377 רישיונות ליועצי השקעות. ב־2007, שנחשבת לשנת השיא של שוק ההון המקומי לאחר יישום המלצות ועדת בכר, העניקה הרשות 226 רישיונות למנהלי תיקים, 666 רישיונות ליועצי השקעות ו־202 רישיונות למשווקי השקעות. בשנת 2011 המספרים התכווצו: 152 מנהלי תיקים ו־248 יועצי השקעות קיבלו רישיון מטעם הרשות. מספר הרישיונות שהוענקו למשווקי השקעות צנח ב־20% בהשוואה לשנת 2010 והסתכם ב־144.

לאור הנתונים ממליצה וולפר לסטודנטים שלא לרדוף כבר מהתחלה אחרי חלום ייעוץ או שיווק ההשקעות, אלא להיכנס לעבודה בתחום באופן הדרגתי. "בוגר אוניברסיטה בכלכלה צריך לתכנן את הקריירה שלו נכון ולהתחיל במשרות טלפוניות או בק אופיס כדי שיוכל להתקדם לתחומי הייעוץ, השיווק וניהול ההשקעות בבתי ההשקעות והבנקים. הבוגרים צריכים לשנות את הגישה שלהם ולהבין שכדי להגיע להתמחות בבתי ההשקעות, עליהם להתחיל במשרות זוטרות יחסית של טלמרקטינג. גם הבנקים רוצים קודם שהעובד יתחיל ממשרה של עובד זוטר כמו פקיד או טלר ורק לאחר שהוכיח את עצמו הוא יוכל להתקדם למשרה של יועץ השקעות".

המיזוגים צוברים תאוצה

המיזוגים בשוק ההון הולכים וצוברים תאוצה, והם אינם מבשרים טובות עבור הבוגרים הטריים. בחמש השנים האחרונות נעלמו עשרה בתי השקעות לפחות משוק ההון. ב־2009 פורק בית ההשקעות פריזמה על ידי קרן מרקסטון. נכסי הגמל שלו נרכשו על ידי פסגות וקרנות הנאמנות נרכשו על ידי אקסלנס. בית ההשקעות מיטב מיזג לתוכו ב־2009 את בתי ההשקעות גאון וישיר, ואילו ב־2010 רכש את פעילות בית ההשקעות הילת־שהם. אלטשולר שחם רכש ב־2009 את פעילות פרפקט שוקי הון, ושנה לאחר מכן רכש את בית ההשקעות רמקו. עד סוף השנה צפויים מיטב ודש איפקס להשלים את המיזוג ביניהם ולהפוך לבית ההשקעות השני בגודלו לאחר פסגות. מהלך זה לבדו צפוי להקטין את מצבת העובדים של בית ההשקעות הממוזג בכ־200 עובדים.