גיוסים יפים בחודש יוני, אבל הרווחיות אפסית

הנתונים שעומדים מאחורי פרסומי בתי ההשקעות האחרונים על גיוסים מרשימים בקרנות הנאמנות מציגים תמונה עגומה של רווחיות אפסית. מאחורי חזות של תעשייה משגשגת, לכאורה, שמנסה לשדר "עסקים כרגיל", בחינת 25 הקרנות שגייסו את סכומי הכסף הגדולים ביותר ביוני מעלה שהיקף הגיוס נטו הכולל שלהן שהסתכם ב־11 מיליארד שקל, מהווה 141% מהגיוס של התעשייה כולה, לאחר ש־25 הקרנות הפודות ביותר פדו כ־7 מיליארד שקל.

חברות הקרנות מדווחות לכאורה על שיא בהיקף הנכסים באמצע השנה בהיקף של 151.6 מיליארד שקל, המתקרב לשיא כל הזמנים שנרשם בפברואר 2011, אז עמדה התעשייה על היקף נכסים של 162.9 מיליארד שקל. אלא שניתוח הנתונים מעלה תמונת מצב שונה לגמרי.

1. מישהו אמר עמלת הפצה?

כשבודקים את דמי הניהול המשוקללים שבהם בוצעו הגיוסים, מתברר שאלה עומדים על 0.46% בלבד במונחים שנתיים. אם מביאים בחשבון שחברות הקרנות נדרשות לשלם עמלת הפצה לבנקים המשווקים את הקרנות, כשהחברות שילמו שיעור עמלה משוקלל של 0.32%, נותר בידיהן שיעור של 0.14% בלבד כדמי ניהול נטו במונחים שנתיים.

2. תחושה של מומנטום חיובי

אם משקללים את הניתוח, ומורידים מהחישוב את ארבע הקרנות שבניהול בתי ההשקעות אלטשולר שחם וילין לפידות, התמונה אף שחורה יותר. למה להוריד את שני בתי ההשקעות? כי הם היחידים שהצליחו לגייס כספים במרווח רווחיות "נורמלי" בין דמי הניהול לעמלת ההפצה. אם מורידים אותם מהחישוב מתברר שבידי מנהלי הקרנות המגייסים ביותר נותר שיעור של דמי ניהול נטו של 0.06% בלבד. לכך יש להניח הנחת יסוד משמעותית מאוד: הסכומים שגויסו יישארו בקרנות לפחות שנה (שכן מדובר בדמי ניהול שנתיים, אז אם מושכים את הכסף לפני תום השנה, דמי הניהול מסך הנכסים אפילו נמוכים עוד יותר).

זוהי הנחה לא טריוויאלית מאחר שמנהלי קרנות רבים נוטים לגייס לקרנות הסולידיות שלהם כספים בדמי ניהול אפסיים, ואז כשהקרן מגיעה למסת נכסים קריטית, הם ממהרים להעלות דמי ניהול. אם היועצים שמים לב לכך, הם ממהרים להעביר את הלקוחות לבית ההשקעות התורן שמוכן לעבוד בהפסד כדי לגייס כסף. ניתן לקחת לדוגמה את קרן אקסלנס מקמ מתגלגל 6–12 חודשים. הקרן, שגייסה ביוני 775 מיליון שקל, היא הקרן המגייסת ביותר של אקסלנס.

אקסלנס מיהרה כמובן להציג מהפך בתמונת הגיוסים של החודש לאחר חודשים חלשים, אלא שעד מהרה התברר שמדובר בקרן שגובה דמי ניהול הפסדיים בשיעור של 0.1% ובאותה עת משלמת עמלת הפצה של 0.25% לבנקים. חלק מהגופים שמוכרים בדמי ניהול הפסדיים עושים זאת בתקווה להציג שינוי קוסמטי במומנטום, בתקווה שהצגת גיוסים חיובית תשפר את יכולת הגיוס שלהם בעתיד גם לקרנות רווחיות.

3. ההוצאות שוחקות את הרווח

אלא שכאן לא נגמר החישוב. מנהלי הקרנות משלמים גם אגרת יצירה - אגרת כניסת כספים לקרנות בשיעור 0.03%, או 30 אלף שקל לכל 100 מיליון מגויסים. כלומר, אם ההכנסה נטו של כל 25 הקרנות המגייסות במונחים שנתיים עמדה על 11 מיליון שקל, הרי שכ־3.3 מליון שקל מתוך סכום זה הלכו כאגרה לרשות ני"ע, ועדיין לא הבאנו בחשבון את עלויות שכרם והתגמול של מנהלי ההשקעות, המשווקים, אנשי התפעול, הפרסום, הרגולציה וכן הוצאות אחרות.

4. מגייסים בזול, פודים ביוקר

אם לא די בכך, המצב של תעשיית הקרנות הרבה יותר חמור ממה שמצטייר עד כה. ניתוח של 25 קרנות שפדו את הסכומים הגדולים ביותר ביוני מראה שהן פדו יחד 6.9 מיליארד שקל. דמי הניהול המשוקללים ברוטו שאיבדו מנהלי הקרנות שפדו הם 0.54%, ודמי הניהול נטו (אחרי תשלום עמלת ההפצה) היו 0.3%. כלומר, המנהלים מגייסים בזול ופודים ביוקר.

נראה שבתקופה זו אף שתעשיית הקרנות מציגה מצג של צמיחה, התמונה האמיתית מגלה שרווחיות מנהלי הקרנות נשחקת בהתמדה. נראה כי מדובר בהר געש המבעבע בשקט לקראת התפרצות, ובתי ההשקעות מחכים מעבר לפינה כדי להעלות את דמי הניהול, אם השוק ישנה מגמה, ובתקווה שאיש לא ישים לב לכך.