אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם הגיע הזמן להקטין את החשיפה לקרנות אג"ח מדינה?

האם הגיע הזמן להקטין את החשיפה לקרנות אג"ח מדינה?

עליות השערים החדות שנרשמו בחודש החולף בשוק האג"ח הממשלתיות סידרו לקרנות המתמחות בתחום תשואות עודפות על הקרנות הקונצרניות

08.08.2012, 07:55 | צבי סטפק ורוני אפטר

חודש יולי היה אחד החודשים החזקים זה תקופה בשוק איגרות החוב המקומיות - הן הממשלתיות והן הקונצרניות. מדד אג"ח ממשלתיות כללי טיפס בחודש יולי לבדו בכ־2%, כשהאג"ח הממשלתיות השקליות והצמודות הארוכות (השחרים והגלילים) בלטו לטובה עם תשואה של 3% ו־3.6% בהתאמה, והכפילו בכך את תשואתם מראשית השנה שעומדת על כ־7%, נכון לסוף חודש יולי.

במקביל, מדד תל בונד־20 לא נשאר מאחור ועלה בחודש יולי בשיעור מרשים של כ־2.4%, המהווים כ־70% מהעליות מראשית השנה. עם זאת, מתחילת השנה המדד עלה בכ־3.5% בלבד, ומפגר מאוד אחרי ביצועי האג"ח הממשלתיות.

העליות החדות באפיק הממשלתי נרשמו בעיקר על רקע ירידת התשואות המחודשת באג"ח של ממשלת ארה"ב, שם התשואה באג"ח לעשר שנים ירדה לשפל של כל הזמנים - 1.4% בלבד (ומאז הספיקה לטפס ל־1.55%). בשבוע שעבר ציין בן ברננקי, יו"ר הפד האמריקאי, כי מדיניות הריבית האפסית תימשך עד שלהי שנת 2014, אך לא נקב בתוכנית תמריצים חדשה. בינתיים הבנק המרכזי האירופי הודיע על התערבות בשוק האג"ח, אך עוד לא גיבה את הודעתו במעשים.

ברננקי. ריבית אפסית עד סוף 2014, צילום: בלומברג ברננקי. ריבית אפסית עד סוף 2014 | צילום: בלומברג ברננקי. ריבית אפסית עד סוף 2014, צילום: בלומברג

חשש משיפור בכלכלה

כל ההתפתחויות האלה התבטאו היטב בתעשיית הקרנות המקומית. קרנות אג"ח מדינה ממשיכות לבלוט מדי חודש בגיוסים הגבוהים ביותר בתעשיית קרנות הנאמנות.

בחודש יולי לבדו הזרימו המשקיעים לקרנות האג"ח מדינה עוד כ־1.3 מיליארד שקל, הגיוס החודשי הגבוה ביותר מאז יוני 2010, ובסיכום מראשית השנה הן גייסו לא פחות מ־6.6 מיליארד שקל. כפועל יוצא, היקף הנכסים בקרנות האלו טיפס מ־19.8 מיליארד שקל בראשית השנה לכ־27.2 מיליארד שקל בסוף חודש יולי.

על פניו, נראה שהמשקיעים צדקו במבחן התוצאה: קרנות אג"ח מדינה כללי ללא מניות רשמו מתחילת השנה ועד סוף חודש יולי עלייה של כ־3.8%, קרנות אג"ח מדינה צמודות מדד לטווח ארוך (ללא מניות) עלו בכ־5.4%, ואילו הקרנות השקליות הארוכות (ללא מניות) עלו בכ־5.1%. מדובר, כמובן, בתשואות עודפות של כ־0.5%–2% בממוצע על פני הקרנות הקונצרניות השונות. מנגד, כדאי לציין כי קרנות אג"ח מדינה עם מניות נמצאות עדיין בצד הפודות.

גם בטווחים הקצרים־בינוניים הושגו תשואות נאות - מתחילת השנה זינקו קרנות אג"ח מדינה צמודות מדד לטווח בינוני (שנתיים עד ארבע שנים) בכ־3.3%, לעומת עלייה של כ־2% בקרנות השקליות לטווח בינוני (שנה עד שנתיים). גם בטווחי השקעה ארוכים יותר של 36 החודשים האחרונים, ידן של הקרנות הארוכות עדיין היתה על העליונה כמתבקש מתנאי השוק. קרנות אג"ח מדינה צמודות מדד לטווח ארוך (ארבע שנים ומעלה) והקרנות השקליות לטווח ארוך (שנתיים ומעלה) רשמו תשואה דומה של מעל 22%.

השאלה המרכזית שצריכה לעניין אותנו היא שאלת יחסי הסיכוי־סיכון כיום - האם זה הזמן לעשות שינוי בפוזיציה של קרנות אג"ח מדינה מכלל תיק ההשקעות הקיים של הלקוחות, או במילים אחרות: האם התשואות האבסולוטיות הנמוכות ביותר בכל הזמנים של האג"ח הממשלתיות מחייבות את המשקיעים לנקוט משנה זהירות ולצמצם במידת מה את החשיפה של התיקים שלהם לאפיק האג"ח הממשלתי?

ובכן, נביט ראשית על המספרים: אג"ח ממשלתיות צמודות (גליל) לטווח קצר של עד שלוש שנים מציעות תשואות שליליות לפדיון, שאינן מפצות בצורה מלאה על האינפלציה החזויה. אג"ח ממשלתיות שקליות (שחר) לתקופה של חמש שנים כבר מספקות קרוב ל־2% תשואה לפדיון נטו.

גם המק"מים נסחרים בתשואות נמוכות במיוחד, 1.5%–1.7% נטו, המגלמות הורדת ריבית אחת או שתיים במהלך השנה הקרובה.

מהנתונים עולה כי כבר לא ממש ניתן למצוא "מציאות" באפיק הממשלתי, וזה לפני שדיברנו על העלויות הכרוכות ברכישה, בפדיון אג"ח ממשלתיות ובאחזקתן. זאת גם הסיבה שמרבית קרנות אג"ח מדינה מתבלות את השקעותיהן באג"ח קונצרניות, בדירוגים גבוהים או נמוכים, שיש בהן יותר "בשר" מאשר באפיק הממשלתי.

למרבה האירוניה, החשש העיקרי היום הוא דווקא מפני תרחיש חיובי של שיפור כלשהו בכלכלה העולמית ובמשבר החוב האירופי, אשר יוכל להביא לעלייה מחודשת בתשואות של אג"ח ממשלת ארה"ב, שתעיב באופן מיידי על האג"ח הישראליות.

להקטין חשיפה

מרבית המשקיעים בקרנות אג"ח מדינה ידעו בשנים האחרונות עליות נאות, ובחלקן אף חדות בפרקי זמן קצרים, אך לא לעולם חוסן. חשוב שהמשקיעים יקחו בחשבון כי באותה מידה הם יכולים לחוות מפח נפש וירידות חדות, גם אם לתקופה זמנית.

לצד זאת, פגיעה באג"ח ממשלת ישראל יכולה לבוא בעתיד גם מהרעה נוספת בנתונים המקומיים - גירעון, משמעת תקציבית, הורדת דירוג על ידי אחת הסוכנויות, הסלמה במצב עם איראן ועוד. דברים אלה לא בהכרח מתדפקים על דלתנו כרגע, אך חשוב להבהיר ולהדגיש את הסיכונים למשקיעים, בדגש על אלו שרכשו והגדילו את החשיפה לקרנות אג"ח מדינה על חשבון הקרנות הקונצרניות, כיוון שתרחישים כאלו יכולים גם הם להתממש.

לאור כל הגורמים והחששות הללו, ההמלצה שלנו היא להסיט חלק מההשקעות מקרנות אג"ח מדינה אל עבר הקרנות הקונצרניות, בדגש על אג"ח בדירוג גבוה - קרנות בונד AA או אג"ח בנקים - שיחסי הסיכוי־סיכון שלהם אטרקטיביים כיום יותר מאלו של האג"ח הממשלתיות.

ההמלצה שלנו לעבור לקרנות AA מיועדת לשמרנים מבין המשקיעים, בעוד שלשמרנים פחות מתאימות אף קרנות בדירוגים נמוכים יותר.

כמו כן, למי שמחזיק כיום בחשיפה גבוהה לקרנות אג"ח צמודות מדד, או אג"ח שקליות לטווח ארוך, מומלץ לקצר את המח"מ וזאת לאור הרגישות הגבוהה כיום.

הרעה בנתונים הכלכליים המקומיים או שיפור פתאומי בכלכלה העולמית יעיבו על האג"ח הישראליות. מומלץ להסיט חלק מההשקעות לקרנות הקונצרניות, בדגש על אג"ח בדירוג גבוה או אג"ח בנקים, ולקצר את המח"מ.

צבי סטפק הוא יו"ר מיטב. רוני אפטר הוא מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות

תגיות