הכנסת החלה לדון ברפורמה בחוק החוזים האחידים; חברות הביטוח: "נורא קל להרוג את הספקים"

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת החלה היום (ד') לדון ברפורמה מקיפה בחוק החוזים האחידים.

הרפורמה שהוצגה בידי עו"ד רוני נויבאואר ממשרד המשפטים היא פרו-צרכנית בשלושה עניינים מרכזיים – הרחבה משמעותית של הגדרת "תנאי מקפח" שמעצימה את זכות הלקוח להתנער מחוזים מורכבים למרות שחתם עליהם; מתן שיניים לבית הדין שיוסמך לתת צווים לקיום החלטותיו; החלה למפרע של ביטול תנאים מקפחים, למשל בחוזים ארוכי טווח עם חברות ביטוח ובנקים. אין פלא שנציגי הבנקים והביטוח בדיון, עוה"ד רן ונגרקו ויוסי הלוי, הביעו התנגדות נחרצת.

תיקון מהותי נוסף הוא בצמצום תפקידו של בית הדין לחוזים אחידים בהליכי אישור חוזים כאלה לבקשת חברות וספקים.

הניסיון מלמד שרוב הבקשות לבית הדין הם מצד לקוחות – לביטול התנאי המקפח, ולא בקשות מצד חברות לאשר. וגם, מעט הבקשות האלה מבקשות להכשיר תנאים בלתי לגיטימיים. לכן, ההצעה היא שתהליך אישור לא יהיה אוטומטי אלא יותנה בבחינה מוקדמת של בית הדין ויוגבל למקרים שבהם האינטרס הציבורי הוא חזק: ריבוי הצרכנים, אופי וסוג השירות או המוצר וחיוניותו.

לעניין זה נשמעה התנגדות עו"ד חנית אברהם-בכר מארגון "אמון הציבור" שמחתה על צמצום הן בסמכויות בית הדין והן בתמריצים לספקים לפנות עליו (שמעתה לא יקבלו חסינות ושיריון לחוזה). על כך השיבה נויבאואר: "אנחנו לא הורסים את בית הדין, אלא מבקשים להקצות את מירב המשאבים ותשומת הלב השיפוטית לתיקים החשובים – בקשות הביטול. ממילא רוב הגופים הגדולים – בנקים, חברות סלולאר – לא מבקשות אישורים".

במרכז הדיון היום עמד תיקון שהרגיז במיוחד את הבנקים וחברות הביטוח. התיקון אגב עוקף גם פסיקה של בית המשפט העליון בנושא. לקוחות, החל מחוזי עו"ש פשוטים ועד חוזים מורכבים מול גופים גדולים, נוהגים לחתום על סעיף שבו הם מצהירים שהם יודעים על מה חתמו. השינוי הדרמטי הוא הוספת חזקת קיפוח חדשה: "תנאי שלפיו נדרש הלקוח להצהיר על מעשה שעשה, על מודעותו לעניין מסוים, או על דבר מה אחר, או לאשר אותו, ובכלל זה תנאי שלפיו נדרש הלקוח לאשר או להצהיר כי קרא את החוזה או כי הוא מסכים לחוזה או לתנאיו". המשמעות היא שספק השירות לא יוכל להסתתר עוד תחת הטענה שהלקוח קרא, הבין וחתם.

"נורא קל להרוג את הספקים", נאנח עו"ד הלוי נציג חברות הביטוח. "כשקורה ההיפך, אתם די נהנים", העיר יו"ר ועדת חוקה ח"כ דוד רותם. דוגמה שהובאה מתחום הבנקאות: לאחר שלקוח מפסיד את כספו בהשקעה, מתברר לו שחתם על חוזה שהסמיך את הבנק להשקיע את כספיו, ובסוף התברר לו שחתם על סעיף בנוסח 'הלקוח מצהיר על ידיעתו שהשקעה בשוק הנגזרים היא מסוכנת'. מעתה, לפי ההצעה, הבנק לא יוכל להסתמך על חתימה זו. "אל תכתוב שאני יודע, אני לא יודע כלום כשאני בא לבנק", אמר רותם, "תכתבו שנגזרים זו השקעה מסוכנת. לא שאני מצהיר שאני יודע זאת".

עו"הד ונגרקו (בנקים) והלוי (ביטוח) התריעו מפני התחולה הרטרואקטיבית שתחול לאחור גם על החוזה וגם על חוזים ענפיים הדומים לו: "אנו עלולים למצוא את עצמנו בחוזה שכלל לא התכוונו אליו, לא אנחנו ולא הלקוח. לשינוי יש השפעה על המחיר ועל התמורה", אמר הלוי. נויבאואר השיבה: "לבנק לאומי יש למעלה ממיליון וחצי לקוחות שחתומים על חוזה עו"ש. אם לא נתקן רטרואקטיבית, המשמעות היא שרוב הלקוחות ימשיכו תחת חוזה מקפח".