העליון עצר את הקמת מתקן התפלת המים של פז באשדוד

פז לא תוכל להקים מתקן התפלת מים בסמוך לבית הזיקוק באשדוד שנמצא בבעלותה. ביום חמישי האחרון החליט בית המשפט העליון לעצור את פרויקט מתקן ההתפלה לאחר שנים של תכנונים ומאבקים משפטיים, כיוון שתוכנית ההקמה אינה כוללת התייחסות לנושאים סביבתיים. הקמת המתקן, שתוכניתו הופקדה כבר ב־2001, היתה אמורה להימשך כשש שנים מרגע מתן אישור ובעלות של 1.5 מיליארד שקל.

על הקרקע המדוברת באשדוד - שייעודה המקורי היה אזור תעשייה ואחסנה - חלה תוכנית מתאר משנת 2001 שעליה החליטה הוועדה המחוזית במחוז הדרום, שהוסיפה גם אפשרות להקים במקום מתקן להתפלת מים. אלא ששלוש שנים מאוחר יותר, ביולי 2004, אושרה תוכנית מתאר ארצית שהתמקדה ספציפית באתרים להתפלת מים, במטרה ליצור מסגרת תכנונית לפריסת מתקנים מסוג זה. בתוכנית זו התייחסו ספציפית לשטחים אחרים, דוגמת אשקלון. חילוקי הדעות סביב שתי התוכניות אלה התמקדו בשורה שהופיעה בתוכנית המתאר הארצית שקבעה כי "ההיתר להקמת מתקן ההתפלה באשדוד יהיה מותנה בהגשת מסמך סביבתי־בריאותי". שורה זו לא הופיעה בתוכנית המתאר מ־2001.

בקשתה של פז שבשליטת צדיק בינו להקים את מתקן ההתפלה בתחום בית הזיקוק נדחתה על ידי הוועדות המקומית והמחוזית לתכנון ולבנייה, בשל הוראות התוכנית הארצית. טענתה המרכזית של פז כל העת נגעה לפסקה שהופיעה בתוכנית המתאר הארצית שקבעה כי התוכנית לא נוגעת ל"תוכנית למתקני התפלה שכבר אושרו או הופקדו".

הפרשנות לפסקה זו מצד ועדות התכנון המקומית והמחוזית היא שתוכנית הקמת מתקן ההתפלה בכל מקרה חייבת להיות מפורטת ולכלול התייחסות לאיכות הסביבה ולמניעת מפגעים. בסופו של דבר הגיע הנושא לבית המשפט העליון, וזה קיבל את פרשנות הוועדות. השופט אליקים רובינשטיין קבע כי "אנו חיים בעולם שהשתנה במובן הרגישות לתמונה סביבתית, לשקיפות ולשיתוף הציבור. פז סברה מתחילה כי פטורה היא מן המסמך הסביבתי־בריאותי".

עד כה קידמה המדינה את הקמתם של חמישה מתקני התפלת מים - באשקלון, בפלמחים, בחדרה ובשורק, והחמישי מתוכנן לקום באשדוד במהלך 2013 על ידי חברת מקורות פיתוח וייזום.

מפז נמסר: "הפס"ד קובע שנוכל להקים מתקן במסלול הרגיל, בתוכנית מפורטת ובכפוף לתמ"א, ולא בהיתר בנייה".