אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
 אפילו ברננקי דורש צדק חברתי צילום: אוראל כהן

אפילו ברננקי דורש צדק חברתי

יו"ר הפד, שמנווט כיום את כלכלת ארה"ב, רומז שהכלכלנים בעולם שכחו מהי מטרת הכלכלה ומציע להם להתחיל להסתמך על נתונים אחרים לגמרי

12.08.2012, 09:19 | אורי פסובסקי

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר מכריז בעקביות שמצב המשק טוב יחסית, גם אם לא מצוין. בהשוואה בינלאומית נראה שפישר צודק, אבל ציבור רחב בישראל תוהה: אם המצב טוב, איך ייתכן שאיננו מצליחים לגרד את הכסף לדירה, כורעים תחת הוצאות גידול הילדים ולא מצליחים לבנות חיסכון?

מדד לרווחת הציבור

הנה תשובה אפשרית אחת: קובעי המדיניות הכלכלית, ולא רק כאן, מסתכלים על היער אבל לא רואים את העצים. וליתר דיוק: הם מסתכלים על מצב הכלכלה, על נתוני מאקרו גדולים כמו שיעור הצמיחה וגודל החוב הלאומי, אבל מחמיצים את מצבם של האנשים הקטנים שסוגרים או לא סוגרים את החודש, ובסופו של דבר מרכיבים יחד את "הכלכלה". הם פשוט לא מסתכלים על הנתונים הנכונים. המסר החתרני הזה מגיע דווקא מאחד האנשים המשפיעים ביותר על הכלכלה העולמית: בן ברננקי, יו"ר הבנק הפדרלי של ארה"ב.

בן ברננקי. "תשומת לב בלעדית לנתונים מצרפיים מראה תמונה חלקית של המציאות", צילום איי פי בן ברננקי. "תשומת לב בלעדית לנתונים מצרפיים מראה תמונה חלקית של המציאות" | צילום איי פי בן ברננקי. "תשומת לב בלעדית לנתונים מצרפיים מראה תמונה חלקית של המציאות", צילום איי פי

בנאומו בפני כנס כלכלי בארה"ב בשבוע שעבר בחר הנגיד האמריקאי לאתגר את עמיתיו למקצוע, ושאל אם הם בכלל מסתכלים על הנתונים הנכונים. "המטרה של מקצוע הכלכלה היא בסופו של דבר לקדם את הרווחה".

מקבלי החלטות בקודקוד הפירמידה, כמו ברננקי, מתמקדים בדרך כלל בנתונים מצרפיים, כאלה שמתארים את המשק בכללותו. עכשיו ברננקי מודה שזו בעיה: הנתונים המצרפיים על רמת ההוצאה הצרכנית, ההכנסה הפנויה ותשלומי החובות מצביעים על מגמת התאוששות בארה"ב, ומנגד "ברור שהרבה פרטים ומשקי בית ממשיכים להיאבק בתנאים כלכליים ופיננסיים קשים. תשומת לב בלעדית לנתונים מצרפיים מובילה לתמונה חלקית של המציאות שהרבה אנשים חווים". כשהיא מגיעה מברננקי, זו הודאה מרחיקת לכת ואף אמיצה, גם כי היא מעלה את השאלה המתבקשת - למה הוא לא עושה יותר?

הישראלי לא מסוגל לספוג זעזוע כלכלי

אחת המסקנות של ברננקי: "עלינו למצוא מדדים טובים יותר לרווחה כלכלית, שהיא המטרה הסופית של המדיניות שלנו". ברננקי סיפק סקירה מקיפה של כיוונים אפשריים, כולל מחקריו של זוכה פרס נובל דניאל כהנמן ודו”ח האושר של ה־OECD. בנוסף, הנגיד האמריקאי המליץ על אינדיקטורים "קצת יותר קונבנציונליים". למשל, שינויים בפיזור ההכנסה, העושר או הצריכה; מידת הניידות החברתית; תחושת הביטחון התעסוקתי; והיכולת של משקי בית לספוג זעזועים פיננסיים.

על פי הדו"ח האחרון של מינהל הכנסות המדינה, החמישון העליון בישראל נהנה ב־2010 מ־51.1% מההכנסות נטו במשק, ואילו המאיון העליון לבדו גרף לא פחות מ־11.6% מההכנסה נטו. לפי מחקר של ד"ר עדי ברנדר מבנק ישראל, בשנים 2000-2009 שיעור הניידות מארבעת החמישונים התחתונים לחמישון העליון (בגילי 30-50) עמד על 16.3% בלבד. ומה באשר ליכולת לספוג זעזועים? סקר שנערך עבור "כלכליסט" והתפרסם ביוני העלה כי ל־63% מבני מעמד הביניים יהיה קשה עד בלתי אפשרי לעמוד בהוצאה חד־פעמית של 8,000 שקל בחודש הקרוב (ראו מסגרת).

כך, יש סיבות טובות לחשוב שגם בישראל הנתונים המצרפיים, שלפיהם מצבנו טוב, מציירים רק תמונה חלקית של המציאות שהרבה אנשים חווים. אלו אותם נתונים שבהם מתמקדים המנהיגים שמשפיעים על הרווחה של כולנו.

תגיות